סביבות למידה חוץ כיתתיות

למידה בסביבות למידה חוץ כיתתיות יכולה להתקיים במספר מקומות. למשל:

• ביציאה לטיול לאתר מרוחק – טבע, עיר, טיול שנתי (לכך לא נתייחס בפרקטיקה זו)
• מחוץ לכותלי ביה"ס – שכונה, מוסד תרבות קרוב, גינה ציבורית
• בסביבה הבית-ספרית – מסדרונות, אולמות, חצרות

1. תכנון מוקדם של המורה

   נשאל את עצמנו מהם היתרונות והרווחים שביציאה החוצה מהכיתה?
   כיצד ננצל את היציאה להפעלת התלמידים וללמידה עצמאית?

   לדוגמה:

   • בשיעור מתמטיקה הילדים יכולים לצאת לחצר כדי להכיר ולזהות צורות הנדסיות, במקום לעשות זאת בלמידה מתוך ספר בכיתה.
   • בשיעור מדעים הילדים יכולים לצאת לחפש סוגי אבנים, עלים או אדמה בחצר או בגינה הבית ספרית.
   • בשיעור עברית הילדים יכולים לצאת למסדרונות כדי לחפש שלטים עם מילים שמתחילות באות חדשה שלמדו.
2. הכנה בכיתה לקראת היציאה

   נציג מספר שאלות לקראת היציאה ונעודד את התלמידים לשאול בעצמם שאלות נוספות.

   למשל, בשיעור מתמטיקה:

   • על אילו צורות הנדסיות למדנו?
   • איפה אתם חושבים שנוכל למצוא אותן מחוץ לכיתה?
   • איך נזהה את הצורות?
   • באיזו דרך כדאי לתעד את מה שנמצא? (רשימה, טבלה, ציור, צילום ועוד)
3. הגדרת המשימה

   נגדיר עם התלמידים את התוצר המצופה מהיציאה החוצה, את הזמן הכולל לביצוע המשימה,
   ונקבע מה נדרש מהם לעשות במהלך היציאה: לחשב, לראיין, לצייר, לצלם, לכתוב, למדוד...

   לדוגמה, בהמשך לשיעור המתמטיקה הנ"ל:

   כל תלמיד/ה (או זוג, קבוצה וכד') מתבקשים לזהות: 3 מלבנים, 4 משולשים, 2 משושים וכד', להסביר כיצד זיהו אותם ולצייר או לצלם תמונה של הצורה שמצאו.
   נחלק להם דפי הנחיה לעבודה באופן אישי, בזוגות או בקבוצות קטנות.

4. יציאה אל מחוץ לכיתה הכיתה

   נקפיד על תיעוד המהלך על ידי התלמידים בזמן אמיתי, כפי שנקבע בדפי ההנחיה.
   תוציא אל הפועל את התוכנית שלה כפי שהוכנה בשלבים הקודמים.

5. שיתוף ורפלקציה

לאחר תום הזמן שקבענו, נחזור לכיתה ונקיים פעילות של שיתוף ורפלקציה:

• מה למדנו מהיציאה ללמידה מחוץ לכיתה?
• האם וכיצד עמדנו בתוכניות שהכנו לקראתה?
• אילו שאלות חדשות עלו שלא חשבנו עליהן לפני כן?
• מה נרצה לעשות אחרת לקראת היציאה הבאה?

בית המדרש החברתי הנודד הוא שיעור קבוע במערכת (שעתיים שבועיות), בהן כל התלמידים לומדים ופועלים יחד בקבוצות רב-גיליות. התוכנית כוללת שיח, לימוד ומעשה. 

מטרת התוכנית היא לגרום לתלמידים לדרוש את המציאות הישראלית, להתבונן בה, להעלות שאלות על המתרחש בה, ולחשוב כיצד ניתן ללמוד עליה יותר.

הלמידה נעשית דרך קריאת מקורות העוסקים בתחום ושיח עליהם, וכן על ידי "נדידה": מפגש עם המציאות ללא תיווך, דרך הרצאות של מומחים וביקור במקומות רלוונטיים, כדי לעודד מעורבות, אכפתיות ויציאה לעשייה.

מבנה הלימוד החודשי

• שבוע ראשון: רקע היסטורי ודילמה חברתית. עיקר הלמידה בחברותות.
• שבוע שני: הרצאה או פאנל.
• שבוע שלישי: יום למידה מחוץ לביה"ס - נוסעים ולומדים מהמציאות.
• שבוע רביעי: שיעור מסכם בהובלת צמד תלמידים.

פעם בחודש, בימי שישי, יוצאת כל קבוצה של בית המדרש החברתי הנודד להתנדבות לפי בחירת התלמידים ובליווי המורים.

אירוע השיא של בית המדרש החברתי הנודד, מתקיים בערב לימוד של הורים וילדים: כל קבוצה אחראית על הפקת כרזה המייצגת לעומק את הלימוד העשיר שהתקיים, וכן על הובלת הרצאות קצרות בנושא. בערב זה גם ההורים מעבירים הרצאות הקשורות לתחומי הלימוד במתכונת הרצאות TED. 

(מבוסס על תוכנית של תיכון כ.א.ן, כפר אדומים)