ידיעות קודמות 2023

השבוע, ביום שלישי, צִיינוּ בעולם את היום הראשון של האביב, שחל מִדֵי שנה ב-21 במרץ. יום זה מכוּנה "יום הַשִׁוְויוֹן הָאֲבִיבִי".

מדוע "יום הַשִׁוְויוֹן  הָאֲבִיבִי"? מכיוון שביום זה היום והלילה שָׁוִוים בְּאורְכָּם. הָחֵל מיום זה, שעות היום בחצי כדור הארץ הצפוני הולכים וּמִתְאָרְכִים כְּכָל שֶׁמִתְקַדְמִים אל תוך הקיץ.  בחצי כדור הארץ הדרומי, כמו באוסטרליה למשל, קוֹרֶה תַהֲלִיךְ הפוך: הימים מִתְקַצרִים ומגיע החורף.

ישנם שני ימי שִׁוְויוֹן בשנה, שבהם שעות היום שָׁווֹת לשעות הלילה: יום אחד הַמְבַשֵׂר על תחילת הסתיו, ואחד הַמְבַשֵׂר על תחילת האביב. נקודת הַשִׁוְויוֹן היא הרגע שבו השמש מצויה מעל קַו הַמַשְׁוֶוה, כלומר במרחק שָׁוֶוה מהקוטב הצפוני והדרומי.

קַו הַמַשְׁוֶוה – קו הרוחב החוצה את כדור הארץ לשני חצאים שווים.

• היום הראשון של האביב

הסופרת גלילה רון-פדר-עמית תקבל פְּרָס מִפְעַל חַיִים על העבודה שלה בתחום הספרות. גלילה רון-פדר-עמית, בת ה-73, נחשבת לאחת מסופרות הילדים הַמַצְלִיחוֹת בישראל. כבר מִזְמַן היא כָּבְשָׁה אֶת לֵב הקוראים הצעירים. יְצִירוֹתֶיהָ מוכָּרוֹת כמעט בכל בית בישראל: "ג'ינג'י", "יותם בלש חוקר", "אל עצמי", הסדרה "מנהרת הזמן" ועוד מאות ספרי ילדים ונוער.

הפרס יועֳנַק לה מהאגודה של היוצרים הישראלים בתחום המוזיקה והספרות. בְּנִימוּקֵי וַעֲדַת הַפְּרָס נכתב כי "היא מעמודי הַתָוֶוךְ של הספרות הישראלית לבני הנוער". במשך 50 שנות כתיבתה פרסמה כ-400 יצירות לקהל הקוראים הצעיר".

מִפְעַל חַיִים –מעשיו המצטברים של אדם בחייו.

מעמודי הַתָוֶוךְ- דמות מרכזית

• פְּרָס מִפְעַל חַיִים לסופרת גלילה רון-פדר-עמית

בסוף השבוע הֵחֵל בעולם המוסלמי החודש התשיעי והקדוש ביותר בשנה המוסלמית - חוֹדש הרמדאן. בחודש זה צָמִים המוּסלמים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד שְׁעוֹת הָעֶרֶב ומציינים גם אֵירוּעִים מיוחדים.

מִצְוַות צום חודש רָמָדָאן היא אחת מחמש מִצְוֹות הָאִסְלָאם, שֶׁבִּלְעֲדֵיהֶן אין המוסלמי נֶחֱשָׁב מַאֲמִין. חודש הצום מסתיים בשלושת ימי חַג שְׁבִירַת הצום, המכונה "עֵיד אֶל-פִּיטֶר".

בחודש הזה בּוֹלְטִים הַמִנְהָגִים הַמִשְׁפַּחְתִיִים וְהַחֶבְרָתִיִים. סביב שתי הארוחות בכל יום, בערב ולפנות בוקר, מתאספת המשפחה המורְחֶבֶת לארוחה משותפת.

• רָמָדָאן – חוֹדש של חג למוּסלמים בארֶץ וּבָעוֹלָם

אחרי כמעט חודש שָׁלֵם בלי טיפת גשם, גשמים ירדו ברחבי הארץ, מהצפון ועד אילת. בבאר שבע ובירושלים ירד ברד.

בחרמון הטמפרטורות הגיעו לְאֶפֶס מַעֲלוֹת והחל לרדת שלג; וזאת לאחר שמסלולי הגלישה בחרמון נסגרו בשבוע שעבר מכיוון שנותר בו רק מעט שלג למשחק ולגלישת מִזְחֲלוֹת. "אני לא זוכרת שנה כזו, שבה בחודש ינואר היה כל כך יבש; לא ירדו כאן שלגים, אפילו לא בכמות קטנה", מספרת מיקי ענבר, סָמַנְכָּ"לית אתר החרמון. "ובכל זאת בחודש פברואר הגיעה סוּפַת 'בַּרְבָּרָה' והביאה איתה, פתאום במכה אחת, שני מטרים של שלג. בזכות הסערה הזאת הגולשים נהנו מ-27 ימי סקי".

סָמַנְכָּ"לית - סגנית מנהל כללי (ראשי תיבות).

סוּפַת 'בַּרְבָּרָה' – בעולם נוהגים לתת שמות לסופות. בשנה שעברה הצטרפה ישראל לפרויקט הזה. מטרת מתן השמות היא להעלות את ההבנה של הציבור לאירועי מזג אוויר שיש להם היכולת לגרום לנפגעים ולנזקים לרכוש.

• החורף קפץ לביקור

בשבוע שעבר נֶחֱשַׂף השיר "יוּנִיקוֹרְן" שאיתו תיַיצֵג הזמרת נועה קירל את ישראל בתחרות הַזֶמֶר של האֵירוֹוִיזְיוֹן השנה. "יוּנִיקוֹרְן" פירושו "חד קרן". זהו שיר שרובו באנגלית, אך שְׁזוּרִות בו מילים בעברית.

לאחר חֲשִׂיפַת השיר מסרה נועה קירל: "כבר תקופה ארוכה שאני שומרת בסוד את 'יוּנִיקוֹרְן', ואין לכם מושג איזו הֲקָלָה זו לשתף אותו איתכם סוף סוף. אז אחרי תהליך יְצִירָה ארוך וּמְרַגשׁ עם מֵיטַב היוצרים בישראל, אני גֵאָה ליַיצֵג את המדינה שלנו עם השיר המיוחד הזה".

השנה מְצַיֶינֶת ישראל 50 שנה לְהִשְׁתַתְפוּתָה בתחרות הַזֶמֶר של האירוויזיון, שמארגן אִיגוּד הַשִידוּר הָאֵירוֹפֵּאִי. במהלך התקופה הזאת ישראל ניצחה והגיעה למקום הראשון בתחרות ארבע פעמים.

נֶחֱשַׂף – פורסם, הוסר ממנו הכיסוי.

שְׁזוּרִות – משולבות.

הֲקָלָה – הפחתת הכובד, רְוָוחה.

מֵיטַב – הטוב ביותר, מבחר משובח.

• אֵירוֹוִיזְיוֹן 2023

כל שנה יורד מִפְלַס יָם המלח ביותר מִמֶטֶר. למעשה, ים המלח מְאַבֵּד מִתכוּלָתוֹ בכל שנה כרבע כִּנֶרֶת. בעוד כ-70 שנה אי אפשר יהיה להיכנס לים המלח.

"ים המלח לא יחזור למה שהיה", אמר ד"ר עמיר גבעתי, "אבל אפשר לעצור את ההידרדרות, למשל אפשר להביא מים מהים התיכון או להקים עוד מתקני התפלה". לדבריו, לא עושים מספיק כדי לשמור על אוצר הטבע של ישראל, שהולך ונעלם.

מִפְלַס – גובה פני המים.

מִתכוּלָתוֹ - ממה שבתוכו.

• הים הַנֶעֱלָם

"יום מעשים טובים", שֶׁהוּא יוֹם שִׂיא לַעֲשִׂיית טוֹב כל השנה, יתקיים ביום שלישי הקרוב 14.3.2023. זוהי השנה ה-17 שבה מתקיים "יום המעשים הטובים". יום זה יוצא לדרכו תחת הסיסמה "נעשה טוב יהיה טוב", והוא יְצוין בפְּעִילוּיוֹת רבות של הִתְנַדְבוּת בכל רחבי הארץ.

"לכל אחת ואחד יש את האמת שלו. ביום מעשים טובים השנה בואו נָשִׂים את הדגש עַל לַחֲשוב טוֹב, לדבר טוב ולעשות טוב", אומרת שרי אריסון, אשת עסקים ויוזמת "יום המעשים הטובים".

בשנה שעברה, השתתפו ב"יום המעשים הטובים" יותר מ-2 מיליון ישראלים בפעולות שונות של התנדבות: אריזות מזון, עזרה לנִזְקָקים, פעילויות לשמירה על הסביבה, למען בעלי חיים ועוד.

שִׂיא- הבולט ביותר.

נִזְקָקים – כאלה שצריכים עזרה.

• יום המעשים הטובים ה-17

יונתן אקוסטה, יצא לצוד בַּג'וּנְגֵל של מדינת בּוֹלִיבְיָה עם חברים. הוא נפרד מהם, איבד את דרכו ומצא עצמו בודד בלב הג'ונגל. משפחתו של אקוסטה הודיעה שהוא נֶעֱדָר, אבל רק חודש לאחר מכן, צֶוֶות מְחַלצִים, שיצא לחפש אחריו, מצא אותו.

"זה מדהים, אני לא מאמין שאנשים המשיכו לחפש אַחֲרַיי אחרי כל כך הרבה זמן", אמר אקוסטה בקול שָׁבוּר מבכי ממיטת בית החולים שאליו הגיע.

אקוסטה סיפר כי כדי לִשְׂרוד הוא אכל תולעים וחרקים אחרים, אסף מי גשם במגפיים שלו, והסתתר מפני חיות טורפות. במשך רוב הזמן הזה הוא צָלַע אחרי שֶׁנקַע אֶת קַרְסולוֹ, והסתובב עם כדור אחד בלבד ברובה הציד שלו.

שָׂרַד - נשאר בחיים אחרי שהיה נתון בסכנת חיים חמורה.

נֶעֱדָר – חסר.

• אדם שָׂרַד בַּג'וּנְגֵל 31 ימים

עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי ישראלים חוגגים באירועי פורים ברחבי הארץ. אֵירוּעַ מרכזי של החג היה תהלוכה הִיתוּלִית, הנקראת  עַדְלֹאיָדַע, שהתקיימה בעיר חולון. העַדְלֹאיָדַע בעיר חולון כללה קַרְנָבָל גדול, צבעוני וחגיגי, מִתְקְנֵי קִרְקָס, מֵיצָגִים וְתַפְאוּרוֹת עֲנָק, תחפושות וריקודים. ה"עדלאידע" התקיימה לאחר שלוש שנים של הפסקה בגלל הַגְבָּלוֹת מגפת הקורונה.

אֵירוּעַ העַדְלֹאיָדַע בחג פורים או בשושן פורים הוא מָסורֶת, שהתחילה לפני מאה שנים בתל אביב. בתחילה נקראה התהלוכה בשם " קַרְנָבָל". לאחר מכן הוחלט להעניק לתהלוכה את השם "עַדְלֹאיָדַע", וזאת בהסתמך על דברים הכתובים בארמית בתלמוד במסכת מגילה "עַד דלָא יִדַּע בין ארור המן לברוך מרדכי".  משמעות הביטוי "עַד דלָא יִדַּע" היא "עד שֶׁתִתְבַּלְבֵּל דעתו".

הִיתוּלִית – קלילה ומצחיקה.

הַגְבָּלוֹת – קביעת גבולות, צמצום.

מָסורֶת -  מִנְהָג.

• חוגגים פורים: העַדְלֹאיָדַע חוזרת

משנכנס אדר מרבין בשמחה. בשבוע הבא נחגוג את חג פורים והוא יחול בי"ד אדר.  בירושלים ובערים אחרות מוקפוֹת חוֹמָה חוגגים אותו ב-ט"ו באדר והוא נקרא שוּשַן פורים.

מקורו של חג הפורים הוא במגילת אסתר. החג נחגג לזֵכר הַצָלתם של היהודים מהָמָן הרָשע והשמחה שהייתה כתוצאה מכך, כפי שמסופר במגילת אסתר.  

שימו לב! נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר". ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משִׁיבּוּשׁ שורת השיר "אני מלכת אסתר" בשיר "משחק פורים" שכתב לוין קיפניס לפני כ-100 שנים. 

• חג פורים תשפ"ג

לפני שנה פָּלַשׁ הצבא הרוסי לאוּקְרָאִינָה במסגרת הַניסְיוֹנוֹת של נְשִׂיא רוּסְיָה, וְלָדִימִיר פּוּטִין לכבוש את אוּקְרָאִינָה או חלקים ממנה.

לא רק עֶצֶם הַפְּלִישָׁה הפתיעה את העולם, אלא גם האופן שֶׁבּוֹ הַלחִימָה הִתְפַּתְחָה. ולדימיר פוטין שָׁאַף לכבוש במהירות את עיר הבירה קייב וגם ערים גדולות אחרות וּלְהַכְרִיעַ את המלחמה תוך זמן קצר; אך בשנה החולפת ספגו הכוחות הרוסיים תְבוּסוֹת רבות בשטח והופתעו מֵעוצְמַת ההתנגדות האוקראינית.

הקרבות בין צבא אוקראינה לצבא הרוסי עדיין נמשכים.

פָּלַשׁ – נכנס בכוח לרשותו של אַחֵר.

שָׁאַף – רצה מאוד

לְהַכְרִיעַ – לנצח, להביס.

תְבוּסוֹת – כישלונות.

• שנה למלחמה באוּקְרָאִינָה

תשעה יחמורים, שנולדו בגן החיות התנ"כי בירושלים, שוּחְרְרוּ לטבע. כך עלה מספר היחמורים שהושבו לטבע ל-200.

היחמורים יִחְיוּ בִּשְׁמוּרַת הטבע נחל שורק. הוּצמדו להם קוֹלָרִים עִם מַשְׁדְרִים כדי לעקוב אחרי תנועתם וְהִתְאַקְלְמוּתָם.

הַיחְמוּרִים חיו בעבר בארץ ישראל והם נזכרים בתנ"ך, אך לפני יותר ממאה שנה הם נִכְחֲדוּ. לפני כ-40 שנה הביאו מספר יחמורים לישראל מגרמניה ומאיראן לשמורת החי בר בכרמל. מידי פעם משחררים כמה מהם אל הטבע.

הִתְאַקְלְמוּתָם – הסתגלותם לסביבה החדשה.

נִכְחֲדוּ – נשמדו, אבדו.

• בדרך לטבע

ביום שלישי, ל' בשבט, צִיַּנוּ את יום המשפחה. יום המשפחה בא להדגיש את הַקֶשֶׁר בין בני המשפחה ואת מְחוּיבוּתָם וּתְרוּמָתָם המשותפת לתָא הַמִשְׁפַּחְתִי.

יום המשפחה נִקְבַּע בְּסָמוּךְ לְיוֹם פְּטִירָתָה של הֶנְרִיטָה סָאלְד. הֶנְרִיטָה סָאלְד, שחייה בין השנים 1945-1860, הייתה מנהיגה ציונית-אמריקנית, סופרת, מחנכת וְעוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית. היא עלתה לארץ בשנת 1920, ועמדה בראש ארגון עֲלִייַת הַנועַר שעסק בהצלת ילדים ונוער, וגם בעלייה ובחינוך שלהם. אף על פי שלהנרייטה סאלד לא היו ילדים, היא הייתה דְמוּת אִם לרבים מהילדים שעלו לארץ.

מְחוּיבוּתָם – החובה שחלה עליהם.

• ל' בִּשְׁבָט – יוֹם הַמִשְׁפָּחָה

התאחדות השחייה העולמית הודיעה כי אליפות העולם לנוער תיערך בישראל בחודש ספטמבר 2023. זו הפעם הראשונה בה איגוד השחייה יארח תחרות בסדר גודל כזה בישראל. למעלה מ-600 שחיינים ושחייניות מכ-120 מדינות ברחבי העולם צפויים להגיע לישראל לתחרות שתתקיים במכון וינגייט.

אליפות העולם לנוער מתקיימת פעם בשנתיים.

• לָרִאשׁוֹנָה אֵי פַּעַם: אליפות העולם בשחייה לנוער תֵיעָרֵךְ בישראל

ממשלת ישראל קבעה את כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה מְחַיה השפה העברית, ל"יום השפה העברית"; זאת במטרה לקדם ולחזק את מַעֲמָדָה של השפה העברית בישראל וּבְרַחֲבֵי הָעוֹלָם.

ביום זה נֶעֱרָכִים כְּנָסִים, פְּעִילוּיוֹת וְאֵירוּעִים העוסקים כולם בשפה העברית כְּחֵלֶק מהרצון לְהַעֲלוֹת אֶת קַרְנָה של השפה העברית, לבסס את מַעֲמָדָה, ואף לְעוֹדֵד אֶת הֶמְשֵׁךְ מֶחְקָרָה.

יום השפה העברית מצוין במערכת החינוך וגם בצה"ל.  במהלך יום זה מועֳנָק פרס ראש הממשלה ללשון העברית לתורמים תרומה ניכרת לחיזוקה ולביסוסה של השפה העברית.

השנה, כ"א בטבת חל בשבת ולכן נחגוג את יום העברית ביום חמישי, י"ט בטבת, 12 בינואר. יום העברית יתקיים השנה בסימן 100 שנה למותו של אליעזר בן־יהודה. בן יהודה חשב כי כמו שהיהודים יכולים להיות עַם חַי באמת רק בְּשׁובָם לארץ האבות,  כך הם יכולים להיות עַם חַי רק בְּשׁובָם ללשון העברית, לא רק בכתיבה אלא גם בדיבור.

לְהַעֲלוֹת אֶת קַרְנָה – לשפר את מעמדה.

• יום השפה העברית תשפ"ג

הישראלים אוהבים לקרוא לילדיהם בשמות של עצים. בפרויקט מיוחד לכבוד ט"ו בשבט, חג האילנות, שיחול בתחילת החודש הבא, פִּרְסְמָה הקרן הקיימת לישראל את שמות העצים הַנְפוֹצִים ביותר שניתנו לילדי ישראל מאז קוּם המדינה.

בקרב נשים: למקום הראשון הגיע השם "תמר", על שם עץ התמר, ולמקום השני הגיע השם "אלה", על שם העץ. בהמשך הרשימה: "הדס", "רותם", "אילנה", "איריס" ו"שקד".

בקרב הבנים: השם הנפוץ ביותר הוא "אלון", על שם העץ האופייני כל כך לנוף הארץ-ישראלי. למקום השני הגיע השם "אורן". בהמשך הרשימה: "אילן", "ארז", "רותם", "שקד", "מור".

"השמות מהטבע מְעִידִים על החיבור החזק שלנו לסביבה שבה אנו חיים ולהיסטוריה שלנו", הסביר אהרון בר, מנהל אגף פדגוגיה בקרן קיימת לישראל.

נְפוֹצִים – שיש רבים כמותם, אינם נדירים.

• לקראת ט"ו בשבט - שמות בַּצַמֶרֶת

חדשות טובות לכדור הארץ: מחקר שנערך על-ידי האו"ם מצא כי שִׁכְבַת הָאוֹזוֹן, השומרת על כדור הארץ מפני קרינה מסוכנת, מראה סימני הִתְאוֹשְׁשׁוּת ראשונים לאחר שנים רבות. לפי מדענים, החור שמעל יבשת אנטארקטיקה ייעלם בעוד כ-43 שנה – כלומר בשנת 2066.

המומחים מעריכים כי הפעולה הבין-לאומית המשותפת נגד גזים רעילים הובילה לשיפור המצב הסביבתי. פעילי איכות סביבה ברחבי העולם בירכו על המאמצים לפעול לסגירת החור באוזון.

• מֶחְקָר מְעוֹדֵד: החור בְּשִׁכְבַת הָאוֹזוֹן מִתְכַּוֵוץ