חיפוש תשובות ופתרונות במקומות לא-שגרתיים

אילוצים מגבירים יצירתיות

אם נסייע לתלמידים לאמן את ערוצי החשיבה שלהם לכדי חשיבה מאומצת ולא אקראית, הם יִתְרגלו לחפש ולמצוא פתרונות במקומות שגרתיים פחות. אחת הדרכים לעשות זאת, היא לגלות שבמקרים רבים אילוצים עשויים לעורר ולהגביר את היצירתיות ולא להגביל אותה.

1 במליאה: הצגת הנושא 
נציג את הנושא באמצעות מצגת שבה תמונות המתארות בעיות עם אילוצים שונים ופתרונות יצירתיים שנמצאו להן. נבקש מהתלמידים לזהות מהי הבעיה, מהו האילוץ ומהו הפתרון שנמצא.
לדוגמה: בשקופית הראשונה במצגת – 
- בעיה: יש לי המון זוגות עגילים וללא תלייה הם מתערבבים ולוקח הרבה זמן למצוא זוג תואם.
- אילוץ: אין לי כסף לקנות מתקן מיוחד; בעלת הבית לא מוכנה שאקדח חורים בקירות למתלה...
- פתרון: מצאתי מגרדת ישנה, צבעתי אותה והיא משמשת כמתלה לעגילים.

2. בזוגות: התנסות בהעלאת רעיונות
נפזר במרכז החדר חפצים שונים שהבאנו מהבית. 
לדוגמה: משפך, מגרדת, מגפי גומי, מסגרת לתמונה, מחברת, שמרדף ועוד. 
נבקש מהתלמידים להוציא מהתיקים שלהם חפצים נוספים כגון קלמר, ספר, בקבוק מים, מחוגה, סרגל וכדומה, ולהציע עבור החפצים שימושים אחרים בנוסף על השימוש הרגיל שלהם. 
לדוגמה: המשפך ישמש כמעמד לנר או לפרח, מגפי הגומי ישמשו כאדנית או אגרטל לפרחים, מחברת עו ספר עטופים בשמרדף ישמשו כלוח מחיק וכו'.

3. בקבוצות: תרגול מציאת פתרונות
התלמידים יחולקו לקבוצות קטנות, וכל קבוצה תקבל משימה הדורשת פתרון בעיה. על חברי הקבוצה למצוא פתרון לבעיה על ידי חשיבה יצירתית כמו שעשו בשלב הקודם – הגדרת הבעיה, זיהוי האילוצים ומציאת פתרון אפשרי. לדוגמה:

• בעיה: ביום ספורט בבית הספר התלמידים מתרגלים קליעה לסל, אך אין מספיק סלים.
  אילוץ: אין תקציב לרכישת סלים חדשים; אין מקום לבנות מגרש נוסף...
  פתרון: להניח באולם הספורט כסאות הפוכים, שעל רגליהם מולבשות שקיות המשמשות סל קליעה.
• בעיה: אמא קנתה זר פרחים ליום ההולדת של סבתא, אך היא לא מוצאת את האגרטל.
  אילוץ: החנויות סגורות והפרחים חייבים לקבל מים.
  פתרון: ניקח בקבוק פלסטיק ריק, נחתוך את חלקו העליון ונשתמש בו כאגרטל לפרחים.
  
  

4. סיכום במליאה
התלמידים ישתפו את הרעיונות היצירתיים שעלו בקבוצות, ויגיבו לפתרונות של חבריהם מהקבוצות האחרות. נשלב בשיח המשגה והתייחסות מפורשת לעובדה שלעיתים דווקא האילוצים גורמים לנו להיות יצירתיים יותר, לגלות גמישות מחשבתית ולמצוא פתרונות במקומות שלא חשבנו עליהם לפני האילוץ.

לפעמים אנחנו ממהרים לחפש פתרונות במקומות רחוקים, לפני שניסינו למפות את המשאבים הקיימים במרחב הקרוב ולבדוק כיצד הם יכולים לסייע לנו להתגבר על אתגר או משימה. אפשר לתרגל זאת עם התלמידים תוך ניסיון לפתור בעיות כגון, איך נשמור על הכיתה נקייה? איך נשמור על חפצים שלא ילכו לאיבוד בכיתה? איך נתכונן למבחן?

1. משאבים ואתגרים
- נערוך רשימה של כל המשאבים העומדים לרשותנו בכיתה: מורה, תלמידים, לוח, חלונות, שולחנות, כסאות, מקרן, מתלה מעילים, דלת, ספרייה, שטיח, מנורה, קירות, ילקוטים וכו' (ראו קובץ מפורט).
- נבנה יחד עם התלמידים רשימת אתגרים או קשיים של הכיתה. נבחר מתוכם אתגר אחד. לדוגמה: איך נתין להתכונן היטב למבחן הקרוב?

2. שאילת שאלות
נבחר משאב אחד מהמאגר שיצרנו, ונבחן אותו לעומק על ידי שאילת שאלות – למה משמש המשאב בדרך כלל? מה תפקידו? איך הוא נראה? ממה הוא מורכב?
לדוגמה – נבחר את המשאב כיסאות: הכיסא משמש לישיבה, בנוי ממשטח, ארבע רגליים ומשענת, ידיות (אם יש) וכו'.

3. הצעת פתרון יצירתי
נחשוב כיצד אפשר להשתמש במשאב באופן יצירתי ולא-שגרתי, כדי לפתור את הבעיה שבה בחרנו להתמקד. בהמשך לדוגמה הנ"ל – איך אפשר להשתמש בכיסאות כדי להתכונן למבחן (מעבר לפתרון השגרתי של ישיבה על הכיסא...). למשל:
- משחק הכיסאות: התלמידים מסתובבים בכיתה לצלילי מוזיקה. כשהמוזיקה נעצרת המורה שואל/ת שאלת חזרה למבחן, וכל מי שיודע את התשובה מתיישב. המורה מסמנ/ת לעצמה על אילו נושאים כדאי לעשות חזרה, בהתאם למספר הילדים שהתיישבו או נשארו לעמוד.
- הכיסא החם: מקצים למשימה כיסא או מספר כיסאות בפינות הכיתה. התלמידים ניגשים לפי תור לכיסא החם, כותבים על פתק או על כרטיסייה שאלה מחומר המבחן, ועונים על השאלה שכתב/ה התלמיד/ה שלפניהם.

4. סיכום
אפשר לסיים את הפעילות בהקראת הסיפור 'האוצר', ולשוחח על כך שלפעמים הפתרונות והרעיונות המוצלחים ביותר נמצאים ממש קרוב אלינו, וכדאי לחפש אותם בסביבה שלנו.

היכולת למצוא תשובות ופתרונות במקומות לא-שגרתיים קשורה קשר הדוק בגמישות מחשבתית ובחשיבה יצירתית. נוכל לפתח יכולות אלו בקרב התלמידים בעזרת משחקים יצירתיים שבהם הם נדרשים לגלות יצירתיות ולתמרן בין מצבים שונים ונקודות מבט שונות. למשל:

• חיות מעורבות
  יושבים במעגל. כל תלמיד/ה מקבל/ת נייר ועיפרון. עליהם לצייר חיה כלשהי בחצי העליון של הדף. כשמסיימים, כל תלמיד/ה מעביר/ה את הדף למי שיושב/ת לידם. כעת, בחצי התחתון של הדף שקיבלו עליהם לצייר חיה אחרת, אך יש לשלב בה חלק מהחיה המצוירת בחלק העליון. לבסוף על כל תלמיד/ה לתאר במשפט אחד את החיה החדשה שנוצרה משילוב שני הציורים.
• שמות חדשים לדברים מוכרים
  נכין מראש פתקים ועליהם שמות של חפצים מוכרים (לדוגמה: כף הגשה, שואב אבק, מחדד עפרונות). בקבוצות או ביחידים, ננחה את התלמידים להמציא לכל חפץ שם חדש, שיהיה בלתי שגרתי אך עדיין יתאר את אחת הפעולות שהחפץ עושה. כך למשל, לכף ההגשה ניתן לקרוא "משגר פירה", לשואב אבק – "מכונת רעש ביתית", למחדד – "ספק תירוצים לקום אל הפח בכיתה". לבסוף כל קבוצה מקריאה בפני הכיתה את השמות החדשים, והתלמידים צריכים לנחש מהו האובייקט.
• שיחת טלפון מדהימה
  כל זוג תלמידים שולף פתק עליו רשומים שני חפצים שיש ביניהם קשר אסוציאטיבי. לדוגמה: עט ונייר, טלוויזיה וספר וכד'. המשימה: לכתוב תסריט של שיחת טלפון הנערכת בין שני החפצים. התלמידים כותבים את שיחת הטלפון תוך התייחסות למאפייני האובייקטים, אך מבלי לציין את שמות האובייקטים בשיחה. לאחר מכן כל זוג מציג את השיחה בפורום הכיתתי ועל התלמידים לנחש באילו חפצים מדובר.
• פרסומות מומצאות
  נחלק את הכיתה לקבוצות של חמישה תלמידים. על כל קבוצה להמציא ולהמחיז פרסומת למוצר שיבחרו, אמיתי או מומצא. הם יכולים לשלב תלבושות, תפאורה או שיר ייעודי לפרסומת.

(מבוסס על: משחקים יצירתיים, ספרד – פרקטיקות הוראה במחקר – ERI)

יש הסכמה תאורטית רחבה שהיצירתיות מקבלת ביטוי ראשוני בתהליך ההתפתחותי במשחק מדומיין. במשחק מדומיין הילד/ה מתנסה בשילוב של אלמנטים מוכרים – עצמים, אנשים, רגשות, סיטואציות – באופן חדש ומקורי. כך, משחק מדומיין הוא תרגול ראשוני של יצירתיות: יצירה של דבר מה חדש על ידי שילוב בין אלמנטים מוכרים. 

בכלי זה נשתמש במשחק מדומיין כדרך ללמוד היבטים שונים של כתיבת סיפור והמחזה, וכן כאמצעי לפיתוח ולהרחבת הדימיון והחשיבה היצירתית.

1. הקניה במליאה
   תחילה נלמד כיצד להמחיז סיפור ומהם המאפיינים ל"סיפור טוב", למשל: מבנה הסיפור (התחלה אמצע וסוף), חיבור לרגשות באמצעות מגוון תיאורים, הצגת קונפליקט או בעיה שעומדים בלב הסיפור וכדומה.
2. עבודה בקבוצות
   בשלב השני, התלמידים יושבים בקבוצות הטרוגניות והמורה מציג/ה לכל קבוצה מספר משחקים או צעצועים ונושא. התלמידים חושבים יחד על סיפור המשלב את הצעצועים שקיבלו (לפתיחה אפשר להראות קטע מתוך הסרט – צעצוע של סיפור).
   הערה: לכיתות בוגרות אפשר להשתמש בתמונות מופשטות או בחפצים שונים במקום צעצועים ומשחקים.
3. כתיבת הסיפור
   בשלב השלישי, התלמידים כותבים את הסיפור. נוודא שכלל התלמידים בקבוצה משתתפים. כל קבוצה מחליטה כיצד תרצה להציג את הסיפור שלה.
4. הצגת הסיפור
   לסיום, כל קבוצה מציגה את הסיפור שלה בפני שאר הקבוצות, בהמחזה או בקריאה קולית. אפשר לקיים שיח רפלקטיבי בעקבות הפעילות, סביב שאלות כגון:

• איך הרגשתם במהלך העבודה בקבוצות?
• האם הצעצועים עזרו או הקשו עליכם בניסיון להמציא סיפור דמיוני? מדוע?

לאחר שהתלמידים כבר מיומנים בכתיבת סיפורים באופן זה, ניתן להרחיב את הלמידה, להגדיל את מרחב הדימיון ולקדם את הגמישות המחשבתית אם נוסיף התערבויות כגון:

• הוספת צעצועים: לאחר שהתלמידים כבר התחילו לכתוב את הסיפורים בקבוצות, נעבור ונוסיף לכל קבוצה צעצוע נוסף שעליהם לשלב בסיפור. כך יהיה עליהם להתמודד עם הצורך לשנות את הסיפור שכבר תכננו. 
• הפחתת צעצועים: באותו אופן, אפשר לעבור בין הקבוצות ולקחת בחזרה חפץ/צעצוע מסוים, או להורות לכל קבוצה להחליף צעצוע עם הקבוצה השכנה. הדבר מחייב את התלמידים להתאים את הסיפורים שלהם תוך כדי תנועה.
• הפתעה מהקהל: כשהילדים ממחיזים את הסיפור ומציגים אותו, הקהל מתבקש להוסיף מרכיבים לסיפור, והתלמידים צריכים לאלתר ולשנות את ההמחזה בהתאם.  

(הכלי הוצג במחקר שנערך על ידי חברת ERI עבור אדוות הוגנות)