זמן של בני חורין – לוח השנה כמעצב זהות

מקור:
שמות י"ב ("הַ חֹדֶ ׁש הַ זֶה לָכֶם"), גיליונות נחמה ליבוביץ.
למורה בעקבות המקור:
מקור מקראי: שמות פרק י"ב, פסוק ב': "הַ חֹ דֶ ׁש הַ זֶה לָכֶם רֹאׁש חֳ דָ ׁשִׁ ים רִׁ אׁשֹון הּוא לָכֶם לְחָ דְ ׁשֵׁ י הַ שָ נָה".
משמש העוגן המושגי להצהרת העצמאות והחירות של עם ישראל דרך קבלת הריבונות על הזמן.
מקור פרשני: פירוש רבי עובדיה ספורנו על שמות י"ב, ב': "מכאן ואילך יהיו החודשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם... אבל בימי העבדות לא היו ימיכם שלכם, אלא היו ימי העבודה והלוח כפופים לרצון אחרים".
משמש להבחנה המוסרית והפילוסופית בין זמן כפוי לזמן בוחר

מקור מדעי-תרבותי
סקירה השוואתית בין המנגנונים הקוסמיים:

• הלוח הגרגוריאני (מכונה: לועזי) מושתת על מחזור השמש בלבד, כ-365 ימים מחולקים ל 12 חודשים, קביעות אקלימית.
• הלוח ההג'רי (מוסלמי) מושתת על מחזור הירח בלבד, כ-354 ימים שמהווים 12 מחזורים של סיבוב הירח, חגים נודדים על פני עונות השנה.
• הלוח העברי המסורתי מנגנון משולב מושתת על מחזורי השמש והירח ומשתמש בעיבור השנה – הוספת חודש אדר ב' 7 פעמים בכל מחזור של 19 שנים, כדי לשמור על החגים בעונתם המקורית, כגון חג האביב.

תמונות להמחשה
שמש (יציבות, עונות קבועות, 365 יום) מול ירח (התחדשות, מולד והתמעטות, 29.5 יום).

מקור לשוני-אטימולוגי

• ניתוח השורשים הלשוניים: השורש ש.נ.ה - לחזור, לשנן, משנה, קביעות ומחזוריות קבועה שחוזרת על עצמה בטבע, מול השורש ח.ד.ש - להתחדש, שינוי, התחלה, יצירת דבר שלא היה קיים קודם לכן.

מקור ספרותי-תרבותי:

• השיר "שנים עשר ירחים ", מילים ולחן: נעמי שמר:
  טקסט ישראלי פופולרי המציג את מחזוריות השנה דרך סמלי הארץ ומוצריה (הדקל בתשרי, היורה בחשוון וכו') ומדגים את השילוב שבין השגרה הקבועה לשינויים העונתיים המביאים עימם פריחה והתחדשות.
• מילות השיר "שנים עשר ירחים", נעמי שמר: "בקיץ שמש בים, בסתיו רוח נושבת...".

הרחבה רעיונית, למורה:

• ציטוט מספר הזוהר, פרשת אמור: "כל שנה ושנה- עולם חדש הוא", הזמן אינו מעגל סגור אלא ספירלה שעולה כלפי מעלה.

דפי מקורות הגותיים

אברהם יהושע השל, מתוך ספרו "השבת":
"היהדות היא דת של זמן המדריכה אותנו בבניית היכלות בזמן... מיומנות מיוחדת נדרשת כדי לקדש את הזמן... השבת היא היכל ארכיטקטוני שנבנה לא במרחב הפיזי, אלא בתוך הזמן הפנימי והנפשי של האדם והקהילה".

משמש בסיס לדיון על הצורך ביצירת מרחבי עצירה והגנה תרבותיים בתוך עולם גלובלי ותחרותי.