העשרה - פותחים שנה עם גאוגרפיה

גאוגרפיה (גי - אדמה; גרפיה - תיאור) היא מדע רב-תחומי שבו שני תחומים עיקריים: גאוגרפיה אנושית וגאוגרפיה פיזית.
גאוגרפיה אנושית חוקרת את הממדים המרחביים של מדעי הרוח ומדעי החברה בנושאים כגון הגירה, קיימות, תכנון ערים, דמוגרפיה ואדריכלות, כלכלה ותרבות.
גאוגרפיה פיזית כוללת את מדעי כדור הארץ שעניינם חקר תופעות פיזיות בכדור הארץ בנושאים כגון גאולוגיה, מטאורולוגיה והידרולוגיה. הכלי הנפוץ ביותר בגאוגרפיה הוא המפה המשמשת לרישום להצגה ולניתוח של שלל תופעות פיזיות ואנושיות שעל פני כדור הארץ.

תמורות בחקר הגאוגרפיה

היוונים היו הראשונים שהתייחסו לגאוגרפיה כאל מדע ופילוסופיה וחקרו אותה בפועל. גם הרומאים השתמשו בגאוגרפיה ובקרטוגרפיה כאשר חקרו וגילו ארצות חדשות.
במאה ה-16 ובמאה ה-17, המסעות לגילויי הארצות וגילוי העולם החדש החיו את הרצון למפות מדויקות ועודדו את המשך החקר הגאוגרפי כדי לספק יסוד תאורטי מוצלח למסעות. במאה ה-19 הייתה הגאוגרפיה לתחום מחקר עצמאי ולחלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים באוניברסיטאות.
הגאוגרפיה שהייתה תחילה מקצוע תיאורי הפכה במאה ה-20 למקצוע אנליטי העוסק בחקר תהליכים ולא רק בתיאורם. נוסף על כך שמה הגאוגרפיה במרכז את הקשר בין האדם לנוף. בשנים האחרונות עוסקת הגאוגרפיה בעיקר במחקר הסביבה ובתכנון היישוב והארץ.