משה נושא נאום פרידה בפני בני ישראל בו מעביר להם מסרים חשובים לעתיד. הוא מזכיר מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום ודן בחשיבותן. מדגיש את ההיבט הסוציאלי של מצוות השבת ואת הקשר שלה ליציאה מעבדות לחירות. הוא פורש בפני העם את קריאת שמע ומשמעותה וכיצד היא מבטאת את האהבה והמחויבות של עם ישראל ואלוהים זה לזה.
מטרת הנאום הכין בעצם את העם לחיים עצמאיים ולהתריע מפני הסכנה הטמונה בחיי רווחה ועוצמה כלכלית שעלולים להביא לגבהות לב ולהשחתה מוסרית וחברתית. הנאום נישא באוזני בני הדור שנולדו במדבר ולא נכחו במעמד הר סיני. דור זה אמור לכבוש את ארץ כנען ומשה מביע דאגה עזה לגורלו ולעתידו.
דאגתו זו של משה לגורל העם אף ברגעי חייו האחרונים, כשהוא יודע שהוא עצמו לא יזכה לממש חלומו ולהיכנס לארץ המובטחת - היא ביטוי נוסף למנהיגותו ולגדלות נפשו. משה לא מפנה עורף לעמו וחש אחריות כנה לעתידו. הוא ממשיך לשמש "רועה" נאמן שדואג לעתיד העם גם לאחר מותו ביודעו כי יהושע בן נון הוא שיירש את מקומו ויכניס את בני ישראל לארץ ישראל.
כל תלמיד יכתוב מסר קטן שהוא חושב שעליו לזכור בכל מקום שאליו הוא הולך, בדרך ובבית ובבוקר ובערב.
התלמידים ישתפו ויספרו כיצד מציינים את השבת בביתם, והאם הסיבות לציון השבת בביתם הן לדעתם דתיות או חברתיות.
התלמידים ינסחו ויכינו את הציווי המשפחתי שלהם. יחד עם בני משפחתם יחשבו מהם הדברים שחשובים בעיניהם ושהם רוצים להדגיש ולזכור בכל מקום, וינסחו משפט קצר שהיו רוצים לזכור ולהזכיר לעצמם בכניסתם לבית. את הציווי יעצבו כמגנט למקרר, כתמונה שתיתלה על קיר בבית וכיוצ"ב.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
