מטרות התוכנית

• אוריינות מדעית 

"היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי."

להלן דוגמאות להיבטים של אוריינות מדעית  בלימודי חקלאות: 

• לחקור טכנולוגיות ושיטות גידול מתקדמות (כמו חקלאות הידרופונית או גידול באדמה מדברית).  
• לנתח תוצאות גידול צמחים בתנאים שונים (שוני בתאורה, שוני בכמויות מים) וזיהוי הקשר בין גורמים פיזיקליים לתוצאות ביולוגיות  
• לתכנן ניסוי הבודק את ההשפעה של מין הצמח על איכות הדבש או ההשפעה של מזונות שונים על איכות הביצה במטילות.
• לנתח מאגרי מידע על טמפרטורות, משקעים והשפעתם על גידולי שדה ולכתוב דוח המלצות לחקלאי המבוסס על ניתוח מידע. 

• חשיבה ביקורתית

"היכולת לבחון ולהעריך מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה או עמדה באופן עצמאי, לבחור בין חלופות ולקבל החלטות מנומקות."

להלן דוגמאות להיבטים של חשיבה ביקורתית בלימודי חקלאות: 

• לאסוף ולנתח נתונים המתקבלים באמצעות טכנולוגיות של חקלאות מדייקת. 
• להעריך השפעות של פעילות חקלאית על הסביבה ועל שינוי אקלים.
• להעריך את הקשר בין מדיניות ציבורית כמו סובסידיות ורגולציה לבין ביטחון תזונתי.
• להפעיל יישומים מעשיים בהחלטות על ניהול משק חקלאי: בחירת גידולים על בסיס אקלים, קרקע ותנאי שוק 'הקצאת משאבים' החלטות על השקעה בציוד ובתשתיות.

• חשיבה יצירתית 

"היכולת לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע הסברים או פתרונות חלופיים, לייצר הקשרים חדשים בין תחומי ידע שונים ולהפיק תוצרים מקוריים, רלוונטיים ובעלי ערך"

בעוד שחקלאות נתפסת לעתים קרובות כדיסציפלינה מסורתית, אתגרים חקלאיים מודרניים דורשים גישות חדשניות ופתרונות חדשניים. החינוך החקלאי העל יסודי חייב לטפח יכולת יצירתית לצד ידע טכני כדי להכין את התלמידים לאתגרי החקלאות המתפתחת.

להלן דוגמאות להיבטים של חשיבה יצירתית בלימודי חקלאות:

• לפתח מערכות ושיטות טכנולוגיות חדשות שיובילו לשיפור בפרודוקטיביות וביעילות החקלאות, תוך שמירה על הסביבה. לדוגמה, לפתח פתרונות חדשניים למבני גידול, לפתח מערכות השקיה חכמות או שיטות חקלאות המתאימות לתנאים אקלימיים משתנים.
• לפתח פתרון לבעיות בתחום הקיימות לדוגמה: חקלאות עירונית, לגדל צמחים עמידים למזג אוויר קיצוני, להשתמש בשיטות סביבתיות לשיפור הקרקע.
• למידה מבוססת חקר לדוגמה: ניסויים לשיפור היבול, בדיקת שיטות גידול חלופיות, בדיקת אפקטיביות של שיטות הדברה חדשניות. 

חשוב לזכור כי חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית פועלות במשולב. החשיבה הביקורתית מסייעת להעריך ולחדד את הרעיונות שהחשיבה היצירתית העלתה. 

• אוריינות דיגיטלית

"היכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למגוון צרכים ומטרות אישיות, קבוצתיות וחברתיות לימודיות ובחיי היום-יום, באופן הולם, יעיל ואחראי ולהסתגל במהירות לשינויים ולהתפתחויות טכנולוגיים."

להלן דוגמאות להיבטים של אוריינות דיגיטלית בלימודי חקלאות: 

• לנתח מפות המציגות שינויים בסוג ובהיקף גידולים חקלאיים בעולם במהלך חמישים השנים האחרונות ולהסיק מסקנות.
• לבצע תחשיב כלכלי לאחד הענפים באמצעות  איתור מידע ברשת (עלויות הגידול, חישוב הוצאות, הכנסות ורווח משוער) ולהגיש דוח מסכם כולל המלצות לשיפור התוצאה הכלכלית.
• לבנות גיליון נתונים באקסל לצורך מעקב אחר מדדים בגידול (טמפרטורה, לחות כמות מים ומדדי התפתחות בצמח כמו גובה הצמח, מספר עלים, מספר פרחים)

• כשירויות בינה מלאכותית (ב"מ, AI)

"כשירות בינה מלאכותית היא תמהיל סינרגטי של הידע, המיומנויות, הערכים והגישות הנדרשות למורים ולתלמידים על מנת לפעול ולשגשג בעולם רווי בינה מלאכותית".

להלן דוגמאות להיבטים של כשירויות בינה מלאכותית (ב"מ) בלימודי חקלאות:

• להשתמש במגוון מחוללי שפה, תמונה, וידאו וקול, כדי ליצור סרטון המציג את התפתחות החקלאות והשפעתה על חיי האדם.  
• לנסח מַנְחֶה (Prompt) מיטבי לצורך כתיבת מאמר על היתרונות והחסרונות של גידולים מהונדסים תוך שילוב מקורות מידע מהימנים.   
• להכין כרזה המציגה את השינויים בענפים חקלאיים עיקריים בעולם בעקבות שינוי אקלים, השלכות קצרות טווח והשלכות ארוכות טווח בעזרת כלי ב"מ. 
• לנתח נתוני חישה מחלקה חקלאית באמצעות ב"מ לצורך קבלת החלטות על פעולות כמו השקיה ודישון.

"היכולת לניהול עצמי (Self-Regulation) הכוללת ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן. מאפשרת להתמודד עם לחצים ועם משברים."

להלן דוגמאות להיבטים של הכוונה עצמית בלימודי חקלאות:

• להציב מטרות, לתכנן ולפעול להשגתן  - לדוגמה בביצוע פרויקטים, תהליכי חקר, גידול וטיפוח יבול חקלאי, תחזוקת משק.
• להתמיד ולהתגבר על אתגרים ולהתמודד עם לחץ ומשבר – לדוגמה במהלך ביצוע תהליכי חקר –משלב תכנון מהלך החקר, ועד להתמודדות עם קשיים טכניים, או קשיים באיסוף נתונים,  באמצעות גיבוש דרכים לפתרונות.  

• התנהלות חברתית

"היכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים חיוביות ומתגמלות במגוון רחב של הקשרים והיכולת לשתף פעולה."

להלן דוגמאות להיבטים של מיומנויות חברתיות  במסגרת עבודת צוות:

• לתכנן ולבצע פרויקטים 
• לתכנן ולבצע תהליך חקר 
• לתכנן ולבצע תהליך פתרון בעיות

• אוריינות גלובלית

"היכולת להתמצא ולגלות אכפתיות כלפי סוגיות גלובליות; לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים מתרבויות ומקבוצות אחרות, לשתף פעולה עימם ולכבד נורמות חברתיות."

להלן דוגמאות לשילוב של אוריינות גלובלית:   

• להסביר את השפעת החקלאות על שינוי אקלים.
• לתכנן מבנה גידול חסכוני באנרגיה. 
• לחשב טביעות רגל פחמנית של מזונות שונים והצעות לתזונה בת קיימא.   

• אוריינות גופנית-בריאותית

"היכולת להבין מידע בריאותי, להשתתף בפעילות גופנית עקבית מגוונת ומותאמת וליישם אורח חיים בריא ומאוזן."

להלן דוגמאות לשילוב של אוריינות גופנית -בריאותית בלימודי חקלאות: 

• להתנסות בגידול ירקות ופירות.
• לשלב פעילות גופנית ומאמץ פיזי בפעילויות חקלאיות. 

1. להפעיל ולהשתמש בסוגי מבנים ומתקנים לגידול ותחזוקה של בעלי חיים (על פי ענף ההתמחות).
2. להכיר את הרכב המזונות ולהשתמש בהם באופן יעיל.
3. להכיר את עקרונות הסניטציה והחיטוי של מבני גידול של בעלי חיים 
4. להכיר דרכי מניעה וטיפול במחלות הזיהומיות והמטבוליות העיקריות בענף ולפעול בהתאם.
5. להכיר ולפעול על פי כללי הבטיחות ראו חוזר מנכ"ל.  

1. לטפל בכלים חקלאיים ולתפעל אותם. 
2. לטייב קרקע (לבצע בדיקות קרקע, לעבד קרקע ולדשן).
3. לתפעל מערכות השקיה (מערכות המטרה, טפטוף ועוד).
4. לבצע הרכבות, גיזום, ריבוי והעתקה, זריעה ושתילה.
5. לטפל בפגעי צמחים (זיהוי וטיפול במחלות, מזיקים, פגעים פיזיולוגיים, פגעי אקלים והשמדת עשבים שוטים).
6. להכיר את עקרונות הסניטציה והחיטוי של מתקני גידול צמחים ולפעול בהתאם.
7. להכיר ולפעול על פי כללי הבטיחות ראו חוזר מנכ"ל.