הכנת תוכנית עבודה שנתית לכיתה

שלב א: ניסוח מטרות

1. מטרה היא המצפן הראשי שאליו אנחנו מכוונים את תהליכי ההוראה והלמידה. נתייעץ עם רכזי המקצוע והשכבה, נקבל מהם וממנהל/ת בית הספר את המטרות הבית ספריות והשכבתיות, ונוסיף את הטון האישי שלנו מתוך היכרות עם הכיתה או מיפוי כיתתי שביצענו.
2. ננסח 3-2 מטרות שנרצה ליישם השנה.

שלב ב: הגדרת יעדים

1. לכל מטרה שניסחנו בסעיף הקודם, נגדיר 3-2 יעדים ברורים ומדידים.
2. נחשוב – אילו נתונים ישקפו את השגת המטרה? כיצד תיראה הצלחה מבחינה מספרית?
   לדוגמה:

• מטרה: שיפור השיח הכיתתי
• יעד 1: הפחתת השימוש במילים לא נאותות
• יעד 2: צמצום התפרצויות תלמידים זה לדברי זה
• יעד 3: הארכת משך הדיאלוג בין תלמידים בזמן דיון

שלב ג: סימון אבני דרך

נקבע מהן אבני הדרך המרכזיות להשגת היעדים שיובילו למימוש המטרה: אילו פעולות מרכזיות יש לעשות?

לדוגמה:

• בהתייחס ליעד 1 לעיל: הפחתת השימוש במילים לא נאותות
• אבן דרך 1: קיום שיחה עם התלמידים, אילו מילים אינן מתאימות לשימוש בכיתה
• אבן דרך 2: החלטה משותפת, מה עושים כשמישהו עובר על הכללים
• אבן דרך 3: גיבוש שגרה קבועה – כיצד אגיב כשתלמיד/ה משתמשת במילה לא ראויה

שלב ד: קביעת לוח זמנים

1. ננסה להעריך כמה שעות נדרשות לכל אחת מאבני הדרך ונקבע איזה חלק מהזמן יוקדש לכל אחת מהן.
2. כדאי להיעזר בציר זמן או בלוח תכנון שנתי, ולציין בו חגים, מועדים וחופשות, אירועים בית-ספריים וכל מה שעשוי להשפיע על שעות ההוראה שיעמדו לרשותנו.
3. נמקם את אבני הדרך על הציר ונסמן מתי נתחיל לטפל בכל יעד ולמשך כמה זמן.

שלב ה: זיהוי אתגרים

1. נביט בתוכנית שבנינו עד כה וננסה לצפות את האתגרים שיקשו עלינו לעמוד בה:

• אילו מכשולים עלולים לצוץ?
• איזו אבן דרך תהיה הקשה ביותר ליישום?
  איזו אבן דרך דורשת משאבים מיוחדים?
• האם נזדקק לתקציב או לאישור מיוחד כדי לממש חלקים מהתוכנית?

2. ננסה לחשוב על פתרונות שיסייעו לנו לעמוד בתוכנית שקבענו, ונשלב אותם במערכי השיעורים לאורך השנה.

אפשר להיעזר בכלים הבאים:

• בניית תוכנית התערבות, מרום
• כלי אסטרטגי לפיתוח מנגנונים תומכי פרט (אוגדן מרום 2019, עמ' 89)

וראו גם: יעדים לשיפור ההוראה

בעולם העסקי ידוע שיש ערך עצום לאריזה של מוצרים ושירותים ולאופן מיתוגם. כדי ליצור "מיתוג" מוצלח וייחודי לכיתה שלנו, אפשר לקיים תהליך של בחירת שם לכיתה המשקף את המטרה החינוכית של הכיתה בשנת לימודים זו, וכך במקום שם טכני וחסר משמעות, נניח ד-2, נכנה את עצמנו בשם שבכל פעם שנאמר אותו הוא יחבר את כולם למטרה החינוכית של השנה (ללמוד, להשקיע מאמץ, לעזור וכד').

מוטב שזו תהיה החלטה בית ספרית כדי שכל הכיתות יכונו בשמות ייחודיים ולא רק כיתה אחת. יש בתי ספר שבהם לכל הכיתות יש שמות וחלקם הופכים לשמות קלאסיים שחוזרים מדי שנה. השם משקף מטרה ובכל פעם שאומרים אותו כל התלמידים מתכנסים תחתיו, הן בממד המודע והן בממד הלא מודע. הוא יכול לשמש אמצעי למתן משמעות, למיקוד ולהטמעה של ערכים חשובים. 

איך בוחרים שם? 

1. נזהה ונזקק את מרכיב הליבה או המטרה העיקרית של השנה. לעיתים יש כמה ליבות וצריך להכריע שאחת מהן תשמש ציר מרכזי ומוביל. 
2. נאסוף מילים שמתקשרות לליבה ונרשום אותן על דף. ננסה לשחק עם המילים ואפשר גם ליצור שילובים מקוריים (למשל השם אינסטגרם הוא שילוב מילים בין אינסטנט [מיידי] לטלגרם [מסר]). 
3. נחפש גם מילים נרדפות, כולל שמות מן המקורות או מתוך השירה העברית. כדאי להתייעץ ולקבל פידבקים מאנשים שונים ולבסוף לבחור את האופציה המוצלחת ביותר.
4. אפשרות אחרת היא לקיים את שלושת השלבים הקודמים בשיתוף עם התלמידים, ולבסוף לקיים הצבעה על שם מוסכם לכיתה. אם התהליך מתקיים בו-זמנית בכל בית הספר, יש לבדוק שכיתות שונות לא בחרו לעצמן את אותו השם...

דוגמאות לשמות: מבקשי הלכידות, מוצאי החוזקות, מגלי דרך-ארץ. אפשר גם שמות בסגנון אחר כגון שימוש בשמות בעלי חיים: כיתת הדולפינים יכולה לשקף מטרה של זריזות, גמישות והרמוניה. השם גם יכול להיות קשור ליצירה ספרותית שילמדו במהלך השנה או לתקופה בהיסטוריה. השמיים הם הגבול!