שריפות יער באמזונס

עשרות אלפי שריפות מתחוללות ברחבי ברזיל, וכמחצית מהשריפות הן באזור האמזונס.
קצב הרס ושריפת היער הואץ בשנת 2019 שריפות גדולות מתחוללות גם במדינות השכנות: בוליביה, פרגוואי וארגנטינה.
השריפות ברובן מעשי ידי אדם. הן נועדו לפנות את השטח לטובת חקלאות, גידול בקר או כריתת עצים, והן יכולות לצאת במהירות משליטה, במיוחד מיולי ועד נובמבר, בעונה החמה. מתנגדיו של נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו אומרים כי בעלי האינטרסים בענפי החקלאות והמכרות זוכים לעידוד ממנו בשל רצונו לפתח את האזור העשיר במשאבים.
60% מיער האמזונס שוכן בשטחה של ברזיל. העצים הגדלים בו סופגים את הפחמן מהאטמוספירה, והיער סופג מדי שנה פחמן דו-חמצני, גז החממה שמגביר את ההתחממות הגלובלית.
כמו כן, העצים ביער האמזונס פולטים אדים היוצרים ערפל כבד מעל יער הגשם, האדים הופכים לעננים המייצרים גשם, המשפיע על האקלים באמריקה הדרומית.
בנוסף לכך, האמזונס הוא גם ביתם של 20% ממיני החיות בכדור הארץ, שחלקם אנדמיים למקום. עם השרפות אנו מאבדים בעלי חיים וצמחים רבים מוכרים ושאינם מוכרים לנו.
מדעני אקלים ומומחי איכות הסביבה טוענים כי בלי מספיק עצים ליצירת הגשמים הדרושים על ידי היער, העונה היבשה הארוכה עשויה להפוך כמחצית מיער הגשם לסוואנה טרופית. אם אכן ירדו מעט משקעים תיווצר בצורת בחורף בברזיל, באורוגוואי, בפרגוואי ובארגנטינה העלולה להרוס את החקלאות.
מומחים טוענים כי קרוב ל-20% מהאמזונס כבר הושמד וכי קידום פרוייקטים של תשתיות באזור זה בעתיד, יוביל לאובדן עצום של יערות והמגוון הביולוגי. אין ספק כי דבר זה יוסיף לאתגר שינויי האקלים, אובדן מאסיבי של המגוון הביולוגי ופגיעה בבריאות האדם ובכלכלה.