דלג אל

ידיעות קודמות 2022

עִיצוּמִים בְּבָתֵי הַסֵפֶר

עִיצוּמִים בְּבָתֵי הַסֵפֶר

בְּמַהֲלַךְ השבוע קיימו המורים עִיצוּמִים בְּמוֹסְדוֹת הַחִינוּךְ. הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים התחילו, לפי רשימות יישובים, בשעה 10:00. המורים מוֹחִים על הַסַחֶבֶת שנוקט משרד האוצר בכל הקשור לְהֶסְכֵּם השָׂכָר שלהם עם משרד האוצר.

מזכ"לית הִסְתַדְרוּת הַמוֹרִים, יפה בן דויד, מסרה: "העִיצוּמִים הם קְרִיאַת הַשְׁכָּמָה לממשלה ולפקידי האוצר. הם עושים הכול כדי למשוך זמן ולא להגיע להסכם".

כ-20 אלף אנשי מערכת החינוך הפגינו כבר לפני כשבועיים בִּמְחָאָה על השָׂכָר שלהם, וּבִתְגוּבָה למַשָא וּמַתָן הַתָקוּעַ עם משרד האוצר.

עִיצוּמִים – צעדים לשיבוש העבודה.
מוֹחִים – מביעים התנגדות.
סַחֶבֶת – הליכים מיותרים המעכבים את גמר הטיפול.
מזכ"לית – מזכירה כללית (ראשי תיבות).
בִּמְחָאָה – בהבעת התנגדות.
מַשָא וּמַתָן - הִידָברוּת כדי להגיע להֶסדֵר.

יוֹם הַפָלָאפֶל הבין-לאומי

יוֹם הַפָלָאפֶל הבין-לאומי

ביום ראשון השבוע, ה-12 ביוני,  צוּיַן יום הפלאפל הבין לאומי.  רבים מאיתנו מתייחסיםַ לפָלָאפֶל כְּאֶל המַאֲכָל הלאומי של ישראל. כְּבָר בְּיָמֶיהָ המוקְדָמִים של המדינה, צצו להם דּוּכְנֵי פָלָאפֶל כמעט בכל יישוב. אבל לַאֲמִיתוֹ שֶׁל דָבָר הַמָקוֹר של הפלאפל הוא כַּנרְאֶה מצרים.

הפלאפל הוא מאכל שעשוי כולו מחומרים מן הצומח. אין בו בשר, חלב וביצים, והוא בין הַמַאֲכָלִים הכי אהובים בישראל.

הַמָקוֹר של הפלאפל – המקום שממנו הגיע הפלאפל.

פעילויות

היתושים חָזְרוּ: מְהִירִים, עֲמִידִים וְעוֹקְצִים יוֹתֵר

היתושים חָזְרוּ: מְהִירִים, עֲמִידִים וְעוֹקְצִים יוֹתֵר

הקיץ הגיע, הטמפרטורה עולה והיתושים חוזרים לזמזם ולעקוץ. השנה הם מגיעים בְּכַמוּיוֹת גדולות יותר, מציקים יותר וְגַם עֲמִידִים יותר לחומרי הַדְבָּרָה. אָז מָה בְּעֶצֶם השתנה? למה הם מציקים הַרְבֵּה יוֹתֵר השנה?

"החורף לא היה רָגִיל", הסביר ד"ר גיל סתיו, מוּמְחֶה לְמַזיקִים. "הוא הסתיים בְּמַכַּת קור קשה. היה הרבה גשם ואז בא גל חום. אני מניח שבחלק מהמקומות זה השפיע על כמויות היתושים".

היתושים נמצאים על כדור הארץ כבר 80 מיליון שנה, והם כאן כדי להישאר. הם מִתְפַּתְחִים וּמִשְׁתַנים ואנחנו נֵיאָלֵץ לחיות לצידם ולהתגונן.

עֲמִידִים- בעלי כושר להתקיים ולשרוד, חסינים.
הַדְבָּרָה – השמדה (של מזיקים וחרקים).

פעילויות

חודש הקריאה

חודש הקריאה

כְּמִדֵי שָׁנָה גם השנה אנו חוגגים את חודש הקריאה - חג לְאוֹהֲבֵי סֵפֶר - שֶׁשִיאוֹ שְׁבוּעַ הַסֵפֶר הָעִבְרִי. בנוסף למכירת ספרים, מתקיימים בְּמַהֲלַךְ תקופה זו אֵירוּעִים סִפְרוּתִיִים, כגון מפגשים עם סוֹפְרִים, עַרְבֵי קְרִיאָה ועוד.

שַׂר התרבות והספורט מר חילי טְרוֹפֶּר אמר: "למילים יש כּוֹחַ לברוא עוֹלָם. אני נרגש מִפְּתִיחָתוֹ שֶׁל חודש הקריאה. אני מזמין את כולם וְכולָן לקחת חלק בפְּעִילוּיוֹת וְלֵיהָנוֹת מֵהָאֵירוּעִים שיתקיימו במהלך החודש".

בְּהַשְׁוָואָה לשנה הקודמת, חָל השנה גידוּל בְּמִסְפַּר הספרים שיצאו לאור. בסך הכול התפרסמו  7344 ספרים.

פעילויות

החוק לְאִיסוּר אַלִימוּת בַּסְפּוֹרְט

החוק לְאִיסוּר אַלִימוּת בַּסְפּוֹרְט

החוק לְאִיסוּר אַלִימוּת בספורט עבר את הַשָלָב הראשון של הַחֲקִיקָה. החוק עשוי לקדם את המַאֲבָק באַלִימוּת במגרשי הספורט וּבאצְטַדְיוֹנִים. 

המשטרה תוכל לתת קְנָסוֹת לנוהגים באלימות וגם להרחיק אוֹהֲדִים אַלִימִים מהמגרשים, לתקופות מְמושָכוֹת. החוק יְאַפְשֵׁר לְצַמְצֵם תהֲלִיכִים ארוכים בבתי המשפט,  ולהרחיב פעולות נְקודָתִיוֹת, נגד הַמִתְפָּרְעִים.

 לראשונה יש הַצָעָה לחוק שֶׁיּוּכַל לְצַמְצֵם את האלימות במגרשי הספורט, אם יהיה בו שימוש נכון.

מַאֲבָק – מלחמה, קרב.

אוֹהֲדִים – תומכים בקבוצה.

לתקופות מְמושָכוֹת – לתקופות ארוכות.

פעילויות

  • הגינות בספורט (כיתות ד-ו)
    מצגת העוסקת בהגינות בספורט ועל הערכים נצחון והפסד בכבוד. ניתן לדון בנושא בכתה ולבקש מהתלמידים לכתוב טקסט טיעוני.

בריטניה חוגגת 70 שְנות מְלוּכָה של אליזבת השנייה

בריטניה חוגגת 70 שְנות מְלוּכָה של אליזבת השנייה

בריטניה צִייְנה בסוף השבוע 70 שנה למַלְכוּתָה של המלכה אליזבת השנייה. אליזבת השנייה הֵחֵלה לִמְלוֹך בגיל 25, לאחר מות אביה, והיא המלכה הבריטית שתְקוּפַת שִלְטוֹנָה היא הארוכה ביותר.

המלכה בת ה-96 נֶעֶדְרָה מחֵלֶק מהאֵירוּעים לציון 70 שנה למַלְכוּתָה. אך בתוֹם ארבעת ימי החגיגות היא הופיעה במִרְפֶּסֶת האַרְמוֹן ואמרה כי היא "אֲסִירת תודה ונרגשת" ממספר האנשים שיצאו לרחובות לחגוג את המְאוֹרָע. עוד אמרה: "לַמְרוֹת שאולי לא נָכַחְתי בכל אירוע, ליבי היה עם כולכם". "אני נִשְאֶרֶת מְחוּיֶבֶת לְשָרֵת אֶתְכֶם כְּמֵיטַב יְכוֹלְתִי, בתְמִיכַת המשפחה שלי", הִבְטִיחָה.

נֶעֶדְרָה – הייתה חסרה.

אֲסִירת תודה – מודה, מכירה טובה.  

פעילויות

חַג שָׁבוּעוֹת תשפ"ב

חַג שָׁבוּעוֹת תשפ"ב

חַג שָׁבוּעוֹת, הידוע בשמותיו הרבים - בֵּינֵיהֶם "חג מַתַן תוֹרָה", "חג הביכורים",  "חג הקציר" - יָחוּל בסוף השבוע. זהו הָאֵירוּעַ המרכזי של חודש סיוון. השנה החג עומד בסימן תוֹם מגפת הקורונה והוא יהיה מלא וגדוש בפעילויות לכל המשפחה.

חג השבועות הוא אחד משלושת הָרְגָלִים: פסח, שבועות וסוכות, מוֹעֲדִים שבָּהֶם היו עולים בני-ישראל אל בית הַמִקְדָשׁ בירושלים.

תוֹם – סיום.
מוֹעֲדִים - תאריכים שמצַיינים כל שנה לזֵכר מאורעות הִיסטוֹריים.

מִתְחַדֵשׁ מִבְצַע "צוּר יִשְׂרָאֵל"

מִתְחַדֵשׁ מִבְצַע "צוּר יִשְׂרָאֵל"

היום יוֹצֵא לַדֶרֶךְ השלב השני של מִבְצַע העלייה "צוּר יִשְׂרָאֵל" מֵאֶתְיוֹפְּיָה. 180 עולים חדשים, שֶׁמְחַכִּים שנים ארוכות לעלייה, מגיעים לארץ, והם יִתְאַחֲדוּ עם בני מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. מחר יִנְחַת מטוס נוסף עם כ-160 עולים. "הָאֱמוּנָה עָזְרָה לִי לְהַחֲזִיק מַעֲמָד", סיפר אחד מהעולים. חלקו הראשון של המבצע הֵחֵל לִפְנֵי שְׁנָתַיִים. 

לְפִי הַהַעֲרָכוֹת, יש כיום באתיופיה כ-8,000 אנשים שֶׁמַמְתִינִים לעלייה. עניין הממתינים לעלייה באתיופיה הוא אחד העניינים הכאובים בִּשבִיל הַקְהִילָה האתיופית בישראל. משפחות רבות הגיעו לישראל בזמן שֶׁקְרוֹבֵיהֶם נוֹתְרוּ באתיופיה.

הַעֲרָכוֹת – קביעות משוערות.
מַמְתִינִים – מחכים.
נוֹתְרוּ – נשארו.

פעילויות

מַשְׁבֵּר הָאַקְלִים צָפוּי להגיע לכיתות הלימוד

מַשְׁבֵּר הָאַקְלִים צָפוּי להגיע לכיתות הלימוד

תוכנית משוּתֶפֶת בנושא שִׁינוּיֵי אַקְלִים וְקַיָמוּת תשוּלב בְּמַעֲרֶכֶת הַחִינוּךְ: בְּמקצועות הלימוד, בשיעורי חינוך וגם בסִיוּרִים לימודיים, וזאת הָחֵל משנת הלימודים הבאה (תשפ"ג). התוכנית תחוּל על כל שִׁכְבוֹת הַגִיל: הָחֵל מגני הילדים ועד כיתות י"ב.

שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, אמרה כי חֲשִׂיפַת הילדים ובני הנוער לִתְכָנִים בנושא שינויי האקלים תְאַפְשֵׁר לילדים לקבל ידע ולפתח מְיוּמָנוּיוֹת וְכֵלִים חשובים ואף לפעול מתוך יוֹזְמָה אישית. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג הוסיפה: "חוֹבָתֵנוּ לבנות אצל דוֹר הֶעָתִיד תמוּנַת עוֹלָם הלוקחת בחשבון את כל הַתַהֲלִיכִים המשפיעים על אֵיכוּת החיים, וּלְהַקְנוֹת לתלמידים כלים לִבְחון את הַסוֹבֵב אוֹתָם מנקודת מבט זו".

חֲשִׂיפָה  גילוי, פרסום.
אֵיכוּת החיים – תנאי החיים. 
לְהַקְנוֹת – להעביר, להעניק.

פעילויות

יום ירושלים תשפ"ב

יום ירושלים תשפ"ב

אַחֲרֵי שְׁנָתַיִים שֶׁל הַגְבָּלוֹת ישראל חוזרת לחגוג את יום ירושלים שֶׁיָחוּל ביום ראשון.  יום ירושלים הוא יום חג לאומי הַנֶחְגָג בכ"ח בְּאִיָיר.  ביום ירושלים מציינים את איחוד חלקי העיר - החלק המערבי והחלק המזרחי כולל העיר העתיקה - תחת רִיבּוֹנוּת ישראלית. העיר אוחדה לאחר מלחמת ששת הימים והשנה חוגגים 55 שנים לאיחוד זה. 

ביום ירושלים נֶעֱרָכִים טְקָסִים חֲגִיגִיים בְּבִירַת ישראל ומחוצה לה. הָאֵירוּעַ המרכזי ביום ירושלים הוא "ריקוד דגלים". בְּמַהֲלַךְ אירוע זה, מגיעים לירושלים עֶשְׂרוֹת אלפי אנשים. הַחוֹגְגִים מְקַיְימִים תהלוכה גדולה מְלוּוה בשירים, ריקודים ודגלים. התהלוכה יוצאת ממרכז העיר, נכנסת אל העיר העתיקה וּמִסְתַיֶימֶת בכותל המערבי.

אֵירוּעֵי יום ירושלים כוללים גם טקס בְּגִבְעַת הַתַחְמושֶׁת, שהייתה ממקומות הַלְחִימָה הקשים בַּקְרָבוֹת בירושלים במלחמת ששת הימים.

 

הַגְבָּלוֹת – צמצום, קביעת גבולות.

רִיבּוֹנוּת – שלטון.

לראשונה זה 15 שנה: שר החוץ הטורקי נחת בישראל

לראשונה זה 15 שנה: שר החוץ הטורקי נחת בישראל

שַׂר הַחוּץ שֶׁל טוּרְקִיה, מבלוט צ'בושולו, נַחַת ביום שלישי בנמל התעופה בן גוריון לביקור מדיני. מדובר בביקור ראשון של שר חוץ טורקי מִזֶה 15 שנה.

ביקורו של צ'בושולו מגיע כשברקע היחסים בין טורקיה וישראל מִתְחַמְמִים. לפני חודשיים וחצי בלבד ביקר נשיא המדינה יצחק הרצוג בטורקיה.

הנושא המרכזי שעומד על הפרק בביקור הזה הוא שִׁדְרוּג יַחֲסֵי יִשְׂרָאֵל-טוּרְקִיה לרמת שַׁגְרִירִים.

 

שִׁדְרוּג – דירוג מחדש שיש עימו העלאה ושיפור.

שַׁגְרִירִים -  שליחים בדרגה גבוהה המייצגים את מדינתם במדינה אחרת.

שִׁמְרוּ מֶרְחָק: הנחש הכי אַרְסִי בישראל

שִׁמְרוּ מֶרְחָק: הנחש הכי אַרְסִי בישראל

בישראל 41 מיני נחשים, מתוכם תשעה מינים המוגדרים כארסיים.  הנחש הארסי ביותר הוא צִפְעוֹן שחור.

הצִפְעוֹן השחור נפוץ בעיקר בַּאֲזוֹרִים מִדְבָּרִיִים או חצי מִדְבָּרִיִים. אורכו עד 85 ס"מ ועוֹבי גוּפוֹ בְּבַגְרוּתוֹ כמו עוֹבי אגודל של אדם בוגר. צבעו שחור מבריק. הנחש מְבַלֶה את רוב זמנו בִּמְחִילוֹת מתחת לפני הקרקע, שם הוא נוהג לצוד את הטרף שלו, בעיקר לְטָאוֹת קטנות.

מכיוון שֶׁהַמְחִלוֹת שֶׁבָּהֶן נמצאות הלְטָאוֹת צָרוֹת וּצְפוּפוֹת, קשה מאוד לַנָחָשׁ להכיש את הַטֶרֶף בפה פתוח. כדי להתמודד עם הבעיה הזו, התפתחו בצִפְעוֹן כמה הַתְאָמוֹת שהופכות אותו לְמומְחֶה לְצַיִד במחילות צרות. כך למשל הוא יכול לשלוף שֵׁן אֶרֶס בּוֹדֶדֶת ולדקור את הטרף שלו, מבלי לפתוח את הפה. שִׁיטַת הַכָּשָׁה זוֹ יִיחוּדִית לצִפְעוֹן.

לַמְרוֹת שהוא הנחש בעל הארס הֶחָזָק בישראל  מִקְרֵי מָוֶות של בני אדם מֵהַכָּשַׁת צפעון שחור בישראל נְדִירִים. מדוע?  מכיוון שהוא חי בַּאֲזוֹרִים מִדְבָּרִיִים שאין בהם הרבה אנשים, וּמִכֵּיוָון שאת רוב זמנו הוא מבלה מתחת לקרקע. אך הסיבה החשובה ביותר קשורה למִבְנֵה שִׁנֵי הָאֶרֶס שלו שלרוב לא חודרות הרבה מֵעֵבֶר לָעוֹר.

בְּבַגְרוּתוֹ – לאחר תקופת הילדות שלו.

 מְחִילוֹת – חורים באדמה.

הַתְאָמוֹת- יצירת יחסים מתאימים למה שנדרש.

הַדְלָקַת מְדוּרוֹת לכבוד ל"ג בעומר: מה אסור ומה מותר

הַדְלָקַת מְדוּרוֹת לכבוד ל"ג בעומר: מה אסור ומה מותר

נְציב כַּבָּאוּת והצלה בישראל, אייל כספי, חתם על צַו הָאוֹסֵר על הדלקת מְדוּרוֹת והבערת אש בימי ל"ג בעומר.  הצַו נכנס לְתוקֶף ביום שני וְיָפוּג ביום שישי לאחר מכן.

הצו יָחוּל על כל אֲזוֹרֵי הארץ לְמַעֵט מקומות שקיבלו מֵהָרָשׁוּת לְכַבָּאוּת והצלה אישור להדליק מדורות בשֶטח פתוח. בשטחים שבהם מוּתָר להדליק אש, על המדורה להיות בתוך גוּמָה. המרחק בין מדורה למדורה צריך להיות 300 מטרים לְפחות. אסור להדליק מדורות בקרבת מִבְנה מְגוּרים או בלון גז. כמו כן אסור להדליק מדורות בשטחֵי יַעַר או קוצִים.

בְּיִישׁוּבִים רבים הִצִיעו לציבור לְקַיֵים פעילויות חֶבְרָתִיוֹת קְהילתיות כְּתַחְלִיף למדורות ל"ג בעומר. אביטל יוגב, מהחֶבְרָה לַהֲגָנַת הַטֶבַע, מְצַיֶינֶת  כי המדורות בל"ג בעומר גורמת לְזִיהוּם אֲוִויר. בנוסף לעלייה החדה ברמות זיהום האוויר, פּוֹרְצוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת שְׂרֵפוֹת בַּאֲזוֹרִים טִבְעִיים בגלל מדורות שלא כּובּוּ.

צַו – פקודה.

לְתוקֶף – לקיום.

יָפוּג – יתבטל.

לְמַעֵט – חוץ מ-

פעילויות

מִבְצַע חיסונים נגד פּוֹלְיוֹ

מִבְצַע חיסונים נגד פּוֹלְיוֹ

משרד הבריאות קורא להורים לְהָבִיא אֶת יַלְדֵיהֶם לְהִתְחַסֵן בְּמִקְרֶה שלא קיבלו את כל החיסונים נגד פּוֹלְיוֹ עד כה. הַמִבְצָע מִתְנַהֵל בקרב ילדים ונוער עד גיל 17. באופן שִׁגְרָתִי נותנים את החיסון לפוליו בְּשֵׁשׁ מָנוֹת, הנִיתָנוֹת בין גיל חודְשַׁיִים ל-18 חודשים. מְנַת דַחַף נוספת נִיתֶנֶת במסגרת חיסוני כיתה ב' בגיל שבע.

רות ברוך מקופת חולים כללית אמרה כי המטרה היא להעלות את רָמַת הַחִיסוּנִיוּת שֶׁל כְּלַל הַצִּבּוּר בישראל, בעיקר הילדים, ובכך למנוע את הִתְפַּשְטוּת  וְהִתְפַּתְחוּת הנגיף. שר הבריאות ניצן הורוביץ, שהתייחס למבצע החיסונים, אמר: "זו לא סיבה להיבהל, זו סיבה להתחסן".

נגיף הפּוֹלְיוֹ הוא הנגיף הגורם למחלת שיתוק הילדים (המחלה הידועה בכינויה "פוליו"). הנגיף מועֳבָר מאדם לאדם באמצעות הָרוֹק וְהַצוֹאָה.

באופן שִׁגְרָתִי – לפי הנוהג הקבוע.

מְנַת דַחַף – מנה חיסונית נוספת במטרה להחזיר את רמת החיסון הגבוהה.

פעילויות

מִילְיוֹנֵי צִיפּוֹרִים מְצִיפוֹת אֶת אֵילַת וְהָעֲרֵבָה

מִילְיוֹנֵי צִיפּוֹרִים מְצִיפוֹת אֶת אֵילַת וְהָעֲרֵבָה

אילת והערבה הדרומית חוֹווֹת בימים אלה את אחד מִשָׁבוּעוֹת הנדידה הָעוצְמָתִיִים שהיו כאן מעולם. מיליוני ציפורים שהגיעו מלב אפריקה ממלאים את העצים והשיחים בקיבוצים שבערבה ובעיר אילת. הַשִיא הוא בפַּארְק הַצפָּרוּת אילת.

מה הסיבה? ישראל מְשַׁמֶשֶׁת גֶּשֶׁר יַבַּשְׁתִּי המחבר את אפריקה לאירופה ולאסיה. זה הופך אותנו לאחד הָאֲזוֹרִים הַחֲשׁוּבִים בְּעוֹלָם שבו עוצרות הציפורים למנוחה. אבל בשנתיים האחרונות  משהו שונה קורה. בעלי הכנף עוצרים בדרום הארץ בגלל הבצורת  בְּאַפְרִיקָה שמְחַיֶיבֶת את בעלי הכנף הרעבים לעצור ל"תידלוק".

חוֹווֹת – מתנסות בחוויה.

פעילויות

הכְּנֶסֶת חוזרת לפְעילות

הכְּנֶסֶת חוזרת לפְעילות

הכְּנֶסֶת חוזרת לפְעילות אחרי חופשת החגים. הכנסת היא הָרָשׁוּת הַמְחוֹקֶקֶת. לה הַסַמְכוּת הַבִּלְעָדִית במדינה לחוקק חוקים. הכְּנֶסֶת מחוקקת חוקים בכל תחום וגם בנושאים הנוגעים לְהִתְנַהֲלוּת המדינה.

בַּכְּנֶסֶת מְכַהֲנִים 120 חברים. חברי הכנסת אינם נבחרים בצורה ישירה, אלא באמצעות רשימות הַמְיַיצְגוֹת מפלגות. מְלִיאַת הַכְּנֶסֶת מְאַשרת את החוקים בהצבעת רוב המשתתפים.

מקום מושבה של הכנסת הוא בירושלים.

סַמְכוּת – כוח.
מְלִיאַת הַכְּנֶסֶת - אסֵפה שמשתתפים בה חברי הכנסת.

פעילויות

השרים אישרו את חוק הָאַקְלִים

השרים אישרו את חוק הָאַקְלִים

וַעֲדַת הַשָרִים לְעִנְיְינֵי חֲקִיקָה אישרה את חוק האקלים הראשון של ישראל. מטרת החוק היא לִיצור מִסְגֶרֶת פעולה שתחייב את כולנו להפחית את הַפְלִיטָה של גזֵי החֲמָמָה וגם מסגרת ארגונית כדי להתמודד עם נִזְקֵי הָאַקְלִים הַבִּלְתִי נִמְנָעִים.

חקיקה בנושא האקלים קיימת כבר בעשרות מדינות בעולם ונחשבת לצעד ראשון בְּבִיסוּס הַמְחויָבוּת של המדינה להתמודד עם משבר האקלים. יש לציין שישראל מִתְחַמֶמֶת בְּקֶצֶב כָּפוּל מהממוצע הָעוֹלָמִי.

בִּלְתִי נִמְנָעִים – שאין אפשרות שלא יקרה.
מְחויָבוּת – התחייבות, חובה.

פעילויות

  • חוק האקלים - הרחבה למורה
    סקירה והסבר החוק בכתבה של החברה להגנת הטבע
  • דיון וכתיבת טיעון
    דיון בעקבות הכרת החוק - מהם עיקרי החוק? יתרונות וחסרונות, מי תומכים ומי מתנגדים?
    כתיבת פסקת טיעון - האם לדעתך ישראל הייתה צריכה לחוקק את חוק האקלים?

כַּמָה שְׁעוֹת יְלָדִים צְרִיכִים לישון?

כַּמָה שְׁעוֹת יְלָדִים צְרִיכִים לישון?

חופשת פסח מאחורינו וכך גם חופשת יום העצמאות. פרופ' דני נמט מהמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא טוען שחשוב שהילדים יחזרו לשעות השנה הרגילות. כמות מספקת של שעות שנה היא מַרְכִּיב חִיוּנִי בְּאורַח חַיים בריא. "אצל ילדים השינה חיונית להתפתחות פִיזִית, נַפְשִׁית וְשִׂכְלִית תקינה" אומר פרופ' נמט.

בגיל 12-6 מומלץ לישון 12-9 שעות ביממה. 

חִיוּנִי –שהוא הכרח לחיים.
אורַח חַיים – סגנון חיים, מאפייני חיים.
פִיזִית – גופנית.

פעילויות

יום העצמאות ה-74

יום העצמאות ה-74

היום (יום רביעי) הוא יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה. בשעה 11:00 תִישָמַע צְפירת זיכָּרון בת שתי דקות. לאחר הצפירה יָחֵלו טִקסי הזיכרון בבתי העָלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאֲתָרֵי ההַנְצָחָה.

בערב, בְּצֵאת יום הזיכרון, נעבור מֵאֲוִוירָה של עֶצֶב לְשמחה. יום העצמאות הוא חגיגה ענקית לאוהבי ההופעות, הַהַרְקָדוֹת והשירה בציבור. ערים רבות בישראל החליטו לבטל את מִנְהַג מוֹפַע הזיקוקים בערב יום העצמאות מתוך התחשבות בַּהֲלוּמֵי הקרב שֶׁקוֹלוֹת הנפץ מְעוֹרְרִים אֶצְלָם זַעֲזוּעַ קשה והופכים את היום הזה לְסִיוּט  מִבְּחִינָתָם.

כשהכריז דוד בן-גוריון על הֲקָמַת מדינת ישראל, ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), מָנְתָה אוכְלוּסִיית ישראל 806 אלף נְפָשׁוֹת. השנה, ערב יום העצמאות ה-74, מוערֶכֶת אוכלוסיית ישראל ב- 9 מיליון וחצי איש. כ-38,000 עולים מרחבי העולם עלו ארצה מאז יום העצמאות הקודם.  זהו שיא בעלייה לישראל בעשרים השנים האחרונות.

בתי עָלמין – בתי קברות.

אֲתָרֵי הַנְצָחָה – מקומות לשימור הזיכרון.

הֲלוּמֵי הקרב – אנשים  שסובלים  מזעזוע קשה בעקבות חוויה קשה בקרב.

זיקוקים זה מפחיד: כך תָכִינוּ את כַּלְבְּכֶם ליום העצמאות

זיקוקים זה מפחיד: כך תָכִינוּ את כַּלְבְּכֶם ליום העצמאות

חַיות מַחְמָד מפחדות מרעשי הזיקוקים. ד"ר פול סלון מציע כיצד להרגיע אותן ולעבור את יום העצמאות בשלום.

לפי ד"ר סלון, רעשים חזקים, רְעָמִים, זיקוקי די-נור ואפילו מַטס שעובר מעל שְׁמֵי הארץ, יכולים לגרום לתגובה קיצונית אצל כלבים רבים. התגובה יכולה להיות חוסֶר מנוחה, קפיצה מִגובַה, ריצה פראית ועוד. התְגוּבָה נובעת מכך שחוש השמיעה המפותח של הכלב  מְאפשר לו לִקְלוט קולות שאוזן אֱנוֹשִׁית אינה יכולה לשמוע.

ד"ר סלון מציע לְהַקְדים רפואה למכה. לדבריו, טיול ארוך וּמִשְׂחַק ממושך לפני תחילת הזיקוקים, יעזרו לכלב לִפְרוק מֶתַח מִבְּעוֹד מוֹעֵד.

חַיות מַחְמָד – חיות שעשועים.

לְהַקְדים רפואה למכה – להכין פתרון לבעיה צפויה לפני שהתממשה.

נועם ששון זכה באליפות אירופה לשחמט

נועם ששון זכה באליפות אירופה לשחמט

נועם ששון, בן שמונה וחצי מהיישוב גני תקווה, זָכָה באליפות אֵירוֹפָּה לְשַׁחְמָט לַחֲנִיכֵי בתי ספר עד גיל 9 שנערכה בְּיָוָון. ששון ניצח בשבעה משחקים מתוך תשעה, וגבר על שחקנים מטורקיה, יָוָון, גיאורגיה, רומניה, אוקראינה ומדינות נוספות.

"נועם ששון נחשב לילד פלא בשחמט הישראלי", אמר ליאור אייזנברג, מנהל המועדון "שחמט לכול" שבו מִתְאַמֵן נועם.

שר התרבות והספורט חילי טרופר בֵּירֵךְ  בוואטסאפ את נועם על זְכִייתוֹ, וכתב: "כל הכבוד על הדרך ועל התוצאה, גאים בך".

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ב

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ב

אֵירוּעֵי הזיכרון יִיפָּתְחוּ הערב (יום רביעי).  בשעה 20:00 תתקיים עצרת הפתיחה במוזיאון יד ושם. מחר (יום חמישי) תִישָמַע צְפִירָה בשעה 10:00.  הנושא המרכזי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה הוא "מְסִילוֹת אֶל הָאֲבַדוֹןשִׁילוּחָם של היהודים בתקופת השואה".

הַנאצִים עָקְרוּ מיליוני יהודים מִבָּתֵיהֶם וְשִׁילְחוּ אותם אל מוֹתָם. הֲמוֹנִים הוּבְלוּ יְשִׁירוֹת לַאֲתָרֵי הַהַשְׁמָדָה ורבים אחרים הועברו לְתַחֲנוֹת בֵּינַיִם דוגמת גֵטָאוֹת וּמַחֲנוֹת מַעֲבָר. הנאצים הֶעֱבִירוּ אֶת היהודים ממקום למקום באמצעות רכבות. קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת הפכו לְרַבִּים מִן הַמגורשים למקום מוֹתָם בגלל חֶנֶק, צָמֵא אוֹ תְּשִׁישׁוּת.

לֹא בִּכְדִי הפך קְרוֹן הָרַכֶּבֶת, ששימש אמצעי להעברת יהודים ממקום למקום, לאחד הַסְמָלִים המוכרים של השואה. הקרון, סמל הקִדמה, והטכנולוגיה של אותה תקופה, הפך להיות סמל לתעשיית רצח שלא נוֹדַע כְּמוֹתָה.

אֲבַדוֹן – כְּלָיה, חורבן.
שִׁילוּחָם של היהודים – גירושם של היהודים.
לֹא בִּכְדִי – לא לשווא, לא לחינם.

פעילויות

הַחוֹבָה לַעֲטוֹת מַסֵכָה בַּחֲלָלִים סְגוּרִים בוטלה

הַחוֹבָה לַעֲטוֹת מַסֵכָה בַּחֲלָלִים סְגוּרִים בוטלה

ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושר הבריאות, ניצן הורוביץ סִיכְּמוּ עַל ביטול חוֹבַת עֲטִיית מסכות בַּחֲלָלִים סְגוּרִים. הסיבה להחלטה היא הירידה בַּתַחֲלוּאָה בִּנְגִיף  הקורונה. בבתי ספר, אוטובוסים, רכבות, קניונים ומקומות תרבות ובילוי לא תיִדָרֵשׁ עוד עטיית מַסֵכָה.

חובת עטיית המַסֵכָה תִישאֵר במקומות שבהם הסיכוי להדבקה עדיין גבוה, כמו בתי חולים, מִסְגְרוֹת לִקְשִׁישִׁים, טִיסוֹת.

יום כדור הארץ

יום כדור הארץ

יום כדור הארץ חָל בְּסוֹף השבוע שֶׁעָבַר. זה הוא יום בֵּין-לְאומי הַמְצוין בכל שנה ב-22 באפריל וּמַטְרָתוֹ הִיא לְהַכִּיר בַּחֲשִׁיבוּת השמירה על אֵיכוּת הסביבה וְהַהֲגָנָה על כדור הארץ.

לְפִי נְתוּנִים שֶׁפִּרְסֵם הָאוּ"ם לרגל יום כדור הארץ עוֹלֶה כִּי מַשְׁבֵּר הָאַקְלִים מַחֲרִיף אֶת מְצוּקַת הָרָעָב ברחבי העולם. בַּצוֹרוֹת ושיטפונות פוגעים בחקלאות וּמַשְׁפִּיעִים על החיים וְהַפַּרְנָסָה שֶׁל מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁבָּעוֹלָם מייצרים מספיק מזון כדי לְהַאֲכִיל אֶת כְּלַל בְּנֵי הָאָדָם, הרעב עדיין קיים  במדינות שונות בגלל מלחמות, שינויי אקלים ואסונות.

מַחֲרִיף – מחמיר, נעשה קשה. 

מְצוּקַת הָרָעָב – הצרה של הרעב.

פעילות

מה הסיפור של גרטה? המכללה האקדמית לחינוך דוד ילין

א. תיאור דמות: ניתן לכתוב על גרטה בקיצור - שמה, איפה גרה, פעולות עיקריות בנוגע למאבקה, הפרסים שקיבלה וכד׳
ב. תיאור מטרתה של גרטה
ג. כתבו פסקת דעה (ראו טיפים לכתיבת דעה בעמ׳ 19 ביחידת ההוראה לכתה ה׳ ״צרכנות נבונה״)

אֲגַם הַכִּנרֶת כמעט מלא

אֲגַם הַכִּנרֶת כמעט מלא

אומנם כבר קָרוֹב לְשָׁבוּעַ שלא ירדו גשמים, אך מִפְלַס הַכִּנרֶת ממשיך לטפס והוא מִתְקָרֵב לקו העליון. מְדִידָה שנערכה השבוע עַל יְדֵי רָשׁוּת המים הֶעֶלְתָה כִּי 34 ס"מ בלבד חֲסֵרִים למפלס  מָלֵא לְגַמְרֵי שֶׁל הכנרת.

הייתה זו שנה טובה מאוד לאגם הכנרת. שלוש השנים האחרונות היו בְּרוּכוֹת בַּגְּשָׁמִים וזה הורגש במפלס.  

מִפְלַס – גובה פני המים.

פעילויות

רָמָדָאן – חוֹדש של חג למוּסלמים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם

רָמָדָאן – חוֹדש של חג למוּסלמים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם

בסוף השבוע הֵחֵל בעולם המוסלמי החודש התשיעי והקדוש ביותר בשנה המוסלמית - חוֹדש רמדאן. בחודש זה צָמִים המוּסלמים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד שְׁעוֹת הָעֶרֶב. מִצְוַות צום חודש רָמָדָאן היא אחת מחמש מִצְוֹות הָאִסְלָאם, שכל מוסלמי מַאֲמִין חייב למלא אותן.  בחודש הזה בּוֹלְטִים הַמִנְהָגִים הַמִשְׁפַּחְתִיִים וְהַחֶבְרָתִיִים. סביב שתי הארוחות בכל יום, בערב ולפנות בוקר, מתאספת המשפחה המורְחֶבֶת לארוחה משותפת.

חודש הצום מסתיים בשלושה ימי חג שנקרא "עֵיד אֶל-פִּיטֶר" - חַג שְׁבִירַת הצום.

מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר – משעות הבוקר המוקדמות.

שְׁבִירַת הצום – הפסקת הצום.

פעילויות

לינוי אשרם הוֹדִיעָה עַל פְּרִישָׁה

לינוי אשרם הוֹדִיעָה עַל פְּרִישָׁה

כִּשְׁמוֹנָה חודשים אחרי שזכתה במדליית הזהב האולימפית, לינוי אשרם הִכְרִיזָה עַל פְּרִישָׁה מהדרך המקצועית שלה בְּהִתְעַמְלוּת אומנותית – ענף ספורט שבו מבצעים תרגילים המשלבים תנועות בלט, אקרובטיקה ומחול.

כְּשֶׁהִיא מִתְקַשָּׁה לעצור את הדמעות אמרה לינוי: “ידעתי שמדינת ישראל מֵאֲחוֹרַי וְרוֹצֶה בְּהַצְלָחָתִי, זֶה הִגְבִּיר בִּי מְאוֹד אֶת הַמוֹטִיבַצְיָה לְהַצְלִיחַ".

ללינוי אשרם היה תַפְקִיד מֶרְכָּזִי מְאוֹד בַּהֲפִיכָה של ההתעמלות האומנותית לענף מקובל וְאָהוּב בישראל, שיותר ויותר ילדים ובני נוער מתנסים בו.

מוֹטִיבַצְיָה – הרצון לפעול ולהשיג מטרה.

פעילויות

  • תודה לך לינוי אשרם!
    ברכת תודה ופרידה של הועד האולימפי ללינוי אשרם עם פרישתה.
    קראו את הברכה ודונו ברכיבי המבנה בברכה (תודה, הצגת התכונות של לינוי ותודה למאמנת).
    ניתן לכתוב ברכה ללינוי או לאדם אחר.

אירוע היסטורי: "פסגת הנגב"

אירוע היסטורי: "פסגת הנגב"

בִּשְׂדֵה בּוֹקֵר שבנגב נערך מִפְגשׁ פִּסְגָה בין שר החוץ יאיר לפיד לשר החוץ האמריקני ולארבעה שרי חוץ ממדינות עֲרָב: שרי החוץ של אִיחוּד הָאֵמִירוּיוֹת, בַּחְרֵיְן, מָרוֹקוֹ וּמִצְרַיִם.
הפִּסְגָה אורגנה על ידי שר החוץ יאיר לפיד במסגרת שיתוף פעולה ישראלי-ערבי. מטרתה הראשונית הייתה הֲקָמַת בְּרִית בֵּין-לְאומית נגד איראן. לא הייתה מעולם פסגה בְּסֵדֶר גודֶל כזה, שֶׁבָּה ישראל מארחת ארבעה שרי חוץ ממדינות ערב.
בסיום הפִּסגה הִדְגִישוּ המשתתפים עד כמה חשוב לפתור סִכְסוּכִים באזור בדרכי שלום ולא בטרור – לְמַעַן עתיד כל העמים היושבים בו.
הוחלט לקיים מפגשי פסגה כאלה פעם או פעמיים בשנה, בכל פעם במדינה אחרת, באזור מִדְבָּרִי. כמו כן הוחלט להקים קבוצות עבודה מְשוּתָפות בכמה נושאים: בִּיטָחון והִתְמוֹדְדוּת עם טרור, חינוך, בְּריאות, אנרגיה, תַיָירוּת, מָזוֹן ומים.

מפגש פִּסְגַּה - התכנסות של נציגים לשם דיון בנושאים משותפים.
לְמַעַן – בשביל.

ישראל עברה לשעון קיץ

ישראל עברה לשעון קיץ

בסוף השבוע, בלילה בין חמישי לשישי, עברה ישראל לִשְׁעוֹן קַיִץ. בשעה 02:00 בלילה הוּזְזוּ מְחוגי השעון שעה אחת קדימה לשעה 03:00. בַּמַעֲבָר הַזֶּה אנחנו אומְנָם ישנים שעה פחות, אך מַרְוִויחִים עוד שעת אור בערב. שעון הקיץ יסתיים ב-30 באוקטובר, עוד כחצי שנה.

בשל הַיִתְרוֹנוֹת הַגְלוּמִים בשעון קיץ, רבים תומכים בְּהַנְהָגָתוֹ למשך כל השנה. המתנגדים לשעון החורף טוענים בין היתר כי הוא מקצר את הזמן של הורים עם ילדיהם, מַגְבִּיר את הסיכון לתאונות דרכים עֵקֶב נְהִיגָה ממושכת יותר בשעות החשיכה, וּמְיַיקר את ההוצאות של המדינה במאות מיליוני שקלים.

הַגְלוּמִים – הנמצאים.
בְּהַנְהָגָתוֹ – בכך שיהיה מִנהָג.

יום המעשים הטובים ה-16

יום המעשים הטובים ה-16

"יום מעשים טובים", שֶׁהוּא יוֹם שִׂיא לַעֲשִׂיית טוֹב כל השנה, התקיים ביום שלישי. זוהי השנה ה-16 שבה מתקיים יום המעשים הטובים.

כ-2 מיליון ישראלים השתתפו ביום שלישי בפעילויות שונות: אריזות מזון, סיוע לאוכלוסיות נזקקות, פעילויות לשמירה על הסביבה, למען בעלי חיים ועוד.

לכבוד יום מעשים טובים, יצא נשיא המדינה בְּלִיווּי עוֹבְדֵי בית הנשיא לִפְעִילוּת הִתְנַדְבוּתִית בבית האבות "עידן הזהב" בירושלים. בְּמַהֲלַךְ הַהִתְנַדְבוּת נִבְנוּ בגינת בית האבות ספסלי ישיבה, שולחנות ואֲדָנִיּוֹת לִצְמָחִים.

במהלך הפעילות אמר הנשיא: "אנחנו צריכים לעשות לפחות מעשה טוב אחד ביום. עֲשִׂיית מַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹם יוֹם, מְמַלאת את הנפש ותורמת לבריאות האדם ולבריאות הציבור הישראלי. יש רוח התנדבות מופלאה בקרב עם ישראל וְכיף לִרְאוֹת אוֹתָה. אני גאה בעובדים ובעובדות של בית הנשיא שעשו מעשה טוב ונפלא במקום היפיפה הזה. ואני קורא לכולם לצאת ולעשות מעשה טוב ביום".

שִׂיא- הבולט ביותר.

שבוע רביעי של מלחמה אַכְזָרִית: ישראל חָנְכָה בית חולים שָׂדֶה באוקראינה

שבוע רביעי של מלחמה אַכְזָרִית: ישראל חָנְכָה בית חולים שָׂדֶה באוקראינה

בְּצֵל המחיר הכבד של הַפְּצוּעִים וְהַהֲרוּגִים שֶׁגוֹבָה המלחמה באירופה, נֶחֱנַךְ בֵּית חוֹלִים שָׂדֶה יִשְׂרְאֵלִי באוקראינה. "ישראל היא המדינה הראשונה ששולחת בית חולים שדה לתוך אוקראינה כְּדֵי לְטַפֵּל בקורבנות המלחמה", אמר שר החוץ יאיר לפיד. הוא הוסיף ואמר: "אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים זֹאת לְמַעַן הַיְּלָדִים הָאוּקְרָאִינִים, אבל גם הילדים שלנו צריכים לדעת שמדינת ישראל אינה עוֹמֶדֶת מִנֶגֶד. במקום שבו יש סֵבֶל וְאֵימָה, אנחנו נושיט יד מְנַחֶמֶת ונעשה הכול כדי לעזור".

בית החולים שנועד לספק טיפול רפואי לפליטי המלחמה מוֹנֶה 60 אנשי רפואה וְהוּא צָפוּי לפעול כחודש ימים. בית החולים  נקרא "כוכב מאיר" על השם שֶׁל רֹאשַׁת מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל גולדה מאיר ז"ל, ילידת אוקראינה.

חָנְכָה – הכניסה  לשימוש, להפעלה.

מִנֶגֶד – מרחוק.

הרב חיים קניבסקי הלך לעולָמו

הרב חיים קניבסקי הלך לעולָמו

גְדול הדוֹר הרב חיים קניבסקי, המכונה גם "שר התורה", הלך לעוֹלָמו בגיל 94. הרב הִתְמוֹטֵט בביתו בבני ברק סָמוּך לכניסת השבת. רבים סָפְדוּ לו עם הִיוָודַע דְבַר מותו. הרב קניבסקי הוּבָא לִמְנוּחוֹת בבני ברק. במַסַע ההַלְוָויָה שלו השתתפו מאות אלפֵי בני אדם.  

נשיא המדינה יצחק הרצוג כתב: "אני כּוֹאֵב את הבְּשׂוֹרה המָרָה עם עֲלִייָתו של גְדוֹל הדוֹר ושׂר התורה, הגָאוֹן הרב חיים קניבסקי לגִנְזֵי מְרוֹמִים. אַהֲבַת התורה, צְנִיעוּתוֹ, עַנְוְותָנוּתוֹ והַנְהָגָתוֹ הרוּחָנית יַחְסְרו לְעולַם היְשיבות ולעם ישראל כולו. תְהֵא נִשְמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר החַיִים. תַנְחוּמַיי הכֵּנִים למשפחתו, תלמידיו ומוֹקִירָיו".

עם הִיוָודַע – כשהתברר.

הוּבָא לִמְנוּחוֹת – הובל לקבר.

הים הַנֶעֱלָם

הים הַנֶעֱלָם

כל שנה יורד מִפְלַס יָם המלח ביותר מִמֶטֶר. למעשה, ים המלח מְאַבֵּד מִתכוּלָתוֹ בכל שנה כרבע כִּנֶרֶת. בעוד כ-70 שנה אי אפשר יהיה להיכנס לים המלח.

"ים המלח לא יחזור למה שהיה", אמר ד"ר עמיר גבעתי,  "אבל אפשר לעצור את ההידרדרות, למשל אפשר להביא מים מהים התיכון או להקים עוד מתקני התפלה". לדבריו, הממשלה לא עושה מספיק כדי לשמור על אוצר הטבע של ישראל, שהולך ונעלם.

מִפְלַס – גובה פני המים.

מִתכוּלָתוֹ- ממה שבתוכו.

חג פורים תשפ"ב

חג פורים תשפ"ב

חג פורים חָל ב-14 באדר לזֵכר הַצָלתם של היהודים מהָמָן הרָשע. חוגגים אותו בשמחה רבה, בתחפּושות ובמסיבות. בירושלים ובערים אחרות מוקפוֹת חוֹמָה חוגגים אותו ב-15 באדר והוא נקרא שוּשַן פורים

השנה, פורים מְצוין בסימן גל קור חָרִיג וְנָדִיר. בעקבות מזג האוויר החורפי, החליטו בבתי ספר רבים לְהַקְדים אֶת הַחֲגִיגוֹת.

חָרִיג – יוצא מן הכלל.

נָדִיר – שמצוי מעט.

נְשִׂיא הַמְדִינָה בביקור מַמְלַכְתי בטורקיה

נְשִׂיא הַמְדִינָה בביקור מַמְלַכְתי בטורקיה

נְשִׂיא הַמְדִינָה יצחק הרצוג ורַעְיָיתו מיכל יצאו לבִיקוּר מַמְלַכְתי בטורקיה ביום רביעי שעבר, בְּהַזְמָנַת נְשיא טורקיה ארדואן.

הנשיא התקבל בארמון הנְשִׂיאות בעיר הבירה אנקרה בטֶקֶס רִשְמִי לצְלִילֵי הַהִמְנוֹנִים שֶׁל שתי המדינות. שני הנְשיאים נָשְׂאו דְבָרִים. הנָשיא הרצוג דיבר בעברית והנָשיא ארדואן דיבר בטורקית. השניים אמרו כי הם פותחים דף חדש ביַחֲסֵי שתי המדינות לאחר תְקוּפָה אֲרוּכָּה של "בַּצוֹרֶת" ביְחָסִים. הרצוג הוא המַנְהִיג הישְׂרְאלי הראשון שביקר בטורקיה בשנים האחרונות.

הרצוג נפגש גם עם נְצִיגֵי הקְהילה היהודית במדינה.

מַמְלַכְתי – ששייך למדינה.

נָשְׂאו דְבָרִים - השמיעו דברים.

פותחים דף חדש – מתחילים בתקופה חדשה.

בעקבות המלחמה באוקראינה עשרות אלפי יהודים צְפוּיִים להגיע לארץ

בעקבות המלחמה באוקראינה עשרות אלפי יהודים צְפוּיִים להגיע לארץ

בזמן שמיליוני פְּלִיטִים נִמְלָטִים מֵאוּקְרַאיְנָה, מִסְפַּר הַפְנִיוֹת של יהודים המבקשים לעלות לישראל מַמְשִׁיךְ לְזַנק. לְפִי נְתוּנֵי מִשְׂרַד הָעֲלִייה והקליטה, מאז שפלשה רוסיה לאוקראינה עלו לישראל כ- 4000 עולים חדשים מאוקראינה ורוסיה.

בְּהַצְהָרָה שֶׁנשְׂאָה שָׁרַת הַפְּנִים, איילת שקד, היא אמרה כי המדינה היא קודם כל ביתו של העם היהודי, אבל היא הוסיפה ואמרה כי המדינה תִפְתַח אֶת שְׁעָרֶיהָ גם בִּפְנֵי פְּלִיטִים אוּקְרָאִינִים שיש להם קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה בישראל.

תִפְתַח אֶת שְׁעָרֶיהָ – תאפשר כניסה למדינה. 

המלחמה באוּקְרָאִינָה

המלחמה באוּקְרָאִינָה

הצבא הרוסי פָּלַשׁ לאוּקְרָאִינָה במסגרת הַניסְיוֹנוֹת של נְשִׂיא רוּסְיָה, וְלָדִימִיר פּוּטִין לכבוש את אוּקְרָאִינָה או חלקים ממנה. כְּתוֹצָאָה מהמצב, תושבים אוּקְרָאִינִים בָּרְחוּ מִבָּתיהם. תוֹרִים אֲרוּכִּים של פְּלִיטִים, בהם בעיקר נשים וילדים, מִשְׂתָרְכִים במַעַבְרי הגְבול בין אוקראינה לשְכֵנוֹתיה.

נְשיא אוקראינה, וְלָדִימִיר זָלֶנְסְקִי, אמר כי האִיומים של פוטין על העם האוקראיני דומִים לאִיומים האנטישמיים נגד יהודים. "אני קורא לעולם לְהִתְעוֹרֵר. המיליונים האלה עומדים להיות מוּשְמָדִים וזאת טרגדיה גדולה. מַצָבֵנו כמו בגטו וַרשה", אמר זלנסקי.

בישראל מַעֲרִיכִים כי עֶשרות אלפֵי עולים חדשים יַגִיעו השנה מאוקראינה. ראש הממשלה נפתלי בנט ושָׂרַת העלייה והקְליטה פנינה תמנו-שטה הֶחְלִיטו על מִינוּיוֹ של מאיר שפיגלר כ"ראש צֶוֶות המְשִׂימָה הלְאוּמִי" לקְליטת העלייה. שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון הִנְחֲתָה את משרד החינוך להיערך, בעקבות המלחמה, לְהַגָעָה שֶׁל תלמידים מאוקראינה.

מִשְׂתָרְכִים - נִגררים, הולכים באיטיות.

בדרך לטבע

בדרך לטבע

עֶשְׂרֵה יַחְמוּרִים שנולדו בגן החיות התנ"כי בירושלים שוּחְרְרוּ לטבע. היחמורים, שהם בני חצי שנה, יִחְיוּ בִּשְׁמוּרַת הטבע נחל שורק. הוּצמדו להם קוֹלָרִים עִם מַשְׁדְרִים כדי לעקוב אחרי תנועתם וְהִתְאַקְלְמוּתָם.

הַיחְמוּרִים חיו בעבר בארץ ישראל והם נזכרים בתנ"ך, אך לפני יותר ממאה שנה הם נִכְחֲדוּ. לפני כ-40 שנה הביאו מספר יחמורים לישראל מגרמניה ומאיראן לשמורת החי בר בכרמל. מידי פעם משחררים כמה מהם אל הטבע וכיום חיים בשמורות הטבע השונות כ-500 יחמורים.

הִתְאַקְלְמוּתָם – הסתגלותם לסביבה החדשה.

נִכְחֲדוּ – נשמדו, אבדו.

30 שנה למות מְנַחֵם בֵּגִין

30 שנה למות מְנַחֵם בֵּגִין

בְּיָמִים אלה בְּיָמִים מְציינִים 30 שנה לִפְטִירָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הממשלה מְנַחֵם בֵּגִין. בגין הִזְדַהָה באופן מוחלט עם צורְכֵי הָעָם היהודי, לָחַם לְמַעֲנוֹ כָּל חַייו והגיע לַכִּיסא הַבָּכִיר בְּיוֹתֵר במדינה - כיסא ראש הממשלה.

רמי שתיוי, מֵהַמֶרְכָּז לְמוֹרֶשֶׁת בֵּגִין, אמר: "חשוב לזכור שמנחם בגין היה אִישׁ שֶׁל אֲנָשִׁים, אנשים הרגישו שבגין מקשיב להם, בן אדם שהם יכולים לדבר איתו. לכן לאורך כָּל הַשָּׁנִים בֵּגִין קִבֵּל הַרְבֵּה פְּנִיות אישיות, לפתור בעיות קטנות ובעיות גדולות. ולכולם הוא ענה. המכתבים האישיים והתמונות נאספים כעת לתערוכה במרכז מוֹרֶשֶׁת בֵּגִין.

הִזְדַהָה – הסכים הסכמה מלאה.

אִישׁ שֶׁל אֲנָשִׁים - כינוי לאדם שאוהב אנשים.

מִלְחָמָה בְּיַבֶּשֶׁת אֵירוֹפָּה: רוּסְיָה פָּלְשָׁה לְאוּקְרָאִינָה

מִלְחָמָה בְּיַבֶּשֶׁת אֵירוֹפָּה: רוּסְיָה פָּלְשָׁה לְאוּקְרָאִינָה

מלחמת רוּסְיָה-אוּקְרָאִינָה הֵחֵלָה. נְשִׂיא רוּסְיָה, וְלָדִימִיר פּוּטִין, הִכְרִיז על "מִבצע צְבָאי מְיוחד" באוּקְרָאִינָה.  מיד לאחר מכן, הֵחֵלוּ הַפְצָצוֹת של הצבא הרוסי בִּיעָדִים שׁוֹנִים בְּרַחֲבֵי אוּקְרַאיְנָה. ההַפְצָצוֹת הן בעיר הבירה קִיֶּיב ובערים נוספות.

לַמְרוֹת הַתְקִיפָה הרוסית הקשה בחר נְשִׂיא אוֹקְרְיָאנָה, וְלָדִימִיר זְלֶנְסְקִי, להישאר עִם עַמוֹ. בהצהרה לציבור אמר כי הוא נשאר בעיר הבירה, קִיֶּיב, ביחד עם כל העם והצבא האוקראיני. נְשיא אוקראינה מַאֲשִים את רוסיה בפִשְעֵי מלחמה. רבים באוקראינה וברחבי העולם רואים בנשיא אוקראינה דמות של גיבור, בגלל הַנחִישׁוּת הָרַבָּה שהוא מגלה בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַלְחִימָה.

בְּאֵירוֹפָּה, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, בְּיִשְׂרָאֵל וּבִמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת גינוּ את צעדי רוסיה. מדינות צפון אמריקה ואירופה, שֶׁחֲבָרוֹת בִּבְרִית צְבָאִית אַחַת, הודיעו שישלחו נשק וציוד צבאי לאוקראינה. מְדִינוֹת וְאִרְגוּנִים שׁוֹנִים מַחֲרִיפִים אֶת אֶמְצָעֵי הָעֲנִישָׁה שעומדים ברשותם נגד רוסיה.

עובדי משרד החוץ באוקראינה ובירושלים פּוֹעֲלִים סְבִיב הַשָׁעוֹן כְּדֵי לעזור לְיִשְׂרְאֵלִים לָצֵאת מֵאֵזוֹר הַקְרָבוֹת.

נחִישׁוּת- רצון עז להשלים משימה.

גינוּ – אמרו דברים קשים.

סְבִיב הַשָׁעוֹן – ללא הפסקה.

דוּ"חַ אַקְלִים מַדְאִיג: תמונת מצב קוֹדֶרֶת על אזור הים התיכון

דוּ"חַ אַקְלִים מַדְאִיג: תמונת מצב קוֹדֶרֶת על אזור הים התיכון

בדוּ"חַ חדש שנכתב אודות נוֹשֵׂא הָאַקְלִים, מתריעים  270 חוקרים מ-67 מדינות ברחבי העולם, על העתיד הצפוי לכדור הארץ.

לפי מְחַבְּרֵי הדו"ח,  המשך מְגַמַת הִתְחַמְמוּת כדור הארץ תִגְרור זינוק חַד בְּאֵירוּעֵי אַקְלִים קִיצוֹניים כמו גלי חום כבדים, בצורות, שְׂרֵפוֹת עֲנָק, עליית פני הים, סוּפוֹת וְהַצָפוֹת.

עוד אומרים מְחַבְּרֵי הדו"ח שהאזור שבו אנחנו חיים פָּגִיעַ במיוחד. לפי הדו"ח, אזור הים התיכון מִתְחַמֵם בְּקֶצֶב מָהִיר במיוחד, ולכן הַהַשְׁפָּעוֹת של האקלים באזורנו יֵלְכוּ וְיַחֲמִירוּ עם עליית הטמפרטורות ויפגעו בצורה קשה בחקלאות, בְּמֶשֶׁק הַמיִם וּבִבְרִיאוּת. ללא פעולה נֶחֱרֶצֶת לְהִתְגוֹנְנוּת מפני נזקי אקלים, בני האדם באזור הים התיכון יהיו חֲשׂוּפִים לְסִיכּוּנִים שֶׁיְשַׁבְּשׁוּ אֶת אורח החיים כבר במהלך עשר השנים הקרובות.

"אנחנו עצובים לראות את הדו"ח אבל לא מופתעים", אמר פרופ' ירון זיו, חבר המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי וחבר בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מתריעים - מזהירים

מְגַמַת הִתְחַמְמוּת – נטייה להתחממות.

נֶחֱרֶצֶת – החלטית.

יוזְמת הַשָלוֹם הָעוֹלָמִי שֶׁל ילדה ממודיעין

יוזְמת הַשָלוֹם הָעוֹלָמִי שֶׁל ילדה ממודיעין

הֶישֵג עוֹלָמִי לילדה אביב קֶדֶם בת ה-13 ממודיעין. ציור שלה הגיע לִגְמַר הַתַחֲרוּת הָעוֹלָמִית "פּוֹסְטֶר לְשָׁלוֹם" שיתקיים החודש. לתחרות הוּגשו אלפי ציורים מילדים שונים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. רק 23 מהם הגיעו לַגמָר, ובהם הציור של אביב.

בציור שלה ששמו "מחוברים לשלום" מופיעות דמויות של אנשים מִכָּל קְצוֹת תֵבֵל. האנשים, ששׁוֹנִים במראה שלהם, באורח חייהם וּבֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם – מחובקים במעגלים וּמַבִּיעִים אַחְדוּת וּשְׁאִיפָה לְשָׁלוֹם.

אביב סיפרה: "בחרתי לְיַיצֵג את השלום כחיבוק מכיוון שהוא מסמל אהבה וחיבור של האנשים זה לזה. בחרתי להדגיש בציור את השוני בין האנשים כי בסופו של דבר כולנו שָׁוִוים".

קורונה: הבדיקות בבתי הספר יוּפסקו מהחודש הבא

קורונה: הבדיקות בבתי הספר יוּפסקו מהחודש הבא

בשבוע האחרון חָלָה יְרִידָה נוֹסֶפֶת בַּתַחֲלוּאָה בקורונה. ראש הממשלה, נפתלי בנט אמר כי "גל הַאוֹמִיקְרוֹן נִשְׁבַּר". הוא הדגיש כי "המצב בישראל כרגע טוב. אנחנו רואים יְרִידָה עִקְבִית בִּנְתוּנֵי התחלואה, אַךְ נִישָאֵר עם הָאֶצְבַּע עַל הַדופֶק. במקרה של התפרצות זן חדש, נָגִיב שׁוּב במהירות".

בעקבות הירידה בתחלואה החליטו ראש הממשלה ושר הבריאות על  הַקַלה במערכת החינוך: ביטול הבדיקות השבועיות בתיכונים ובחטיבות הביניים, ובהמשך גם בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים.

 

עִקְבִית – שאינה סוטה מהעיקרון.

עם הָאֶצְבַּע עַל הַדופֶק – במצב של עֵרָנוּת.

נִנְעֲלָה אוֹלִימְפְּיָאדַת החורף בְּבֵייגִ'ינְג

נִנְעֲלָה אוֹלִימְפְּיָאדַת החורף בְּבֵייגִ'ינְג

לאחר שְׁבוּעַיִים שֶׁל תחרויות, נִנְעֲלָה בְּבֵייגִ'ינְג, עיר הבירה של סין, אוֹלִימְפְּיָאדַת החורף ה-24. בראש טבלת המדליות סיימה נורבגיה עם 37 מדליות. במקום השני גרמניה עם 27 מדליות ובמקום השלישי סין, הַמְאָרַחַת, עם 15 מדליות.

הַמשְׁלַחַת הַישְׂרְאֵלִית מָנְתָה שישה ספורטאים שֶׁהִתְחָרוּ בִּשְׁלוֹשָׁה עַנְפֵי סְפּוֹרְט: הַחְלָקָה אומנותית, הַחְלָקָה במסלול קצר וּסְקִי. גולש הסקי, ברנבש (ברני) סולוש, דורַג במקום השישי.

משחקי החורף הָאוֹלִימְפִּיִּים כּוֹלְלִים עַנְפֵי סְפּוֹרְט חורף, שנערכים על שלג או על קרח, כגון החלקה על קרח או סְקִי.

קָקָאוֹ כחול לבן

קָקָאוֹ כחול לבן

גידולי הקקאו סובלים בשנים האחרונות. הַחַוָואִים הזקנים מתחלפים בְּדוֹר חָדָשׁ שֶׁפָּחוֹת נִלְהָב להיכנס לתעשיית הקקאו, הָעֵצִים נִהְיִים פָּחוֹת פּוֹרִייִם עם השנים, וגם שִׁינוּיֵי הָאַקְלִים משפיעים על הגידול. הָאִיוּם על צמח הקקאו הוא גם אִיוּם גם על השוקולד.

ד"ר אלן גרבר הישראלית לא הִשְׁלִימָה עִם המצב הזה. "אני מאוד אוהבת שוקולד ולא יכולתי לְדַמְיֵין שבעוד 30 שנה לֹא אוּכַל לֶאֱכול שוקולד ושלא יהיה לאף אחד שוקולד", אמרה ד"ר גרבר.

בְּעִקְבוֹת מֶחְקָר שֶׁל מְכוֹן ווֹלְקָנִי, הִתְבָּרֵר שֶׁהָעֵץ הַטְרוֹפִּי יכול לגדול בישראל. כְּדֵי לְיַיצֵר תעשייה ישראלית של קקאו הקימה ד"ר גרבר בכפר הנוער בן שמן חֲמָמַת ענק עם מאות עצי קקאו.

אֶת פּוֹלֵי הקקאו שגידלה ד"ר גרבר היא הביאה אל רונן אפללו, שׁוֹקוֹלָדַאי (שוקולטייר) באקדמיה הישראלית לשוקולד. "אני כל כך מתרגשת, אין לי מילים", אמרה ד"ר גרבר רגע לפני ששברה את טבלת השוקולד הישראלית הראשונה בהיסטוריה, שהכין אפללו. הוא, מִצִדוֹ, שיבח  את התוצרת: "רמה גבוהה מאוד, לא נופל מֵהַמוּתָגִים הכי גדולים".

 

שׁוֹקוֹלָדַאי - אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד.

יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת

יִשְׂרָאֵל פּוֹרַחַת

הפריחה הַמַרְהִיבָה בימים האחרונים הוציאה את עַם ישראל לְחֵיק הטבע. כדי שֶׁכָּל הטוב הזה יִישאר איתנו צריך לדעת לטייל באופן מְכַבֵּד, כך שלא נפגע  בטבע  וּבְאוֹצְרוֹתָיו. לא לקטוף פרחים - כמובן, אבל להקפיד גם על  כְּלָלִים נוספים: אַחַת הַהַנְחָיוֹת החשובות לטיול אַחְרָאִי נוֹגַעַת להליכה על שבילים מְסומָנִים. הנחיות חשובות נוספות הן לא להשאיר פסולת בשטח וגם  לא להאכיל חיות בר, גם אם הן מתקרבות אלינו.

"לשמור על הכללים זה חשוב", אומרת יעל זילברשטיין מהחברה להגנת הטבע. "אני מאמינה שיש אנשים שלא בְּכַוָונה מְלַכְלְכִים. רואים פח מלא ומניחים שקית לידו. אבל אותם אנשים לא מבינים שחצי שעה אחרי שהם הולכים יבוא עורב, תַן או חזיר בר יפתח את השקית ויעיף הכול לְכָל עֵבֶר. כך אנחנו לא רק מְטַנפִים את הטבע, אלא גם מְסַכְּנִים את חיות הבר. כשהן אוכלות פסולת, כמו שאריות פלסטיק, שקיות הניילון ומגבונים, הן עלולות למות".

 

מַרְהִיבָה – מעוררת התפעלות.

לְכָל עֵבֶר – לכל צד.

ראש הממשלה - בבחריין

ראש הממשלה - בבחריין

ראש הממשלה, נפתלי בנט, הִמְרִיא ביום שלישי לבַּחְרֵיְין. ממלכת בַּחְרֵיְין היא מדינת אי השוכנת בִּדְרוֹם מַעֲרַב אַסְיָה.

זה היה ביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי בבחריין לאחר שישראל ובחריין חָתְמוּ עַל הֶסְכֵּם שָׁלוֹם לפני כִּשְׁנָתַיִים.

לאחר הפגישה עם מלך בחריין, חֶמֶד בֶּן עִיסָא אֶל-חֲלִיפָה, הבהיר בנט כי מטרת הביקור בבחריין היא "לִיצור באזור רֶשֶׁת בְּרִיתוֹת שֶׁל יַצִיבוּת, מְתִינוּת וַעֲמִידָה מְשותפֶת מול אֶתְגָרִים משותפים".

 

מְתִינוּת – חוסר קיצוניות.

אֶתְגָרִים – עניינים המביאים להתמודדות.

אָדום עוֹלֶה

אָדום עוֹלֶה

גַאֲוָוה ישראלית: תות שדה, שגדל במשק "תות בשדה" באזור השרון, נכנס לספר הַשִׂיאִים של גִינֶס, שהוא אוסף של שִׂיאִים הַמִתְעַדְכְּנִים מדי שנה.  התות נכנס לספר הַשִׂיאִים בזכות מִשְׁקָלוֹ יוֹצֵא הדופן. התות נמצא במשקל 290 גרם. " מִיַינוּ את התותים והוצאנו את הגדולים, וכשראיתי תות ענק במיוחד הבנתי שיש לנו שִׂיא גינס ביד", סיפר החקלאי המאושר צחי אריאל.

תות השדה בישראל גָדֵל בחורף. עד לפני כ-60 שנה, גדל התות בשדה פתוח. היום מגדלים אותו גם מתחת למַעֲטֶה פְּלַסְטִי מוגן מגשם, קור, ברד ורוח.

 

שִׂיאִים – ההישגים הטובים ביותר.

הַמִתְעַדְכְּנִים – שמושלמים לפי הנתונים האחרונים.

מַעֲטֶה -  כיסוי.

סימנים לִדְעִיכַת הגל החמישי של נגיף הקורונה

סימנים לִדְעִיכַת הגל החמישי של נגיף הקורונה

משרד הבריאות פרסם את נְתוּנֵי הַתַחֲלוּאָה שמצביעים על מְגַמַת ירידה וּמְסַמְנִים את דְעִיכָתוֹ של הגל החמישי.

פרופ' גבי ברבש הסביר:  "ביום שני נִרְאֲתָה לָרִאשׁוֹנָה הירידה במספר החולים במצב קשה, וביום שלישי ראינו כי הסימנים הללו נמשכים.  זו בהחלט בְּשׂוֹרָה. מה שֶׁעֲלוּל לקלקל את המצב זו התנהגות לא נכונה של הציבור. הציבור עָלוּל לָחוּשׁ שהמגפה חלפה, בעוד שֶׁבְּפועַל עֲדַיִן קיימת סכנה להדבקה וּלְתַחֲלוּאָה".

נְתוּנֵי הַתַחֲלוּאָה - מידע על היקף המחלה בקרב האוכלוסייה. 

מְגַמַת ירידה – נטייה לרדת.

דְעִיכָתוֹ – היחלשותו.

בְּשׂוֹרָה – הודעה משמחת.

25 שָׁנָה לְאָסוֹן הַמַסוֹקִים

25 שָׁנָה לְאָסוֹן הַמַסוֹקִים © OpenStreetMap

אָסוֹן הַמַסוֹקִים היה אסון תעוּפָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ לפני 25 שנים. שני מַסוֹקִים של חיל האוויר הישראלי התנגשו זה בזה מעל עמק החולה. הַמַסוֹקִים הובילו לוחמים לִפְעִילוּת מִבְצָעִית בדרום לבנון.

אחד הַמַסוֹקִים התרסק במושב שְׁאָר יָשׁוּב, והשני בסמוך, בין שְׁאָר יָשׁוּב לקיבוץ דפנה. באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים.

כעשר שנים מאוחר יותר נֶחֱנַךְ אֲתַר הַנְצָחָה לחללי האסון סמוך למקום שבו הוא התרחש. הָאַנְדַרְטָה בְּנוּיָה בצורת מסוק יַסְעוּר. במרכז הָאַנְדַרְטָה ברכת מים עגולה שבתוכה רשומים שמות ההרוגים באסון. מסביב לאנדרטה 73 אבנים לזכר 73 הנִסְפים. אתרי הנצחה נוספים נמצאים במקומות שונים בארץ.

אֲתַר הַנְצָחָה – מקום לשימור זכרו של מי שמת.

נִסְפים – שנהרגו בתאונה או במלחמה.

אחרי "אלפיס": עֲלִייה בְּמִפְלַס הַכִּנֶרֶת

אחרי "אלפיס": עֲלִייה בְּמִפְלַס הַכִּנֶרֶת

הסופה "אלפיס", שביקרה בישראל בשבוע שעבר, הביאה לעלייה גדולה בְּמִפְלַס הַכִּנֶרֶת. בשבוע האחרון, זִינְקָה הכנרת ב-25  ס"מ. לכנרת מלאה חסר כמטר וחצי . מְגַמַת העלייה של מִפְלס המים נמשכת.

בועז יוסף, ראש עיריית טבריה, אמר: "כנרת מלאה היא אושר של אזרחי מדינת ישראל ובעיקר של הטבריינים. אנו שמחים ומתרגשים עם עליית המפלס. לשמחתי לא נגרמו נזקים בעיר כתוצאה מהסופה. לא היו הצפות וכל הגשמים הִתְנקְזוּ ישר לכנרת".

מְגַמַת העלייה – הנטייה לעלות.

מִפְלס – גובה פני המים

הִתְנקְזוּ – הוזרמו.

יִשְׂרָאֵל מִתְיַיקֶרֶת

יִשְׂרָאֵל מִתְיַיקֶרֶת

בזמן שבישראל עדיין שקועים בקרב נגד הקורונה וְנֶאֱבָקִים לְהִתְאוֹשֵׁשׁ  מהאומיקרון, נמשך גַל הַהִתְיַיקְרוּת בַּמֶשֶׁק. מְחִירֵי מוּצָרִים וְשֵׁירוּתִים רבים עולים בצורה משמעותית. 

אחת הַדְאָגוֹת, שאנשים רבים מוטרדים ממנה, היא "מַכַּת הַחַשְׁמַל" ודווקא בְּשִׂיא החורף. אתמול עלו מחירי החשמל והדלק. מחיר החשמל הַבֵּיתִי עלה בצורה חדה. עלייה זו תגרום גם לעלייה במחירי התחבורה הציבורית. בִּרְשׁוּת הַחַשְׁמַל מַסְבִּירִים כי הסיבה לכך היא עליית מחיר הפחם בעולם.

בנוסף להתייקרויות החשמל והדלק גם מוצרי הַמָזוֹן מתייקרים. יַצְרָניֹות מזון רבות כבר הודיעו כי יעלו מחירים.

עַל רֶקַע עֲלִיוֹת המחירים הַחַדוֹת בארץ, הצביע שר האוצר אביגדור ליברמן על המצב בכל העולם וטען כי בישראל מדובר בָּרַע בְּמִיעוּטוֹ: "יש עליות בכל העולם ואצלנו זה הכי מתון", אמר.

יַצְרָניֹותאלה שעוסקים ביצור של מוצרים שנועדו למכירה.

בָּרַע בְּמִיעוּטוֹ – במה שהוא עדיף מבין שתי אפשרוּיות גרועות.  

ל' בִּשְׁבָט – יוֹם הַמִשְׁפָּחָה

ל' בִּשְׁבָט – יוֹם הַמִשְׁפָּחָה

ביום שלישי, ל' בשבט, צִיַּנוּ את יום המשפחה. יום המשפחה בא להדגיש את הַקֶשֶׁר בין בני המשפחה ואת מְחוּיבוּתָם וּתְרוּמָתָם המשותפת לתָא הַמִשְׁפַּחְתִי.

יום המשפחה נִקְבַּע בְּסָמוּךְ לְיוֹם פְּטִירָתָה של הֶנְרִיטָה סָאלְד. הֶנְרִיטָה סָאלְד, שחייה בין השנים 1945-1860, הייתה מנהיגה ציונית-אמריקנית, סופרת, מחנכת וְעוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית. היא עלתה לארץ בשנת 1920, ועמדה בראש ארגון עֲלִייַת הַנועַר שעסק בהצלת ילדים ונוער, וגם בעלייה ובחינוך שלהם. אף על פי שלהנרייטה סאלד לא היו ילדים, היא הייתה דְמוּת אִם לרבים מהילדים שעלו לארץ.

לכבוד יום המשפחה  פרסם ראש הממשלה נפתלי בנט סרטון יחד עם בנו דויד. "כראש הממשלה אני דואג לכל ילדי ישראל, אבל לשמחתי - סנדוויצ'ים אני צריך להכין רק לילדים שלי. יום משפחה שמח!", כתב בנט.

מְחוּיבוּתָם – החובה שחלה עליהם.

שתי רְעִידוֹת אֲדָמָה אֵירְעוּ בצפון בְּהֶפְרֵשׁ של כ-12 שעות

שתי רְעִידוֹת אֲדָמָה אֵירְעוּ בצפון בְּהֶפְרֵשׁ של כ-12 שעות

רְעִידַת אֲדָמָה אֵירְעָה ביום שבת בְּאֵזוֹר בֵּית שְׁאָן והיא הוּרגשה באזורים נרחבים בצפון. ביום ראשון הוּרגשה רעידה נוספת באותו מוֹקֵד. לא היה נזק ולא היו נפגעים.

הַסֶיְסְמוֹלוֹג ד"ר אבי שפירא אומר כי מדובר בְּתוֹפָעָה נְדִירָה, אך לא בלתי מוּכֶרֶת:  "שני רעשי אדמה רְצוּפִים באותו מקום הם בהחלט הפתעה והם יחסית נדירים, אם כי לא מדובר במשהו שלא מוּכר בעולם או בישראל.

אירועים כאלה של רעידות אדמה צְפוּיִים לְהִתְרַחֵשׁ בֶּעָתִיד מֵעֵת לְעֵת באזור זה שהוא חלק מקו השבר הסורי-אפריקאי שנמצא לאורך ים המלח ובקעת הירדן. בעבר כבר אירעו  רעידות אדמה בישראל.

לאחרונה הֵחֵלה לפעול בישראל מערכת בשם "תרוּעָה", שיכולה לספק הַתְרָאָה עַל הִתְרַחֲשׁוּת רעידת אדמה בתוך שְׁנִיות.

מוֹקֵד – מרכז.
סֶיְסְמוֹלוֹג – מי שעוסק בתחום רעידות אדמה.
הַתְרָאָה - הַזהָרה מפני סכּנה.

הסְעָרָה "אַלְפִיס" כבר פה

הסְעָרָה "אַלְפִיס" כבר פה

אחרי ימים של ציפייה הסְעָרָה, שקיבלה את השם הקפְרִיסָאִי "אַלְפִיס",  מגיעה לישראל. הסערה מלוּוה ברוחות חזקות, וקיים חֲשָׁשׁ לשיטפונות בנחלים. שלג -בחרמון וברמת הגולן, והוא יִתְפַּשֵּׁט בְּהַדְרָגָה גם לְהָרֵי הַמֶרְכָּז. תושבי ירושלים אֲמוּרִים לֵיהָנוֹת אף הם מהשלג. ביום חמישי ייחלשו הגשמים והרוחות.

חֲשָׁשׁ – פחד.
בְּהַדְרָגָה – במעבר איטי.

יוֹם הַפּוֹפְּקוֹרְן הבין-לאומי

יוֹם הַפּוֹפְּקוֹרְן הבין-לאומי

את יום הפופקורן הבין-לאומי מציינים ב- 19 בינואר, שֶׁחָל בשבוע שעבר.

פירוש המילה "פופקורן" הוא "תירס מְבוקָע". פּוֹפּקוֹרְן מיוצר מגרעיני תירס מְבוקָעים באש או בחום גבוה.

את הפּוֹפּקוֹרְן המציאו האינדיאנים. רבים מהחוקרים סבורים שבתחילה האינדיאנים לא אכלו את הפופקורן, אלא רק הִתְקַשטו בו. רק אחר כך הפך הפופקורן לחטיף אהוב והחלו למכור אותו ברחוב. עם השנים החלו גם למכור אותו באולמות הקולנוע והוא הפך כמעט לסמל של עולם הקולנוע.

מְבוקָע - סָדוק, שיש בו בֶקע.

ט"ו בִּשְׁבָט הגיע

ט"ו בִּשְׁבָט הגיע

חג האילנות, שאותו צִיַינו ביום שני השבוע , הוא הִזְדמנוּת טובה לְהִיזָכֵר בַּתרוּמָה של העצים לסביבה ולבני האדם. העצים מְעַצְבִים וּמְגַוְונים את הנוף,  הם מְסַפְּקִים מְקוֹם מִחְיָה ובסיס תזוּנָתִי לבעלי חיים רבים, וגם מַפְחִיתִים את זיהום הָאֲוִויר וּמְצַמְצְמִים את התַחְלוּאָה. שתילת עצים וטיפוח יְעָרוֹת הם דרכים יְעִילוֹת לְהִתְמוֹדְדוּת עם משבר האקלים.

העץ הַמְסַמֵל את החג הוא לְלֹא סָפֵק שָׁקֵד מָצוּי (שקדיה), הידוע בִּפְרִיחָתוֹ הַמַרְהִיבָה בְּגוֹנֵי לבן-וָרוד. משמעות השורש שק"ד מתאימה לִתְכוּנָתוֹ של עץ השקד והיא לְמַהֵר ולהוציא פרחים. השקד פורח לפני שהוא מְלַבְלֵב וּמִתְכַּסה בְּעָלִים. מהשורש שק"ד נגזרת גם המילה שַׁקְדָן – אדם חרוץ, מי שזריז בִּמְלַאכְתּוֹ וּמַתְמִיד בָּה.

תזוּנָתִי – הקשור לצריכת מזון.
יְעִילוֹת – שמביאות את מרב התועלת.
גוֹנֵי לבן-וָרוד – שינויים קלים של הצבעים לבן-ורוד.
מְלַבְלֵב – מצמיח עלים וענפים.

מַדְעָנִים הציגו את סוגי הַפְּעִילוּיוֹת וְהַמִפְגָּשִׁים שֶׁמַעֲלִים את הסיכוי לְהַדְבָּקָה בקורונה

מַדְעָנִים הציגו את סוגי הַפְּעִילוּיוֹת וְהַמִפְגָּשִׁים שֶׁמַעֲלִים את הסיכוי לְהַדְבָּקָה בקורונה

אנחנו בְּשִׂיאוֹ של גל תַחֲלוּאָה באחד מזַני הקורונה הכי מדבקִים שידענו מאז תחילת מגפת הקורונה – זה שקיבל את השם אוֹמִיקְרוֹן.  אופן ההדבקה העיקרי שלו הוא באמצעות רְסִיסִים בָּאֲוִויר שמגיעים דרך מַעֲרֶכֶת הנשימה שלנו אל תוך הגוף.

רבים מֵהַנדְבָּקִים טוענים שאין להם מוּשָׂג איך הם נדבקו. לכן נשאלת השאלה: אילו מהפעולות שלנו הן בְּטוּחוֹת ואילו מגדילות את הסיכוי לְהִידָבֵק? חוקרים מבריטניה ומארצות הברית מַגְדִירִים מה מגדיל את הסיכוי לְהִידָבְקוּת:

  • הִתְקַהֲלוּת של אנשים רבים בחלל סגור, ללא אִוְורוּר מְסַפֵּק.
  • ביצוע פעולות מאוּמָצוֹת או קוֹלָנִיוֹת, כמו פעילות גופנית, צעקות או דיבור בקול רם.
  • הֲסָרַת מסכות, וגם מסכות על הסנטר או מסכות רק על הפה ולא על האף.
  • שְׁהוּת מְמושֶׁכֶת באותו מקום.

כְּכָל שיותר גורמים משתלבים יחד, סִיכּוּיֵי ההדבקה גבוהים יותר. למשל, מצב של פעילות גופנית מאוּמצת בחלל סגור ללא אִוְורוּר  בנוכחות אנשים רבים ללא מסכה, וּלְמֶשֶׁךְ זמן ממושך יגרום להדבקה כִּמְעַט וַדָאִית.

קוֹלָנִיוֹת – רועשות.

בְּקָרוֹב: חוּמוּס יִשְׂרְאֵלִי בֶּחָלָל

בְּקָרוֹב: חוּמוּס יִשְׂרְאֵלִי בֶּחָלָל

יִיתָכֵן שבעתיד הקרוב יָקוּמוּ בחלל, בירח או בכוכב לכת אחר מוֹשָׁבוֹת, שבהן יתיישבו בני אדם. כדי שֶׁהִתְיַשְבוּת כזו תִתְאַפְשֵׁר צריך לְפַתֵחַ מחוץ לכדור הארץ יְכולת חיים, הכוללת גם את היכולת לְיַיצֵר מזון. לכן, ישנה חֲשִׁיבוּת רבה לפתח את היכולת לְגַדל תוֹצֶרֶת חַקְלָאִית בתנאים הייחוּדִיים הקיימים מחוץ לכדור הארץ: תנאים של חוסר כְּבִידָה (כוח משיכה) ומחסור בחמצן.

צוות מומחים בין-לאומי בהובלה ישראלית, צפוי להוכיח, כבר בשנה הבאה, שיש אפשרות לגדל בחלל גידול חקלאי. יהונתן ויינטראוב  יזם ניסוי של גידול חומוס מחוץ לכדור הארץ. ההצלחה שלו בניסוי תהיה בְּשׂוֹרָה של ממש ותתמוך ביכולת לקיים חיים  בחלל. שותפים לניסוי מדענים מובילים מהארץ ומהעולם.

כְּבִידָה - כוח המושך גופים זה אל זה ובפרט הכוח המושך גופים אל כדור הארץ.

השקדייה פורחת

השקדייה פורחת

ט"ו בשבט יְצוּין בישראל בשבוע הבא, אבל כבר עַכְשָׁיו אפשר למצוא בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, וּבִמְיוחָד בהרי ירושלים ובכרמל, עֲצֵי שָׁקֵד פורחים. עצי השקד מְלַבְלְבִים מוּקדם השנה. הסיבה לכך היא המעברים החדים בין ימים קרים וּגשוּמים לְיָמִים חמים. "הטמפרטורות הַחֲמִימוֹת מַתְנִיעוֹת את מנגנוני הַפְּרִיחָה", מְצַיין עָמִיר בְּלָבָן מהחברה להגנת הטבע.  

 

מְלַבְלְבִים – מצמיחים עלים וענפים.

מַתְנִיעוֹת – מביאות לידי תנועה.

יום הָרוֹפְאָה וְהָרוֹפֵא

יום הָרוֹפְאָה וְהָרוֹפֵא

יוֹם הַצְדעָה לְרוֹפְאוֹת ולרופאי ישראל נערך מִדי שנה ב- 11 בינואר, שֶׁחָל השנה ביום שלישי השבוע. ביום הָרוֹפְאָה וְהָרוֹפֵא מדגישים את התרומה של הרופאים לחיים של תושבי המדינה

לרגל יום זה פָּנָה פרופסור ציון חגי, יושב ראש הַהִסְתַדרוּת הָרְפוּאִית בישראל לרופאים, ואמר: "בשנה הַחוֹלֶפֶת מַגפַת הקורונה הפכה להיות חלק מֵחַיֵינו. המלחמה במגפה הפכה להיות מַעֲרָכָה ארוכה שבה אנחנו עומדים בַּחֲזִית. אלפי רופאות ורופאים קמים בכל בוקר לְהַציל חיים. ביום הרופאה והרופא מדינת ישראל כולה מַצְדיעָה לָכֶם. מדינה שְׁלֵמָה אומרת לְרוֹפְאֶיהָ תודה!".

 

יוֹם הַצְדעָה – יום שבו מביעים כבוד והערכה.

מַעֲרָכָה – קרב, מלחמה. 

חֲזִית – קו קדמי.

יוֹרָם טהרלב הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ

יוֹרָם טהרלב הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ צילום: DanielTahar

הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ יורם טהרלב – מְשׁוֹרֵר, פִּזְמוֹנַאי, סוֹפֵר ואוֹמן השפה העברית, שפה שהייתה יקרה לליבו עד מאוד.  הוא נפטר בגיל 84 לאחר שחלה במחלה קשה, וְהוּבָא לִמְנוּחוֹת בקיבוץ יגור, שבו הוא נולד וגדל.

יורם טהרלב כתב יותר מֵאֶלֶף שירים שהפכו לְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל.  בשירים שלו אפשר למצוא תמיד אהבה גדולה לנופים, לטבע, לאדם ולאדמה. מַלְחִינִים רבים הִלְחִינוּ את שיריו, זַמרים וּלְהָקוֹת  שרים אותם, וגם אנחנו כולנו.

טהרלב הִרְבָּה לכתוב על נושאים יהודיים: הוא כתב  פִּזְמוֹנִים תנ"כיים כמו "מלאך מסולם יעקב", "משה משה", או "על כפיו יביא", וגם ספרים כמו  "שמחת תורה"–    אוסף של פירושים משלו לְכָל פָּרָשׁוֹת השבוע. 

גם לילדים כתב יורם טהרלב. אין ילד שלא שר שירים כמו "המשפחה שלי" (זה התחיל משני הורים…), "ברבאבא", "בִּיּם בָּם בּוֹם" (שני חברים יצאו לדרך…), "כולם הלכו לג'מבו", "הדגל שלי" ועוד.

שנים רבות, כמעט עד יומו האחרון, עמד על בָּמוֹת, קרא משיריו ומקטעי ההומור שכתב בחרוזים נפלאים.

יְהִי זִכְרוֹ בָּרוּךְ.

 

הוּבָא לִמְנוּחוֹת – הובל לקבר.  

נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל – נכסים תרבותיים ורוחניים שאין עליהם ערעור.

קורונה בישראל

קורונה בישראל

משרד הבריאות מסר כי נרשם זינוּק בְּמִסְפַּר המְאוּמתִים לנגיף קורונה. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור נחמן אש, אמר כי מדובָּר בְּזַן קורונה מדבֵּק מאוד והתַחְלוּאָה עולה וּמְזַנקת כל יום. הוא הוסיף ואמר: "התשובה הטובה ביותר זה החיסון. לכן, גם אני באתי הבוקר להתחסן במנה הרביעית, ואני קורא לכולם ללכת להתחסן".

מְאוּמתִים לנגיף קורונה – שניתנה ההוכחה שהם חלו בקורונה.

מנכ"ל – מנהל כללי.

ברוכה הבאה שנת 2022

ברוכה הבאה שנת 2022

אומרים שלום ולא להתראות לשנת 2021 וּמְקַווים לשנה טובה יותר. בלַּיְלָה שֶׁבֵּין יום שישי האחרון, ה- 31 בדצמבר, ליום שבת, ה-1 בינואר, קיבלו בְּרַחֲבֵי העולם את השנה הָאֶזְרָחִית החדשה, שנת 2022. בגלל הַהִתְפַּשטוּת של נגיף קורונה בעולם לוּוּ החגיגות  במדינות רבות בהַגְבָּלוֹת.

הָרִאשׁוֹנוֹת לקבל את השנה החדשה הן המדינות בחצי המזרחי של כדור הארץ, כדוגְמַת נְיוּ זִילַנְד וְאוֹסְטְרַלְיָה. אחר כך מציינים את השנה החדשה גם ברחבי אַסְיָה, אֵירוֹפָּה, אַפְרִיקָה, אַנְטְאַרְקְטִיקָה וְאָמֶרִיקָה. מִכֵּיוון שכדור הארץ מחולק לַאֲזוֹרֵי זְמַן ויש הבדלי שעות בין מדינה למדינה, מְצַיין העולם את השנה החדשה במשך 24 שעות – כל מדינה מציינת בתוֹר שלה.  

לְקַבָּלַת השנה החדשה היה מוּכָן גם השעון של יָפוֹ, שיותר מארבעה חודשים עָמַד מִלכֶת בגלל תַקלָה מוּרכֶּבֶת.  השעון המפורסם בארץ שָׁב לְתַקְתק. ביום שישי בַּחֲצוֹת צִלְצֵל השעון 12 פעמים לכבוד תחילתה של שנת 2022, וזאת הוֹדוֹת לשָׁעָנִית סוזנה קָאוּפְמַן, שָׁעָנִית בעלת שֵׁם עוֹלָמִי המִתְמַחָה בִּשְׁעוֹנִים עתיקים והאישה היחידה בעולם בַּתחום.

לוּוּ – שהצטרפו אליהן (לחגיגות).

עָמַד מִלכֶת – נעצר.

הוֹדוֹת – בִּזְכוּת.

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט-יְהוּדָה

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט-יְהוּדָה

חוֹקְרוֹת מֵהָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית בנו מַעֲרֶכֶת הקְרוּיָה על שמו של אליעזר בן יהודה. המַעֲרֶכֶת מְיַיצרֶת  באופן אוֹטוֹמָטִי חֲלוּפוֹת עבריות למילים לועזיות. אֶל המערכת מְזִינִים מילה לועזית והיא מְסַפֶּקֶת חֲלוּפוֹת עבריות. כך לדוגמה למילה הלועזית פָּלֵטָה, המציינת לוח של צַיָיר המיועד למריחה של צבעים ולְעִרְבּוּבָם, מציעה המערכת את המילים: מַצְבעָה, עַרבֶּלֶת, קַשֶׁתֶת, עִרבּולוּח. 

"המצאת חֲלוּפוֹת חדשות למילים לועזיות היא תהליך יְצִירָתִי מְרַתק", אמרה פרופסור דפנה שחף שֶׁהִנְחֲתָה את בניית המַעֲרֶכֶת.

בּוֹט – תוכנת מחשב המבצעת פעולות אוטומטיות דרך המרשתת (האינטרנט).

חֲלוּפוֹת – אפשרויות המוצעות לבחירה, דבר שיכול לבוא במקום דבר אחר.  

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.