יחידה חמישית: ההתבגרות בראי הספרות

במסגרת לימודי ההרחבה בספרות אפשר לבחור נושא פתוח ביחידה השלישית ויצירות מספרות העולם ביחידה הרביעית. ביחידה החמישית על המורה לבחור נושא מרכזי מתוך שישה נושאים מרכזיים.
המטרה היא להפגיש את התלמיד עם יחידה יצירתית בנושא הבית-ספרי ולאחר מכן ליצור היכרות עם יוצרים ועם יצירות מספרות העולם (שייקספיר, קפקא, מיגל דה סרוונטס ואחרים).
ביחידה החמישית מעמיקים ביצירות סביב נושא מרכזי. נושא ההתבגרות מזמן עיון בסוגיות הנוגעות לקשר עם ההורים, לגילוי האני האמיתי בגיל זה, לעימות עם דמויות ומוסדות סמכותיים, להתמודדות עם נושאים קיומיים וחברתיים, להתגבשות הזהות המינית ולשינויים גופניים.

שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים

כיתה
נושא מרכזי: {{c.label}}{{$last ? '' : ', '}}; {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}

חובה או רשות

רשות.

פעילויות לתלמידים

הסיפור "תיקון אומנותי" מאת רות אלמוג (כיתות י-יב)

כל אחד מתלמידי המגמה יכול לקרא חלק אחר של הסיפור. בזמן הקריאה המשותפת, הקריאה המגוונת מעניקה פרשנות קריאה ליצירה

ניתוח ספרותי של הסיפור "אמבר מובער" מאת ויליאם פוקנר, כתבה: נורמה בטאט (כיתות י-יב)

התלמידים יעקבו אחרי דמותו של הילד סארטי. א. מה תגובתו לאירועים שונים בחייו? ב. מהם היחסים שלו עם אביו? ג. ניתוח הסיום המפתיע של היצירה. האם התלמידים היו פועלים כמותו?

ניתוח השיר "תמונה" מאת דליה רביקוביץ (כיתות י-יב)

הסיפור נפתח בתיאורי מזג אוויר: "יומו האחרון של גדעון שנהב נפתח בזריחת שמש נהדרת" – ומסתיים בהם: "חודש מאי, ואחריו יבוא חודש יוני. רוח עוברת בין הברושים בלילה ומנסה לפייס אותם בין שרב לשרב. דרך הרוח לבוא, לחדול ושוב לבוא. אין חדש". מה משמעותם של תיאורים אלה? מה חשבתם שיקרה בתחילת הסיפור ומדוע הסופר בחר לשתף את הקורא כבר בפתיחה בהתפתחויות בהמשך? האם הסיפור שנכתב בשנות ה-60 רלוונטי גם להיום?