זיהום אוויר – השפעת האדם

זיהום אוויר

האוויר הוא משאב קיומי. בלא אוויר – האדם, הצומח והחי לא יוכלו לשרוד. גם לאיכות האוויר יש חשיבות רבה, וזיהומו משפיע לרעה על הבריאות.
תהליכים טבעיים, כמו התרחשותה של סופת חול או התפרצותו של הר געש, גורמים לפליטתם של חול, אבק וגזים הפוגעים באיכות האוויר.
כיום, רמת זיהום האוויר גדלה בעיקר בגלל פעילות האדם, במיוחד בערים הגדולות.
זיהום האוויר גדל עקב עלייה בפעילותם של מפעלי תעשייה ותחנות כוח, כמו גם עלייה במספר המכוניות הנוסעות בכבישים סמוך לערים. לאוויר נפלטים פיח וגזים רעילים הנוצרים בתהליכי הפקת אנרגייה במפעלי תעשייה, בתחנות כוח ובמנועי מכוניות ומזהמים אותו. כל אלו מזיקים לאדם ויכולים לגרום לו לסכנת חיים.
הרוחות נושאות את זיהום האוויר למרחקים גדולים מאוד מהמקום שבו הוא נוצר. כדי לצמצם את הנזקים שזיהום האוויר גורם, נקבעו במדינות העולם תקני פלִיטה המגדירים את כמות החומרים המותרת לפליטה לאוויר ממקור מסוים.

גשם חומצי

העשן הנפלט מבתי זיקוק, מארובות מפעלי תעשייה ומכלי רכב הוביל להופעתן של תרכובות גופרית וחנקן במי הגשמים. חומרים אלה הופכים את מי הגשם לטיפות המכילות חומרים חומציים, פעילים ורעילים היורדים אל פני הקרקע בגשם חומצי.
גשם חומצי גורם לנזקים כבדים. ביערות העצים מתים בגלל הצטברות החומצה בקרקע ועל העלים; דגים נכחדים כאשר מי אגמים ונהרות מזדהמים; עוד פוגע הגשם החומצי בבניינים ובמבנים שונים, בפסלים ובאנדרטאות.

הידלדלות האוזון

שכבת האוזון היא שכבה באטמוספֵרת כדור הארץ המכילה ריכוז גבוה יחסית של אוזון, ולה חשיבות רבה בקיום החיים על פני כדור הארץ. שכבת האוזון בולעת חלק מהקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש והמזיקה ליצורים חיים.
בשנת 1980 גילו חוקרים ירידה חדה, של 40% בערך, בריכוז האוזון באטמוספרה, בעיקר מעל יבשת אנטרקטיקה.
בד בבד עם הירידה בריכוז האוזון התגלתה באטמוספרה עלייה בריכוז של קבוצת גזים הנקראים פריאונים – כלור, פלואור ופחמן ‏CFC. גזים אלה נמצאים בשימוש נרחב בעיקר בתעשיית המקררים והמזגנים, בתרסיסים ביתיים ובייצור גומי. כתוצאה מהידלדלות שכבת האוזון התאפשר לכמות גדולה יותר של הקרינה העל-סגולה החזקה והמסוכנת להגיע אל פני כדור הארץ.
ב-1987 נחתם "פרוטוקול מונטריאול" שהיה אחת האמנות הגלובליות הראשונות לענייני סביבה. הפרוטוקול אסר שימוש בפריאונים וחִייב הגבלה הדרגתית של ייצורם התעשייתי. ואכן, בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בייצורם של החומרים האלה, וניכרים סימנים של ירידה בהיקף התופעה.