בחינות בגרות והערכה במדעי הסביבה

יש הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. רצינו לגלות כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים. לכן, אספנו מספר גלעיני משקעים בימת סופריור, הגדולה מבין "הימות הגדולות" של צפון-אמריקה, במטרה לחקור דוגמיות בוץ מקרקעית האגם. במעבדה, ניתחנו חתיכות קטנות של צמחים מתים ואצות שנלכדו בין משקעי האגם. מדוגמאות אלו, הצלחנו לזהות שכמות האצות במי ימת סופריור עלתה בקצב איטי ו לאורך זמן רב. עם זאת, במאה השנים האחרונות, קצב העליה התגבר באופן משמעותי. אנו משערים כי שינוי קיצוני זה התרחש כתוצאה משינויי אקלים ועליית הטמפרטורה הנובעים ממעשה ידי אדם, שהובילו לתקופות ארוכות יותר ללא קרח באגם.
כתוצאה מכך, אצות וצמחים הגדלים במים, גדלו במשך תקופה ארוכה יותר, ולכן כמותם באגם עלתה מאד.
למאמר בערבית | למאמר בעברית

בשנים האחרונות הולך וגדל העניין בארץ ובעולם בהבנת ההשפעות הסביבתיות של ייצור וצריכה של מזון. הבנה זו יכולה לשמש בסיס להתייעלות, לצמצום ההשפעה ולקידום מערכת מזון בת-קיימה. מחקרים שונים בעולם מצאו כי משק החי הוא גורם משמעותי בלחץ על המערכות הסביבתיות המקומיות והגלובליות, ובכללו גם ייצור חלב בקר. תהליך ייצור החלב משפיע באופן ישיר ועקיף על הסביבה דרך צריכת משאבים (קרקע, מים ואנרגייה) ופלִיטות מזהמים שונים לסביבה המקומית והגלובלית.
ניתוח מחזור החיים (LCA – Life Cycle Assessment) הוא כלי יעיל לזיהוי השפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, לאורך שלבי ייצור מוצר ולהצעת פעולות לצמצומן. שיטה זו מציגה את ההשפעות הסביבתיות בנקודות שונות לאורך מחזור החיים של מוצר, מהפקת חומר הגלם דרך ייצור המוצר והשימוש בו ועד לסילוקו ('מעריסה לקבר').
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית | הנחיות למורה ותשובון | מצגת לתלמידים (עברית) | מצגת לתלמידים (ערבית)

במאמר אנו בוחנים באיזו מידה יש לחקלאות הצמחית בישראל פוטנציאל לספק את צרכיה התזונתיים של האוכלוסייה. לשם כך נבחן כושר הייצור של כל ענף צמחי בישראל ביחס לצריכה התזונתית המומלצת של מרכיבי התזונה העיקריים בשני שלבים: בשלב הראשון נבדק כושר ייצור מרכיבי התזונה (קלוריות, חלבונים, פחמימות, סיבים, שומנים, מינרלים וּויטמינים) מתוך התייחסות לצריכת משאבי הטבע העיקריים (קרקע ומים).
בשלב השני נבחן פוטנציאל הייצור של כלל הענפים יחד בהשוואה לצריכה התזונתית המומלצת לאוכלוסייה נכון לשנת 2018. נמצא שקיים פוטנציאל לספק חלק ניכר מצריכת הקלוריות, החלבונים, הפחמימות והסיבים התזונתיים, ואילו לגבי השומנים קיים מחסור. אם הייצור החקלאי יישאר כפי שהוא ולא יהיה גידול בכושר הייצור, יש להניח שגידול האוכלוסייה הצפוי עד שנת 2035 צפוי להביא למחסור באספקת קלוריות, חלבונים ומרכיבי תזונה נוספים.
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית | הנחיות למורה ותשובון

רעיית יתר היא מצב שבו צמחים נחשפים לרעייה מוגברת למשך זמן ארוך וכתוצאה מכך נפגעת יכולת ההתחדשות של הצמחייה.
לרעיית יתר יש השפעה שלילית על המערכת האקולוגית בנגב ובאזורי מדבר אחרים בעולם. השפעה זאת מתבטאת בירידה במגוון מיני הצומח והחי ובפגיעה בתכונות הקרקע. במצבים קיצוניים – כמו באזורים נרחבים בצפון הנגב – שיקום השטח לאחר רעיית יתר אינו יכול להסתמך על תהליכים טבעיים, ומצריך את התערבות האדם על ידי שינוי שיטת הממשק, כלומר, ניהול השטח. השיטה המקובלת לשיקום שטח שנפגע מרעיית יתר היא הקפת השטח הפגוע בגדר למניעת רעייה כמה שנים. שיטה זו בעייתית בשל הזמן הרב הנדרש לשיקום, עלותה הגבוהה ומשום שהתושבים באזורים אלה תלויים ברעייה למקור פרנסה. גישה משלימה המאפשרת קידום מהיר יותר של תהליכי השיקום הטבעיים מבוססת על שימוש ב"מהנדסי סביבה".
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית

באזור המפגש של נחלי החוף עם הים, חודרים מי הים המלוחים והצפופים למעלה הנחל. באותו זמן זורמים מעליהם לכיוון הנגדי מים מתוקים וצפופים פחות. אזור המפגש נקרא "אסטואר" ומתאפיין בשינויים קיצוניים בתכונות שלו כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן במרחב (כלומר לאורך הנחל ולעומקו) ולעיתים גם בזמן (בעונות השונות ולאורך היום).
באסטואר מגוון בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. חשיבותו לסביבה היא היותו אזור שיקוע וסינון ביולוגי של מי הנחל, אזור גידול של דגים צעירים, כמו גם אתר נופש ובילוי לבני האדם.
המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר במטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע. במסגרת המחקר מבוצעות דגימות חודשיות ממעלה האסטואר ועד מוצאו לים ונמדדים בהן מדדים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים. נוסף על כך, שתי תחנות ניטור קבועות אוגרות רצף נתונים של טמפרטורה, חמצן, מליחות ועומק.
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית | הנחיות למורה ותשובון

למדינת ישראל מיובאים מדי שנה בשנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים זַרעי עשבים מזיקים. כדי לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר משנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית | הנחיות למורה ותשובון

המחקר המתואר במאמר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן תל אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח (אילת). בד בבד לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נעשה חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים: אם העיר תשמור על גודל אוכלוסייתה, אם אוכלוסיית העיר תמשיך לגדול בקצב אחיד, ואם אוכלוסיית העיר תגדל במהירות. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר והוא מאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד.
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית | הנחיות למורה ותשובון

העקר הוא פסולת נוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית. הטיפול בעקר מורכב בגלל היותו חומצי מצד אחד ועשיר בחומר אורגני מצד שני. מחקר זה בחן את ההשפעות של פיזור העקר על הקרקע ועל התהליכים המתרחשים בה. למשל, יכולת הקרקע לספוח חומרים אורגניים כמו חומרי הדברה חקלאיים. לשם כך נעשה ניסוי בשלושה כרמי זיתים שבהם השוו החוקרים דגימות קרקע שפוזר בהן עקר לדגימות בקרה בלא פיזור עקר.
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית | הנחיות למורה ותשובון

עלייה בחומרת השרֵפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חַיִץ לאש ביערות. אזור חיץ הוא שטח שבו נעשה דילול של הצמחייה, ומטרתו להקטין את כמות החומר הצמחי היכול להתלקח במקרה של שרֵפה, ובכך להקטין את התפשטותה. החוקרים בחנו את ההשפעה של טיפולי חיץ שונים (דילול בעוצמות שונות) על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השרֵפה. החוקרים סקרו עשרה אתרי יער מחטני שעברו טיפולי חיץ בשבע השנים לפני המחקר. בכל אתר נבדקו הכמות וההרכב של החומר הצמחי בשלוש חלקות סמוכות שבכל אחת מהן התבצע דילול של עצי היער במידה שונה. הנתונים שנאספו לגבי חלקות אלה אפשרו ליצור מודל מתמטי-פיזיקלי לחיזוי התנהגות שרֵפה.
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית | הנחיות למורה ותשובון

בחקלאי רמת הגולן ישנם המגדלים בקר וצאן. אחד האִיומים המרכזיים לענף זה הוא טרִיפה של העגלים בידי יונקים טורפים כגון זאב אפור ותן זהוב. עד אמצע שנות ה80 של המאה ה-20 נחשבו נזקי טריפת עגלים בצפון ישראל מועטים. ואולם במהלך שנות ה-90 חל גידול ניכר בהיקפי הטריפה. משנת 1998 עד 2010 עמד היקף הטריפות ברמת הגולן על כ-100 עד 300 פרטים של בקר וצאן בשנה. כדי להתגבר על כך וכפעולת לחץ על רשות הטבע והגנים, ניסו החקלאים להרעיל את הטורפים.
פעילות מבוססת על המאמר בעברית | פעילות מבוססת על המאמר בערבית

منطقة البحر األبيض المتوسط من أكثر المناطق الكثيفة في العالم الغربي. تم تحويل أقسام واسعة من هذه المساحة إلى الزراعة وإلى بناء بلدات, للربط بين المساحات الطبيعية التي بقيت في إسرائيل وإلتاحة الحركة الضرورية لبقاء الحيوانات البرية تبيئية بين شمال البالد ومركزها. الممرات مكونة، على األغلب، من سلسلة مساحات زراعية مع رفة ک "مساحات مفتوحة"، لكن تتم فيها نشاطات مختلفة لإلنسان، ولم يتم فحص مدى تشويش نشاطات اإلنسان على الحيوانات.
ُوضعت في هذا البحث مائة كاميرة متابعة في منطقة وادي هنديف لفحص كيف يتأثر نشاط ثدييات كبيرة في المنطقة الجغرافية، خالل ساعات النهار، من طريقة استعمال األرض ومن وجود اإلنسان بمستويات تشويش مختلفة (هذا يعني من مساحات طبيعية خالية من التشويش تقريبًا حتى وجود اإلنسان بشكل مكثف بالقرب من البلدات).
פעילות מבוססת על המאמר בערבית

طرأت في السنوات األخيرة عمليّة تنمية وتطّور في المدن، ونتيجة لذلك تغيّرت غاية المساحات المفتوحة داخل المدينة (التي تشمل مناظر طبيعية مثل: أقسام غابات، حدائق ومتنزهات ثانوية) إلى مناطق مدنية تشمل بنايات، أرصفة وشوارع. هناك تأثير ضار لتقليص هذه المساحات المفتوحة داخل المدينة على المجتمع وعلى البيئة المحيطة.
פעילות מבוססת על המאמר בערבית

شاهدنا موت أشجار كثيرة، في صيف 2010 ،في غابة يتير، بعد مرور عشر سنوات، خمس سنوات منها قحط، من بينها سنتين متتاليتين. تمي ز موت األشجار بظهور بُقع من األشجار الميتة إلى جانب أشجار حي ة. أ دت هذه الظاهرة إلى إجراء بحث مقارنة بين األرض والشجرة للكشف عن العوامل التي تشرح هذه الظاهرة. ات ضح من نتائج البحث أهمية ظروف بيت التنمية لبقاء األشجار على قيد الحياة في حاالت الجفاف، وات ضح أي ًضا أ ن مكان الشجرة في تربة ضحلة، صخرية، فيها حجارة من صخور كيرتون (طباشير) لين أفضل من مكان الشجرة في تربة عميقة فيها حجر الجير. يحافظ بيت التنمية األفضل على رطوبة التربة، ونتيجة لذلك يضمن تراكم الكتلة األحيائي ة الضروري ة لبقاء الشجرة.
פעילות מבוססת על המאמר בערבית