מיהו חלוץ?
התלמידים יחפשו במקורות מידע באינטרנט משמעויות שונות לביטוי "חלוץ" ויביאו דוגמאות.
חלוצים בכיתה ובמשפחה
התלמידים יחשבו ויספרו: האם הזדמן להם בתקופה האחרונה להיות חלוצים במשהו? האם הם יכולים לחשוב על תחום כלשהו או עשייה כלשהי שבהם הם יכולים להיות חלוצים, כלומר יכולים להתנדב להיות ראשונים (למשל: לנקות את הכיתה, ללכת להביא משהו למורה, להביא כיבוד לקבלת שבת וכיוצ"ב).
אפשר גם לבקש מהתלמידים לשתף בסיפורים משפחתיים של עשייה חלוצית של בני משפחתם בתחומים שונים או אף להזמין את ההורים או את הסבים והסבתות לספר על כך בעצמם.
ערבות הדדית
התלמידים יתארו מצבים מחיי היום-יום שבהם הם עלולים לדעתם לשכוח את האחר בקבלת ההחלטות ולהעדיף את טובתם האישית על פני טובת האחר. למשל: כשהמורה נותנת משימה בכיתה אפשר לסיים ולצאת לשחק אבל אפשר גם להישאר ולעזור לחבר/ה כדי לצאת יחד להפסקה; כשרואים שתלמיד שכח להביא אוכל אפשר להתעלם מכך ואפשר לחלוק עמו את האוכל שלנו וכו'. לאחר מכן יפרטו התלמידים את היתרונות והחסרונות בכל אחת מהדרכים ואת הרגשות של כל אחד מהצדדים בסיטואציות הללו, ויסיקו מסקנות לגבי ההתנהלות הרצויה.
רחוק מהעין - רחוק מהלב?
התלמידים יספרו או יכתבו: האם יש להם בני משפחה או מכרים המתגוררים בחו"ל? האם הם מצליחים לשמור עמם על קשר למרות המרחק? מה מידת הקשר? האם שימור הקשר מתאפשר בקלות או שמא כרוך בקושי ובמאמץ? ניתן להרחיב את הדיון להבדל שבין היכולת לשמור על קשר מרחוק בתקופתנו אנו בעידן הדיגיטלי לעומת היכולת לשמור על קשר שכזה בתקופת התנ"ך.
מילה מנחה
התלמידים יקראו את פסוקים כה-לג, יבדקו מהי המילה המנחה בהם (ח.ל.צ) ויכתבו מהו המסר שביקש המחבר המקראי להעביר לדעתם באמצעות החזרה על מילה זו.