מלחמת יום הכיפורים

"אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.

......

בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל 

 מלחמת יום הכיפורים שפרצה ב-6 באוקטובר 1973 תפסה את ישראל לא מוכנה, והיא פצע שותת בליבה של מדינת ישראל עד היום. האימה של ההפתעה ושל ההרוגים הרבים לא הרפתה מדעת הקהל בארץ, אשר הבינה כי במלחמה אין מנצחים וכי כל צד במלחמה סופג אבידות גדולות ומרות. למרבה הצער, מלחמת יום הכיפורים לא הייתה המלחמה האחרונה עמה נאלצה מדינת ישראל להתמודד מאז, וגם היום סכנת המלחמה עדיין מרחפת מעל צבא הגנה לישראל ומדינת ישראל.   

לאחר מלחמת ששת הימים שררה בישראל תחושת ביטחון לאור הפגנת כוחו ויכולתו של צבא ההגנה לישראל. ממשלת ישראל החמש עשרה בראשותה של גולדה מאיר סברה שלא כדאי לוותר על שטחים שנכבשו במהלך מלחמה זו. לעומת זאת, התבוסה ואובדן השטח פגעו קשות בכבוד מנהיגי ארצות ערב השכנות, שלא הסכימו לקיומה הלגיטימי של מדינת ישראל. הניסיונות לשחיקת הצבא והכלכלה הישראליים באמצעות מלחמת ההתשה והניסיונות המדיניים לקבל שטחים אלו, שלא צלחו, הביאו את מנהיגי מדינות ערב למסקנה כי יש לכבוש מחדש שטחים אלו במהלך של מלחמה כוללת.

המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בחצי האי סיני ועד 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן.

המלחמה גבתה אבידות קשות לכל הצדדים. לישראל היו בתום המערכה 2,222 הרוגים , 7,251 פצועים וכ-294 שבויים. המלחמה נסתיימה אמנם בניצחון שהתבטא בהתקדמות צה"ל בקילומטרים רבים מדמשק ומקהיר ובפגיעה קשה מאוד במערך הנ"מ המצרי, אך בישראל הותירה תחושת כישלון קשה. 

למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות: היא הייתה בין הגורמים העיקריים למהפך במערכת הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.

ביחידה זו חומרי הוראה ופעילויות לתלמידים על הגורמים למלחמה; הנסיבות לפרוץ המלחמה (אירועי סוף השבוע שבו פרצה המלחמה); תוצאות המלחמה (בטווח המיידי); השלכות המלחמה על מדינת ישראל  מבחינה חברתית, כלכלית, בטחונית ופוליטית; השלכות המלחמה על מדינות ערב.