חשיבות העלייה לישראל באה לידי ביטוי כבר במגילת העצמאות, שבה נקבע כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". בחוק השבות שנחקק ב-5 ביולי 1950 נקבעה זכותו של כל יהודי המשתוקק להשתקע בישראל לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה.
מיד לאחר הקמת המדינה החלו גלי עלייה של יהודים רבים מרחבי הגולה. לכל אחת מהעליות היו מאפיינים ייחודיים משלה. כל עלייה הביאה עמה מנהגים, הרגלים וסממנים תרבותייים משלה שמקורם בארץ המוצא. רוב המניעים לעלייה היו ציוניים וכלכליים.
אלפי יהודים שהיו שרויים במצוקה קשה ביקשו לעלות לישראל באופן מיידי לאחר הכרזת העצמאות. אוכלוסיות יהודים שעברו את אימי השואה באירופה והתקבצו במערב אירופה ובמחנות העצורים של הבריטים בקפריסין - "שארית הפליטה" ויהודים ממדינות האסלאם (עירק, תימן, אירן, טורקיה וצפון אפריקה) שהיה חשש לביטחונם האישי.
מחודש מאי 1948 עד 1954 גדלה אוכלוסיית ישראל פי 2 ויותר. העולים הגיעו ממדינות שונות, מה שהביא למגוון גדול של תרבויות, עדות ושפות. עד קום המדינה העלייה העיקרית הייתה ממדינות אירופה. בשנות ה-50 לעומת זאת הגיעו עולים רבים מארצות האסלאם שבאסיה ובאפריקה.
כדי לקלוט את העולים החדשים במדינה היה צריך לדאוג להם לדיור ולתעסוקה.
בעקבות העלייה של שנות ה-50 תפרוסת האוכלוסייה בשראל השתנתה: שיעור התושבים שהתרכזו בצפון הארץ ובדרומה עלה, וכך גם שיעור התושבים ביישובים הכפריים.
גידול האוכלוסייה הביא לבניית מאות יישובים חדשים בארץ, ובהם יישובים חקלאיים רבים, להקמת מפעלי תעשייה ולפיתוח תחומי התרבות והאומנות. וכמו כן הוקם צבא ההגנה לישראל. הגיוון והשונות בקרב עולי שנות ה-50 היו גם מקור לניגודים רבים בחברה הישראלית.
בשנים 2000-1988 עלו לישראל 1,042,720 עולים. יותר מ-880,000 מהם הגיעו מהרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, וקבוצה קטנה הגיעה מאתיופיה. העולים של שנות ה-90 הגדילו את אוכלוסיית המדינה ב-21% בקירוב.
תהליך קליטת העולים מברית המועצות לשעבר היה שונה מתהליך קליטת העלייה הגדולה של שנות ה-50: הוחלט לקלוט את העולים בשיטת הקליטה הישירה, שבה נקבעו מענקים כספיים לתמיכה בעולים בשנים הראשונות לשהותם בארץ. המענקים ניתנים לכל משפחת עולים בהתאם לגודלה לכמה שנים ולאחר מכן העולים היו אחראים לדאוג לעצמם, למצוא דיור ומקום עבודה, ללמוד את השפה העברית וכיוצ"ב.
העלייה הגדולה של שנות ה-90 לא שינתה את התפרוסת של אוכלוסיית ישראל אך תרמה לגידול בהיקף ההשקעות, להגברת התעסוקה ולהאצת הצמיחה הכלכלית.
המבצע החל בראשית שנות ה-80 והגיע לשיאו ב"מבצע משה" בשנת 1984 וב"מבצע שלמה" בשנת 1991. בשני מבצעים אלו הועלו ארצה יהודים רבים מאתיופיה וכן קבוצות יהודיות קטנות ממדינות קרובות.
מבצע שלמה
בסוף מאי 1991, ימים ספורים לפני נפילת אדיס אבבה בידי המורדים, נמלט מנגיסטו מאתיופיה ומצא מקלט בזימבבואה. המשא ומתן בין הצדדים הואץ ולבסוף הושגה הסכמה בין בכירי שלטונו של מנגיסטו לבין ישראל בדבר העלאת יהודי אתיופיה לישראל. לאחר גיבוש ההסכמה בין שתי המדינות, הורתה ממשלת ישראל לצה"ל לפתוח במבצע הצלה אווירי לחילוץ יהודי אתיופיה. ממשלת ארצות הברית שלחה שליח לדון עם ראש תנועת המורדים שצרה על אדיס אבבה. הוסכם כי תנועת המורדים תנצור את נשקה למשך 36 שעות שבמהלכן תפנה ממשלת ישראל את כל היהודים מאדיס אבבה. במהלך 36 השעות הנ"ל הוטסו 14,203 יהודים מאתיופיה ישירות לישראל באמצעות 18 מטוסי תובלה צבאיים, 23 מטוסי בואינג של חברת אל על ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית. במבצע השתתפו גם הג'וינט, "המוסד" ולוחמים שאבטחו את אזור נמל התעופה.
כ-73.9% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. נכון לחודש מאי 2022 מנתה האוכלוסייה היהודית בישראל כ-7,021,000 תושבים. נכון לשנת 2022 כ-79% מהאוכלוסייה היהודית הם ילידי הארץ, 14% ילידי אירופה ואמריקה ו-7% ילידי אסיה ואפריקה.
הנושא "עליות שנות ה-50 וה-90" מופיע ביחידות לימוד שונות ובהקשרים רבים. הצגת תוכנית הלימודים כאן מאפשרת לקשור בין תוכני העמוד בפורטל לבין דרישת תוכנית הלימודים בנושאים המרכזיים בלבד, אך לא מן הנמנע שיש צורך לקשור את הנושא "עליות שנות ה-50 וה-90" לנושאים נוספים בתוכנית הלימודים.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
