היבטים של תקשורת בדרך

שפת התקשורת בדרך היא אמצעי עזר לארגון סדר בדרך, מתוך כיבוד הזכויות של כל משתמשי הדרך ויצירת הבנה וקשרי גומלין ביניהם. הערכת מצבי סיכון על הכביש מתייחסת ליכולת לברור מהמידע שהחושים מספקים לנו את הפרטים שיעזרו לנו לנבא מה עומד לקרות. עיקר פיתוח המודעות נעשה באמצעות רכישת ניסיון, אך גם למידה תאורטית של הגורמים העלולים להביא לתאונות דרכים עשויה לעזור.

"סימנים מעידים" הם תופעות, מצבים או התרחשויות בדרך המלמדים שעלול להתפתח מצב חירום וממנו תאונה. מצב חירום הידוע גם בשם "כמעט תאונה" אפשר למנוע על ידי זיהוי הסימנים המעידים עליו ותגובה נכונה מראש. סימנים מעידים יכולים להיות תנאי השטח כגון צמתים, עיקולים, הגבהות, מעברי חצייה, רמזורים, גשרים, עבודות בכביש, רכבים חונים, עלים רטובים, שמן, קרח, שלג, מים על הכביש וכדומה; פעולות של משתמשים אחרים בכביש או שילוב של השניים. רוב ההחלטות שאנו מקבלים בעת הנהיגה נעשות בו במקום. ההתנהגות וההשתלבות (מיומנות הכרוכה בפשרות ובלא מעט ויתורים) שלנו בדרך נגזרות ישירות, אם לא מוכתבות, מהתגובות שלנו לדינמיקה של הדרך ושל הנסיעה.