אופן ארגון הלומדים בכיתה

בתכנון השיעורים ניקח בחשבון מגוון דגמים אפשריים לארגון הלומדים בכיתה, ונעשה בהם שימוש בהתאם למטרות הלמידה (ניתן להיעזר ברשימת שיקולים לבחירה). להלן מספר אפשרויות לארגון הלומדים בכיתה:

מליאה
צורת ארגון הכוללת את הכיתה כולה, בסדר הישיבה הרגיל או בישיבה במעגל.
מתאימה לצורכי הקניה, סיעור מוחות, קיום שיח רב-משתתפים, או לצורך סיכום ואיסוף הכיתה לאחר פעילות באחד מהדגמים האחרים שלהלן.

זוגות
למידה בצמדים (חברותא) על מנת לייצר שיח מהיר אך גם אישי יותר בין תלמידים.
ארגון מסוג זה מתאים במיוחד ללמידת טקסט או לגיבוש דעה על נושא. ראו מבנה מפגש לימוד בחברותא ודגם למשוב מסכם.

קבוצות
למידה בשלישיות, חמישיות, מודל השמינייה, חצאי כיתה ועוד – על מנת לייצר שיח מגוון ועמוק, ושהייה בתוך נושא לקראת הפקה של תוצר למידה מורכב (סיפור, הצגה, דיבייט, מפת חשיבה).
מתאים בעיקר כאשר המשימה מוגדרת באופן שיבטיח שכלל הקבוצה תצטרך לפעול כדי להגיע לתוצר.
הקבוצות יכולות להיות הטרוגניות (רמות שונות של תלמידים על מנת לייצר קהילת למידה מגוונת), או הומוגניות (אחידות כדי לאפשר התקדמות בקצב שונה למהירים ולמתקשים).

מעגלי שיח
צורת ארגון שבה הלומדים יושבים במעגל שבו כולם יכולים לראות את כולם. למעגלי שיח יש כללים מוגדרים, ובראשם העדר שיפוטיות והקשבה אמפתית לכל אחד מהמשתתפים. 
מתאים בעיקר כאשר רוצים לאפשר שיח אינטימי וקרוב בקבוצות קטנות יחסית של תלמידים. 
ראו בהרחבה: מעגלי שיח

אקווריום
עבודה של המורה עם קבוצה קטנה בזמן ששאר הכיתה מתבוננת.
דגם המשמש בדרך כלל כהדגמה לקראת עבודה קבוצתית של כולם.

ג'יקסו
עבודה בקבוצות-אם לפי נושאים ואז פירוק לקבוצות-מומחים בהן נציג של כל קבוצה מנחה את האחרים בלמידה שלו, ואז חזרה לקבוצות האם לצורך העמקה, הנחיה ולמידה.
שיטה זו מצוינת לעבודה על פרויקטים מורכבים שניתנים לחלוקה לתתי-משימות.
ראו גם: שיטת הג'יקסו כדוגמה ללמידה שיתופית

פינות עבודה (למידה בתחנות)
הכנה מראש של פינות עבודה שונות שבהן מגוון משימות, ומעבר בין התחנות ביחידים, זוגות או קבוצות קטנות. מתאים בעיקר לעבודה בקבוצות הטרוגניות, לצורך עבודה עצמאית בקצב מותאם אישית.

מודל הנבחרת
מהלך שבו כל הכיתה ערבה להצלחת כולם לקראת השגת יעד כיתתי.
כל אחד ואחת בכיתה גם לומד וגם מלמד, וכולם מפתחים ערבות הדדית.

למידה אישית
למידה בקצב אישי, של כל תלמיד/ה בהתאם ליכולותיו, לכישוריו ולבחירתו. למידה אישית ניתנת לביצוע במגוון דרכים: חוברות עבודה, למידת חקר, קורס דיגיטלי וכו'.

בעבודה בקבוצות אפשר לחלק תפקידים על ידי שימוש בכובעי החשיבה של דה בונו: אחראי על מידע, אינטואיציה, ביקורת, חשיבה חיובית, יצירתיות, ארגון.

חלוקת תפקידים כזו מעודדת את התלמידים להפעיל חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית, ומאפשרת להם לחשוב מחוץ לתבניות קבועות.

המודל הספירלי מתייחס ליחידה הארגונית החל מכיתה א' כאל צמדי תלמידים שלומדים יחדיו במשך ארבעה שבועות או למשך יחידת הוראה על פי התוכנית השנתית. בתום היחידה, מתחלף הצמד להרכב אחר, כך שבמהלך שנת לימודים כל ילד/ה שיתפ/ה פעולה עם 7-6 ילדים שונים.

מתודה זו מייצרת תחושת ביטחון אצל כל ילד וילדה המרגישים שהם אינם לבד, מטפחת מגיל צעיר מיומנויות של שיתוף פעולה, ומגבירה את הפעלתנות של כל תלמיד/ה בכ-50% שכן כל תלמיד/ה עובד/ת מול השותפ/ה לצמד במשך רוב יום הלימודים. 

עם העלייה בשכבת הגיל, הקבוצה גדלה (מצמדים לשלשות, רביעיות וכן הלאה). בתיכון התלמידים כבר יודעים להתנהל בקבוצה של עשרות אנשים. מיומנו זו כוללת היכרות וניסיון של עבודה עם כלים שיתופיים מקוונים, ניהול דיונים, הגדרת תפקידים, וכל שנדרש כדי לתפקד בקבוצה גדולה המאורגנת כקבוצת משימה.

שלבי העבודה בצמד

1. המורה משבצ/ת את התלמידים לצמדים.
2. כל צמד מתבקש לשבת ביחד (העובדה שהילדים יודעים שזה לא צמד לכל השנה, מקטינה התנגדויות).
3. כל צמד מתבקש לבחור לעצמו שם.
4. כל צמד מתבקש לספר כיצד בחרו את השם.
5. המורה שמ/ה לב שכולם שמחים עם השמות ובכך עושה מודלינג של הגעה להסכמה בצמד.
6. כל צמד מתבקש להכין לעצמו שלט עם השם ולהציב אותו על השולחן.
7. הצמד יוצא לעבודה על המשימה הלימודית שהוגדרה.

הערה: בכל החלפה של צמדים, מבצעים שוב את שבעת השלבים הללו מההתחלה.

ארגון זה אפשרי בטווח רחב של היקפים, החל מבתי ספר שבהם כל תלמיד/ה בונה את סדר יום הלמידה באופן אישי (ראו למשל: בית הספר השיטה ברחובות), דרך מקצוע אחד שנלמד בארגון של מרחבי למידה, ועד לשעה שבועית אחת שבה התלמידים מחליטים במה לעסוק: למידה מתוך עניין, השלמת חומר, משחק, תרגול או אימון כלשהו, או עיסוק ביצירה.

• בקנה מידה רחב של כל בית הספר, המיומנויות נרכשות באופן טבעי כחלק מדרכי הפעולה הדמוקרטיות: התפיסה היא שהלמידה מתרחשת בכל מקום ובכל זמן, וכל ילד/ה מוזמנ/ת לבחור את תחומי הלימוד אותם הוא או היא מעוניינים ללמוד. לכל כיתה או שכבה מוצעת תוכנית לימודים מגוונת, ומתוכה הילדים בוחרים במה הם מעוניינים להשתתף. בנוסף, הם מוזמנים להצטרף לשיעורים המעניינים אותם בכיתות או בשכבות אחרות. משמעות הבחירה היא שלכל ילד/ה נוצרת מערכת שעות אישית – ילדים בוחרים בתחומים מסוימים ומוותרים על למידת תחומים אחרים, ובתוך כך לומדים להכיר את עצמם ולנהל את הזמן שלהם במרחבי הלמידה.
• בקנה מידה של מקצוע או של שיעור, יש להקדיש שיעור ראשון ללימוד המתודה שבה בחרנו להתנהל במרחב הלמידה, בדגש על מתן מגוון אפשרויות בחירה ומתן אפשרויות ללמידה עצמאית ולניהול עצמי (ראו גם: ניהול זמן עצמי של התלמיד/ה).
• אפשרות נוספת של בחירה במרחבי למידה היא הלמידה במתכונת רב-גילאית (ראו למשל: בית הספר חב"ד בנות בנס ציונה).

למידה מקרב"ת: בית ספר החורש

למידה מקרב"ת = מקום וזמן, קהילת לומדים, ריבוי אינטיליגנציות, ביטוי עצמי, תנועה.

בשיטה זו הלמידה מתבצעת בקהילות קטנות וביחידות זמן קצרות של 20 דקות. בין יחידת זמן אחת לאחרת הלומדים מרפים את הקשב במעבר לסביבת לימודים שונה. אופן הלמידה החזרתי מאפשר הבהרה והעמקה לטובת הטמעת הנלמד, דיוק תהליכי חשיבה ושיפור מתמיד בביצועים.

הכנה

• כדי שהמיזם יפעל בצורה מיטבית יש צורך לבנות פעילויות שמותאמות ל-20 דקות. כל פעילות כוללת זמן הנחיה של עד 5 דקות ובזמן הנותר הפעילות מתקיימת על ידי הילדים.
• הפעילויות צריכות לכוון לדינמיקות חברתיות ולאתגר מחשבתית. הזמן הוא מרכיב מהותי במיזם ובכדי לא ליצור עיכובים ולשמור על תיאום בין הפעילויות השונות, יש צורך לדייק.
• עיקרון חשוב נוסף הוא המעברים: הזמן בו הילדים עוברים מסביבת לימודים אחת לשנייה. זהו זמן הרפיית הקשב – הילדים מדברים בדרך, מתאווררים וכך מגיעים רעננים לפעילות הבאה.
• המעבר מתבצע כשהילדים יודעים מראש לאן הם הולכים: הם מכירים מראש את המסלול ואת דרכי המעבר בין סביבות הלמידה השונות.
• בסיכום היחידה חשוב לעשות שיתוף בידע ורפלקציה על הלמידה.

ביצוע

1. מצמידים שני שיעורים כך שמתקיים שיעור כפול בן 90 דקות. את 90 הדקות מחלקים ל-4 יחידות זמן של 20 דקות, וב-10 הדקות הנותרות מתכנסים לשיתוף וסיכום.
2. המורים יוצריםמגוון פעילויות סביב תחום תוכן אחד, במכוונות לפיתוח כישורים חברתיים, מתן מענה לדיפרנציאליות ולריבוי האינטליגנציות.
3. התלמידים עוברים בקבוצות בין הפעילויות השונות. בכל 20 דקות עוברים לפעילות חדשה.
4. במעברים בין ארבע הפעילויות, הלומדים מרפים את הקשב ובכך מתאפשר להם לחדש את הקשב לקראת הפעילות הבאה.
5. בתום סבב הפעילויות הילדים מתכנסים בכיתת האם ויש סיכום למידה: משתפים בתחושות, בתובנות, בידע חדש שלמדו או בקשיים שעלו.

(ראו בהרחבה: שיעורים ב-20 דקות – למידה מקרב"ת, בית הספר החורש, זכרון יעקב)