שופטים י-יב: יפתח הגלעדי

התבנית המאפיינת את ספר שופטים חוזרת על עצמה גם בתחילת יחידה זו: בני ישראל עובדים עבודה זרה ונענשים בשעבוד לעם זר (עמון), הם צועקים לאלוהים, אלא שהפעם אלוהים לא שועה לשוועתם ולא ממנה שופט להצילם. אנשי גלעד פונים אפוא ליפתח הגלעדי ומבקשים שיהיה להם לשופט ולמנהיג. יפתח יוצא לקרב מול בני עמון ונודר נדר קשה ובלתי אפשרי, אותו הוא מוציא לפועל. על רקע אי השתתפות בני שבט אפריים בקרב מול עמון מתפתחת מלחמת אחים עקובה מדם, הגובה קורבנות רבים בקרב בני ישראל.

יחידה זו מזמנת שיח ערכי על גבולות המילים ועל טיבן של התחייבויות שאנו מתחייבים. אדם מחוייב ככלל לעמוד במילתו, ועמידה במילה היא ערך נעלה וקדוש: "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ" (דברים כג, 24). אבל יש מקרים, כמו הנדר שנדר יפתח, בהם כללי המוסר והדת מחייבים דווקא לא לעמוד בנדר, משום שהוא פוגע באחרים או מוביל לתוצאות בלתי אנושיות. יש מקום אפוא לדון עם התלמידים: מתי יש לעמוד במילתנו ובאיזה מחיר? מתי עדיף לא לקיים את הבטחותינו? כיצד עושים זאת?