יצירת אחריות משותפת וערבות הדדית

1. התבוננות אישית: כל אחד מהתלמידים יקבל דף איורים.
   המשתתפים יתבוננו באיורים המתארים מערכות יחסים אפשריות בין הפרט לקבוצה סביב משימה משותפת וייתנו כותרת לכל אחד מהמצבים.
   אפשר להוסיף איורים המתארים מצבים נוספים, או להציע לתלמידים להוסיף איורים משלהם.
2. דיון קבוצתי: נחלק את התלמידים לקבוצות וננחה אותם לשתף את חבריהם בכותרות שהציעו ובמשמעותן,
   ולבחור איור אחד וכותרת המשקפים את המצב המיטבי במערכת יחסי הגומלין בין הפרט לקבוצה לדעתם.
3. שיתוף במליאה: כל קבוצה תציג את האיור והכותרת שבחרה ותנמק את בחירתה.
   נקיים שיח סביב השאלות:

• מהם היתרונות והחסרונות של כל מצב המתואר באיור (לפרט ולקבוצה)?
• מהו האיור המרגיז ביותר? מדוע?
• מה היה קורה אילו כולם היו נוהגים כמו הדמות הכהה באיורים 2, 4, 5 או 6?
• באיזה סוג של קבוצה הייתם רוצים לחיות? מדוע?
• כיצד ניתן להגיע למצב שבו כל פרט לוקח אחריות על חלקו בהתנהלות מיטבית של הקבוצה?

4. סיכום וניסוח כללים: ננסח עם התלמידים כללי התנהגות שהיו רוצים לאמץ ונתלה בכיתה.
5. אפשר לתלות את האיורים על אחד הקירות בכיתה כתזכורת למצבים האפשריים במערכת היחסים בין הפרטים לקבוצה, ולהפנות את התלמידים להתבוננות בהם כאשר עולה בכיתה מצב מאתגר מבחינה זו. כך נוכל להזכיר להם את הדיון שערכנו בנושא ואת ההסכמות שהגענו אליהן.

רתימת התלמידים לעיצוב מחודש של המרחב הכיתתי יכולה לייצר חיבור ביניהם בשל התכנון והעבודה המשותפת. פעילות זו עשויה גם ליצור זיקה בין התלמידים למרחב המחודש, שיעניק להם תחושת ביתיות ושייכות, ולתרום להפיכת הכיתה לקהילה שעבדה כגוף אחד ליצירת "בית משותף". 

מומלץ לעבוד על פי השלבים הבאים:

1. בדיקות מקדימות
נבדוק מול הנהלת בית הספר:

• האם יש מגבלות שעלינו לקחת בחשבון: איסור צביעת קירות, סטנדרט ריהוט וכד'.
• מהי המסגרת התקציבית שנוכל לקבל לטובת העניין.
• האם יש בבית הספר עודפי ציוד – כורסאות ישנות מחדר מורים, מנורות, קומקום חשמלי וכו'.
• האם יש עודפי חומרי יצירה שנוכל להשתמש בהם.

2. חולמים ביחד
נזמין את תלמידי הכיתה לחלום ביחד: איך נעצב את המרחב כך שנרגיש בו בבית?

• אפשר לערוך בין התלמידים תחרות שרטוטים, או לחלק לצוותים שימציאו רעיונות.
• אפשר גם לשלוח את התלמידים לחפש אתרי אינטרנט של סביבות למידה מעוצבות, לשם השראה.
• נוכל לקיים דיבייט לבחירת הרעיון המוצלח, או לאסוף את כל הרעיונות שעלו ולערוך הצבעה לבחירת 5-3 רעיונות שנרצה ליישם.

3. חלוקה לצוותי עבודה
נחלק את התלמידים לצוותים על פי המשימות השונות. ניתן למנות לכל צוות תלמיד/ה מוביל/ה. לדוגמה:

• צוות צביעת קירות
• צוות תפירת וילונות
• צוות איסוף תרומות ציוד
• צוות קישוט מגירות אישיות

4. ביצוע
נשריין מסגרת זמן מספקת – יום או יומיים של עבודה. בהתאם לשכבת הגיל, כדאי לתת לתלמידים להוביל את הביצוע, לצלם ולתעד תוך כדי עבודה, ולבסוף להדפיס את התמונות ולתלות בכיתה או להכין מצגת מסכמת המדגישה את חדוות העשייה המשותפת, ולשלוח אותה באמצעים דיגיטליים לתלמידים ולהורים.

רעיונות נוספים ודוגמאות להשראה: ראו בפרקטיקה – עיצוב סביבות למידה 

כלי זה מחדד את ההבדלים בין זרים, מכרים, חברים ושותפים, ומדגיש את חשיבותה של מחויבות לשותפות הכיתתית. מבחינה מתודית יש בו מעבר לסירוגין בין משימות בצמדים לאיסוף במליאה.

1. משימה בצמדים: הגדרות
נבקש הסבר (מהצעירים יותר) או הגדרה (מהבוגרים יותר) למילים: זר, מכר, חבר, שותף. דוגמאות:

• זר הוא מי שאיני מכירה
• מכר הוא מי שאני יודעת מי הוא ואולי דיברתי איתו פעם
• חבר זה מישהו שאני נהנה להיות איתו ואנחנו עוזרים זה לזה
• שותף הוא מישהו שאיתו חולקים רכוש או פעילות משותפת או אחריות כלשהי

נבקש גם דוגמה מחיי הילדים לכל קטגוריה. למשל:

• האדם שתפר את החולצה שאני לובש הוא זר לי
• השכנה מהבניין ממול היא מכרה
• בועז הוא חבר שלי
• האמהות שלנו שותפות בהסעות לחוג, כל שבוע אימא אחרת

2. דיון במליאה: המשגה
נברר עוד יותר את ההבדלים ונשאל שאלות כגון:

• האם זר יכול להיות מכר?
• האם מכר יכול להיות חבר?
• האם זר יכול להיות חבר?
• האם זר יכול להיות שותף?
  (למשל: שני אנשים שלא מכירים זה את זה מחכים באותה תחנת אוטובוס, הם שותפים כי הם חולקים את התחנה)
• האם מכר יכול להיות שותף?
  (למשל: השכנה ממול ואני חולקים את התור לקופאי במכולת)
• האם חבר יכול להיות שותף?
  (אולי אם אנחנו חולקים את ספסל הלימודים?)

3. משימה בצמדים: שותפים
נבסס את ההבנה על אנשים שהם שותפים במשהו.

• השלימו את המשפט: סטטיק ובנאל הם שותפים כי …
• הוסיפו שלושה משפטים נוספים עם רעיונות משלכם.
  למשל: אני ואחותי שותפים כי אנחנו חולקים חדר ומחשב, או חולקים תורנות הורדת פח וריקון מדיח.

4. איסוף במליאה: שותפים
נשמע את המשפטים של הצמדים ונגיב, נחדד, נשאל, נבסס הבנה.

5. משימה בצמדים: שותפות מחויבת
איך שותפים צריכים להתנהל זה עם זה?

• חשבו על שותפים קרובים מאוד זה לזה. למשל: שותפים עסקיים או שחקנים בנבחרת ספורט או חיילים באותה יחידה בצבא. כל צמד תורם לפחות שלוש דוגמאות ומסביר מה הופך אותם לשותפים מחויבים.
• כל צמד מפרט לפחות שלושה גורמים שהופכים אותנו – חברי הכיתה – לשותפים מחויבים.

6. איסוף במליאה: סיכום
כותבים על הלוח את התנאים להצלחת שותפות. מדגישים שהדבר החשוב ביותר בין שותפים הוא שיסכימו מה הם עושים ביחד, איך הם עושים את זה ומי עושה מה. אנחנו שותפים כי אנחנו חולקים את האחריות למסע הלמידה וההצלחה במהלך השנה – יש בינינו ערבות הדדית. 
אפשר להמשיך לפעילות של הבניית כללי הכיתה עם התלמידים, ולסיים בכתיבת הסכם שותפות כיתתי הפותח במילים: כשותפים שחולקים אחריות להצלחת תלמידי הכיתה במסע הלמידה השנה אנחנו מתחייבים…

תלמידים בוגרים יוכלו לפתח תחושת אחריות עמוקה ואכפתיות לזולת אם יקבלו אחריות, ככיתה וכפרטים גם יחד, על כיתת תלמידים צעירים יותר. התלמידים הצעירים שיש להם "חבר בוגר", יוכלו להרגיש בטוחים יותר בבית הספר.

1. שיבוצים
   נשבץ חונכים ונחנכים שיש ביניהם הפרש של שנתיים לפחות. מומלץ לשבץ לכיתת תלמידים בוגרים, נחנכים צעירים הלומדים כולם באותה הכיתה. היתרון בכך הוא גם לוגיסטי (קביעת סדירויות ביתר קלות), אבל גם בתרומה לפיתוח האחריות המשותפת של כיתת הבוגרים כלפי כיתת הצעירים.

2. הכנת החונכים
   נקדיש זמן להכנת התלמידים הבוגרים לחונכות, דרך עיסוק בשאלות הבאות:

• מדוע לדעתכם הוחלט בבית הספר על תוכנית החונכות?
• מהו תפקידנו כחונכים?
• מה המשמעות של עזרה לתלמיד/ה צעיר/ה יותר? (חיזוק הביטחון שלהם, לא לפתור במקומם דברים, להוות עבורם אוזן קשבת, להיות חברים למשחק וכד')
• מה הערך שאני יכול/ה לקבל מתפקידי כחונכ/ת?

3. תוכן הפעילות
   מומלץ ליצוק תוכן לחונכות ולא להשאירה לתלמידים כזמן מפגש חופשי (לפחות לא בתחילת התהליך). דוגמאות לתוכן אפשרי:

• עזרה לימודית 
• פעילות יצירה משותפת, על פי הנחיות או נושא משותף לכלל הכיתה
• פעילות משותפת של תרומה לקהילה
• פעילות משותפת בזמן הפסקה פעילה
• לימוד משותף (חברותא)
• הכנת טקס משותף לקראת חג
• אימוץ וטיפוח משותף של אתר אקולוגי בסביבת בית הספר

(מבוסס על Cross-age Peer Tutoring, ארצות-הברית. לקוח מפרקטיקות הוראה במחקר – ERI)