פיתוח בר קיימא - איכות הסביבה

העיסוק בסביבה חוצה מקום ומרחב. זיהום אוויר ממכוניות עלול לגרום לגשם חומצי ולהרס יער במרחק של מאות קילומטרים. זיהום תעשייתי שהוטמן בקרקע לפני עשרות שנים עלול להשפיע כיום על מי תהום.
אם חשבו בעבר שסוגיות סביבה נוגעות לחיות בר בלבד, הרי שהתפתחה ההכרה שיש להן השפעה על בריאותם, ביטחונם ואיכות חייהם של בני האדם בהווה ובעתיד.
נוסף על כך קיימים קשרי גומלין עמוקים בין פעילות האדם לסביבה, למשל, השפעתם של מכלי תרסיס על הידלדלות שכבת האוזון.
לנוכח קשרי גומלין אלו, התפתחו גישות הגורסות כי ההגנה על הסביבה מחייבת את החברה האנושית למהלך עמוק וקיצוני כמו מַעבר למקורות אנרגייה חלופיים, שינוי הרגלי אכילה, מִחזור, שינוי במערך התחבורה (מעבר לכלי רכב מזהמים פחות, הקטנת ההישענות על רכב פרטי לנסיעות ואף תכנון מחדש של התחבורה) ועוד.
משמעות נרחבת זו של הגנה על הסביבה היא הבולטת כיום במרחב התקשורתי הציבורי והפוליטי ועוסקים בה המשרדים והסוכנויות לאיכות הסביבה שהוקמו ברוב מדינות המערב. המאמץ מתמקד בפיתוח טכנולוגיות נוחות יותר לסביבה ובחקיקה ובאכיפה של חוקים ותקנות להגנה על הסביבה מפני פגיעה וזיהום.
בתחום האקדמי והמסחרי נחקרות שיטות 'ירוקות' יותר לייצור תעשייתי ויישומן בתחומים אחרים כגון בנייה או תחבורה; בתחומים דוגמת הנדסה, תכנון ערים, אדריכלות ומדיניות ציבורית משולב ידע אקולוגי במחקרים ובתוכניות לעתיד.
דעה נפוצה היא לדוגמה, כי גידול האוכלוסייה, הגידול בצריכה הפרטית לנפש, צמיחה כלכלית ושינויים טכנולוגיים שונים (למשל הנדסה גנטית) מחריפים את השפעתו המזיקה של האדם על הסביבה או את 'טביעת הרגל האקולוגית' שלו.
בשל המורכבות הרבה של בעיות הסביבה החלו הוגים בתחום לאמץ גם שיטות ניתוח מתחום המערכות המורכבות וקושרים בחקר הסביבה תחומים במדעי החברה והרוח כגון כלכלה, היסטוריה ופילוסופיה, נוסף על תחומי ההנדסה, תכנון עירוני ואקולוגיה. גישתם של חוקרים אלו הוליסטית (כוללת) ומנוגדת למגמת ההתמחות והעיסוק בפרטים המקובלת יותר בכלכלה המסורתית.

ניצול אוצרות טבע, תכנון תחבורה, טיפול בפסולת: הפחתת צריכה, שימוש חוזר ומִחזור, פסולת מסוכנת (לרוב תעשייתית) ושינועה

הפעילות המתמשכת של האדם בתחומי התעשייה והחקלאות הביאה לעלייה ברמת החיים ובאיכות החיים. ואולם תופעות זיהום האוויר המים והיבשה שהופיעו בעקבות הפיתוח הכלכלי המואץ גרמו להפרת המאזן האקולוגי העדין השורר בטבע ולירידה באיכות הסביבה.
ככל שאוכלוסיית העולם גדלה והולכת וככל שעולה רמת החיים, כך גדל והולך קצב הניצול של משאבי הטבע בעוד איכותם יורדת. תיירות הנעשית בשטחי בר בקרבת בעלי חיים עלולה לגרום נזק לאיכות הסביבה או לפאונה ולפלורה במקום. כדי למנוע פגיעה זו, נוצרה התיירות האקולוגית.
אחת הדרכים שרווחו בעבר בארצות מפותחות להימנעות מזיהום הסביבה בפסולת מסוכנת הייתה שינועה למדינות מפותחות פחות. תופעה זו הייתה אמורה להיעצר על ידי אמנת בזל (1989).

זיהום סביבתי

זיהום אוויר נוצר מפליטת גזים מכלי רכב, ממפעלי תעשייה, משרפת עצים ומגורמים טבעיים. לפליטת גזים מכלי רכב השפעה ניכרת על זיהום האוויר במדינות המערביות. ואולם השימוש הנפוץ בדלק נטול עופרת ובממירים קטליטיים תרם רבות להפחתת הפליטה של כלי רכב. מרכיב נוסף הפוגע בזיהום האוויר הוא שרפת זבל פירטית.
נזקי קרינה: גידול השימוש בתקשורת סלולרית גרם להצבת מספר גדול של אנטנות משדרות באזורים מאוכלסים. קיים ויכוח מתמשך לגבי נזקי הקרינה מאנטנות אלו ומהמכשירים הסלולריים עצמם. קיימים גם סוגים נוספים של זיהומי קרינה דוגמת כורים גרעיניים ושידורי רדיו וטלוויזיה.
פסולת מוצקה: הטיפול בפסולת מוצקה (אריזות, שאריות מזון והפרשות) היא נושא בעייתי בעולם כולו. השיטות הנפוצות כיום הן הטמנה, שרפה ומִחזור. בקרב המומחים קיימת הסכמה רחבה שהפרדת פסולת במקור היא צעד הכרחי לטיפול נאות בה.
זיהום מים יכול להיגרם מפסולת נוזלית כגון ביוב ביתי ופסולת תעשייתית. לעיתים מוזרמת פסולת נוזלית לנחלים או לים ומזהמת אותם. במקרים אחרים מאפשרים לה להיספג באדמה ולזהם בתוך כך מאגרים של מי תהום. מאמצים למנוע נזקים אלו כוללים הפרדה במקור ומִחזור. מִחזור של פסולת נוזלית עשוי להביא אותה לרמה הראויה להשקיה חקלאית, מי קולחין, לרחצה ואף לשתייה.
רעש מעל רמה מסוימת נחשב זיהום סביבתי. רעש עלול לפגוע בחיים ובאיכות החיים של תושבי המקום. בישראל מוגדרת רמת רעש מותרת באזורים מאוכלסים המִשתנה בין שעות היום והלילה.
שימוש במשאבים מוגבלים: מאחר ששטחים פתוחים הם משאב למגורים, לתחבורה, לתעשייה, לחקלאות וכדומה – במקומות רבים בעולם הם הולכים ומצטמצמים. בשטחים פתוחים שטרם נוצלו מתקיימים הצמחים ובעלי החיים המקומיים, ובני אדם יכולים ליהנות משהייה במחיצתם בסביבה די טבעית. אפשר לחלק את השטחים הפתוחים לשתי קטגוריות עיקריות: פארקים ושמורות טבע.
באזורים גדולים על כדור הארץ, מים מתוקים הם משאב מוגבל. ישנם סוגים שונים של מאגרי מים: אגמים, קרחונים ומאגרי מי תהום. שימוש לא אחראי במי תהום עלול לגרום להמלחה של מאגרים תת קרקעיים ולמחסור במים לשנים ארוכות. לאורך ההיסטוריה מחסור במים היה גורם שכיח למלחמות בין מדינות. זיהום מים נוצר על ידי פסולת של האדם, שפכי תעשייה, כימיקלים וכדומה.
הקשר בין כלכלה ושימוש במשאבים: שימוש נבון במשאבים הוא נושא שרבים מתחבטים בו בעולם. לרוב נדרש איזון בין צרכים שונים. לדוגמה, בשימוש בשטחים פתוחים קיים קונפליקט בין הצורך לשכן אנשים במקומות נגישים לפרנסה ובין הרצון לדאוג לאיכות חייהם של המתגוררים במקום.
היחס לאיכות הסביבה ביהדות דו-ערכי: מצד אחד נאמר "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" ומצד שני מוטלת על האדם חובה לשמור על עולמו של האל.
ביטוי לזה אנו מוצאים בדברי המדרש "בשעה שברא הקדוש-ברוך-הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: 'ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך'." בהלכה נידונו שאלות שונות העוסקות ביחסה של התורה לאיכות הסביבה.