שופטים ג: אהוד בן גרא

אהוד בן גרא משבט בנימין היה השני בשופטים ששלח ה' להושיע את בני ישראל מאויביהם. אחרי 18 שנות שעבוד לעגלון מלך מואב, בני ישראל זועקים לה' והוא שולח להם מושיע, את "אֵהוּד בֶּן גֵּרָא... אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ" (שופטים ג טו).

המידע על היות אהוד שמאלי הוא פרט חשוב להמשך העלילה: אהוד נשלח אל המלך להגיש לו את מנחת המסים, והוא מצויד בחרב פיפיות חדה משני צדיה החבויה "מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ" ולא כנהוג על ירך שמאל. באמתלה של "דְּבַר סֵתֶר" אל המלך הוא מצליח להישאר עם המלך לבד בחדרו ואף לשכנעו לקום מכיסאו בטענה: "דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ" (פסוק כ).

הכול מתנהל לפי התכנית: אהוד שולף את חרבו מירכו הימנית, תוקע אותה בבטנו של המלך ומשאירהּ שם, "וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹד" כלומר, שמן. אהוד מצליח להימלט קודם שהמלך מתגלה מת בחדרו ומזעיק את בני ישראל להילחם במואב.

המלחמה מגיעה לסיומה בכניעת מואב ומובילה לשקט באזור שנמשך שְׁמוֹנִים שָׁנָה (פסוק ל).