תכנון לימודים – הישגים מצופים

מיומנויות יסוד בלימוד תנ״ך

• התלמיד ידע להתמצא בכ"ד ספרי התנ"ך, בסדרם הכולל ובכל ספר בפני עצמו
• התלמיד ידע לקרוא בקול יחידת פסוקים באופן מוטעם וראוי
• התלמיד ידע לפענח מילים קשות מתוך ההקשר בפסוק ומתוך הקשרן בתנ"ך
• התלמיד ידע לזהות קשיים בולטים: ברמת המילים (קושי לשוני או תחבירי), ברמת התוכן (כגון סתירה, פער בכתוב), ברמת הסגנון (ייתור, כפל) וברמת הרעיון והמשמעות.
• התלמיד ידע לתחום יחידת תוכן, לתת לה כותרת, לאתר מילה מנחה
• התלמיד יכיר מושגי סגנון בולטים כמו: משל, דימוי, הדרגה, ניגוד, תקבולת

מיומנויות יסוד בתחום הפרשנות

הבסיס הפרשני בכתוב

• התלמיד ידע לזהות את השאלה המפורשת או הסמויה עמה מתמודד הפרשן בפירושו
• התלמיד ידע לזהות את סוג הקושי בכתוב (ברמת הלשון והמילים, ברמת התוכן, ברמת רעיון) במקומות מובהקים
• התלמיד ימצא את הבסיס לפירוש במילות הפסוקים ובהפניות המצויות בפירוש

מבנה הפירוש

• התלמיד יעמוד על המבנה של הפירוש (כגון: קושיה, תירוץ, הוכחות)
• התלמיד יבחין בין דברי הפרשן לציטטות המובאות בפירושו
• התלמיד יכיר את סוגי הראיות שהפרשן מביא: מהמקרא, מהתרגום, מדרשות - חז"ל, מספרי דקדוק ומסברא

לשון הפירוש

• התלמיד יכיר מונחים ומטבעות לשון המובאים בפרשנות הקלאסית ובמדרשים, כמו: יכול, תלמוד לומר, כמשמעו, פשוטו כמשמעו, מקרא קצר, מקרא מסורס סרסהו ופרשהו, דבק עם, מוסב על, שב אל. בפירוש ראב"ע: והעד, אין לו חבר, גזרת, טעם ברמב"ן – ר' אברהם (משה, שלמה), על דרך האמת
• התלמיד יכיר ראשי תיבות, כמו: ד"א, ד"ה
• התלמיד יכיר חלק מן המידות שהתורה נדרשת בהן בשימושן במפרשים (קל וחומר, כלל ופרט, גזירה שווה)

השימוש בפרשנות

• התלמיד ידע לפרש את הפסוק בודד או יחידת פסוקים על פי הפירוש

השוואה פרשנית

• התלמיד ידע להשוות בין פירושים שונים – נקודות דמיון ונקודות שוני בין פירושים בדוגמאות מובהקות