המיצ"ב - מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית – הוא מערכת מדדים בית-ספריים שמטרתה לספק מידע למנהלים ולצוותים הפדגוגיים על תפקוד בתי הספר במגוון של נושאים. מודל המיצ"ב בנוי כך שהוא כולל מבחני הישגים שמשקפים את התוצרים הקוגניטיביים של הלמידה וסקרי אקלים וסביבה פדגוגית שמשקפים את ההיבטים החברתיים-רגשיים-פדגוגיים. מידע רחב זה (לצד מידע ממקורות נוספים) נועד לסייע לבתי הספר לבצע ניטור של התהליך הלימודי הבית-ספרי במקצועות הליבה ושל האקלים הבית-ספרי הרגשי-חברתי שבו מתרחשת הלמידה.
מבחני ההישגים משקפים את התוצרים הקוגניטיביים של הלמידה. הם בודקים שליטה בתכנים הרלוונטיים ובמיומנויות שונות בהתאם לתכניות הלימודים ולמדיניות משרד החינוך בכל תחום דעת. המיומנויות הן מגוונות וכוללות, בין היתר, שימוש באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה כמו הבנה של תהליכים, השוואה בין פתרונות או בין חלקי מידע, מעבר בין ייצוגים שונים ושילוב מידע שמוצג בדרכים שונות, יישום ידע נלמד בהקשרים חדשים, העלאת טיעונים תומכים וסותרים, הסקת מסקנות ועוד. מיומנויות אלו הן חלק ממיומנויות הלומד במאה ה- 21 המקדמות למידה מעמיקה ומשמעותית.
מבחני המיצ"ב בכיתות ה' מתקיימים בשלושה תחומי דעת (אנגלית, שפת אם ומתמטיקה) ובכיתות ח' - מתקיימים מבחנים בארבעה תחומי דעת (אנגלית, מדע וטכנולוגיה, שפת-אם ומתמטיקה)
במסגרת המהלך להטמעת יעדי המשרד, לחיזוק הידע, ההבנה והמיומנויות ולקידום ההישגים במדע וטכנולוגיה פותחו מבדקים ומשימות הערכה למקצועות מתמטיקה ומדעים (בכיתות שלא מתקיים בהם מבחן המיצ"ב).
בחינות הבגרות ומיצ"בים במקצועות המדעיים
התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית הינה תכנית להטמעת מדיניות משרד החינוך, הדוגלת בקידום למידה מעמיקה המעודדת למידה פעילה וחווייתית, עבודת צוות, חשיבה וחקר, ומכשירה את הלומד להתמודד עם אתגרי המאה ה- 21 . הלמידה המשמעותית מושתתת על שלושה עקרונות מרכזיים: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד, ורלוונטיות ללומד. עקרונות אלה מתוכננים להיות מוטמעים ומשולבים בפעילות מערכת החינוך כולה, בארגון הלימודים ובתהליכי הוראה, למידה והערכה, תוך העצמת האוטונומיה הבית-ספרית, החל משנת הלימודים תשע“ה".
[מתוך: "התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית בתחומי הדעת - מהלכה למעשה"]
החל משנת הלימודים תשע"ו יבחנו התלמידים בבחינות בגרות חיצוניות על פי המתכונת החדשה, שמשמעותה: בחינות על כ- 70% מחומר הלימוד, המתקיימות, ברוב תחומי הדעת באירוע בחינה אחד. פעולות אלו נעשו כדי לפנות זמן להוראה וללמידה בדרך מעמיקה ומשמעותית.
- דרכי היבחנות בגרות במקצועות המדעים
- עקרונות מנחים לפיתוח והטמעתם של בחינות בגרות
- בחינת בגרות מתוקשבת
- מאגר בחינות בגרות, משרד החינוך
החל משנת הלימודים תשע"ז, בבחינות הבגרות תהינה שאלות שהן שאלות חשיבה מסדר גבוה הנוגעות לחיי הלומדים או עוסקות בערכים מתוך תכנית הלימודים של תחום הדעת, שאלות אלו מכונות "שאלות עמ"ר" (ערך, מעורבות, רלוונטיות).
בשנת הלימודית תשע"ח יוטמעו שאלות עמ"ר בכל תחומי הדעת והציון עליהם יהיה כ-10 נקודות.
דוגמאות לשאלות עומ"ר ולמאמרים בנושא- באתר המזכירות הפדגוגית משרד החינוך.
מטלות החקר יהוו 30% מרכיב הציון הסופי בכל המקצועות, למעט מתמטיקה ואנגלית. מתכונת העבודות תקבע בהתאם להחלטת בית הספר. מטלות החקר יכשירו את התלמיד לקראת כניסתו אל עולם האקדמיה ויקנו לו כלים להתמודד עם אתגרי המאה ה- 21. תהליך עבודת החקר יתפרס לאורך כל שנת הלימודים, כאשר המורה המקצועי ילווה את התלמיד באופן פרטני. הוא ידריך, יכוון ויסייע לו בגיבוש מטלת המחקר, הטמעת המיומנויות והעמקת הידע.
הדרישות מהתלמידים תהיינה מגוונות ותאפשרנה ביטוי למגוון אינטליגנציות. מטלות הביצוע יכללו, בין היתר, תלקיט עבודות, מטלת ביצוע קבוצתית, עבודת חקר, עבודה סמסטריאלית, מעבדה, כתיבת תכניות והצגתן באופנים שונים - הרצאה, מצגת או מיצג, וכן כל דרישה אחרת שתוביל את התלמיד להעמיק בנושא מתוך תכנית הלימודים ולהביא לידי ביטוי את ידיעותיו.
בחינות הבגרות ומיצ"בים במקצועות המדעיים
אולי תתעניינו גם ב...
בטיחות במעבדות
