גלובליזציה

גלובליזציה - "מוצרים, בני אדם, כסף, ידע וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר. תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד"

כפר גלובלי - כאשר המאפיינים של היישוב הכפרי באים לידי ביטוי גם בעולם הגדול. כך למשל בכפר כולם מכירים את כולם ויודעים מה קורה כל הזמן, כך היום בכל העולם.

הגורמים לגלובליזציה:

• הקולוניאליזם (גורם היסטורי): בשתי תקופות עיקריות, מהמאה ה-15 עד ה-18, ובמאה ה-18, עד סוף מלחמת העולם השנייה השתלטו מעצמות שונות על טריטוריות מעבר לים, בעיקר באסיה, אפריקה ובאמריקה. כל זאת בעזרת התיישבות באזורים שונים, הקמת מערכת שלטונית-צבאית תוך ניצול האוכלוסייה המקומית וניצול משאביה לטובת צרכי המעצמות בתחומים כלכליים, חברתיים ותרבותיים.
• המהפכה התעשייתית (גורם היסטורי): המהפכה התעשייתית נחשבת כתקופת שינויים טכנולוגיים (כגון המצאת הקיטור), כלכליים וחברתיים, שהחלו להתרחש באנגליה בסוף המאה ה- 18, והתפשטו מאוחר יותר למדינות אחרות באירופה, לארצות הברית, ולבסוף לשאר חלקי העולם.
• התפתחויות כלכליות (בעבר ובהווה): אירועים שונים התרחשו לאורך ההיסטוריה אשר הביאו להיווצרות עולם גלובלי כגון: הקמת האיחוד האירופי לעומת כלכלת ארה""ב.
• התפתחויות פוליטיות (בעבר ובהווה): אירועים שונים התרחשו לאורך ההיסטוריה אשר הביאו להיווצרות עולם גלובלי כגון: התפרקות ברית המועצות, נפילת חומת ברלין.
• התפתחויות טכנולוגיות (תחבורה ותקשורת): המהפכה הטכנולוגית לאורך השנים משנה את משמעות המרחק והזמן. האפשרות להעביר מידע במהירות והאפשרות להגיע פיזית ממקום למקום בקלות ובמחיר נמוך יחסית.

מאפייני הגלובליזציה:

• התרחבות הסחר העולמי: הסחר העולמי מבוסס על ייצוא וייבוא של סחורות ושירותים בין מדינות העולם בהתאם לכללים בין לאומיים ולכללים המקומיים של כל אחת מהמדינות.
• פעילות חברות ותאגידים רב לאומיים: חברה שיש לה סניפים ביותר ממדינה אחת. החברה מקימה מפעלים, המתמזגת או יוצרת הסכמי שיתוף פעולה עם חברות במדינות שונות. לרוב, ההנהלה של חברה שכזו תהיה ממוקמת במדינה מפותחת בעוד שהייצור מתבצע במדינה תת מפותחת.
• היתרון היחסי בסחר העולמי: עקרון כלכלי גלובלי בו מדינות בעולם מתמקדות בתחומים שהן טובות יותר מאחרות ומקדמות סחר בתחום במחיר זול מאחרים
• האחדה תרבותית: המדינות השונות מושפעות מהתרבויות השונות אליהן הן נחשפות ויוצרות סוג של אחידות בתחומים תרבותיים מסויימים. לרוב, ישנה השפעה מערבית על מדינות שבמזרח או פחות מפותחות.
• הגירה: חשוב לציין בעיקר את התגברות ההגירה מהמדינות המתפתחות אל המדינות המפותחות (בעיקר לעבודה) וכן להכיר את ההשפעות השונות של ההגירה על שני הצדדים (המדינות הפחות מפותחות והמדינות המפותחות) לחיוב ולשלילה.
• התפתחות ערים גלובליות: מכונה גם בשם "עיר עולם" - זו עיר המשמשת כמרכז כלכלה בין לאומי. בעיר זו מצויות הנהלות חברות רב לאומיות, בורסות ומרכזי שירותים בינלאומיים.

ההשפעות של הגלובליזציה על המדינות המפותחות:

השפעות חיוביות:

• התפתחות אזורי תעשייה ושווקים חדשים.
• דרישה לעובדים מומחים, מנוסים ובעלי ידע.

השפעות שליליות:

• ריבוי מהגרי עבודה והגירה בלתי חוקית.
• פגיעה בתעשייה מקומית.
• נטישת ענפי תעשייה מסורתיים.
• האשמה בניצול המדינות המתפתחות.

ההשפעות של הגלובליזציה על המדינות המתפתחות:

השפעות חיוביות:

• חדירת קדמה ופיתוח לאזורים נחשלים.
• התפתחות מוקדי תעסוקה חדשים.
• שיפור בנגישות, השכלה, מיומנויות ועוד.
• הגירה (קבועה או סיבובית) אל מוקדים חדשים.
• תמורות (שינויים) במגזר השניוני (מחקלאות לתעשייה)
• אפשרות לצמצום הפערים בין העולם המתפתח למפותח.

השפעות שליליות:

• ניצול עובדים. (כגון שכר נמוך) והקצאת רווחים לא הוגנת.
• הגדלת הפערים בין אזורים במדינה. (אי שוויון מרחבי)
• נטישת עיסוקים ומלאכות מסורתיים לקיום.
• השפעה על תחומי תרבות שונים כגון שפה, מנהגים, סגנון בנייה.
• השלכות סביבתיות של פיתוח מהיר ללא התחשבות בסביבה.