שלב ראשון: זיהוי הצורך ופיתוח הרעיון
הגננת תזהה את הצורך הרגשי של הילדים ותפתח את הרעיון בהתאם. לדוגמה, במהלך 'מלחמת חרבות ברזל', עם החזרה לשגרת החירום, התגלה בגן סחלב צורך בהגברת התמיכה הרגשית בילדים, בייחוד בעת הישמע אזעקה ובעת השהות במרחב מוגן.
מומלץ לערוך דיון פתוח עם הילדים והצוות החינוכי כדי להבין את הצרכים הרגשיים וכיצד הבובות יכולות לסייע.
לדוגמה, הגננת יכולה לשאול את הילדים איך הם מרגישים בזמן אזעקות ומה יכול לעזור להם להרגיש בטוחים יותר?
חשוב לעודד רעיונות שונים ולאפשר לילדים לבטא וליישם אותם. בובה היא אחת מהאפשרויות.
שלב שני: יצירת בובה אישית לבחירת הילד
הגננת תעודד את הילדים ליצור בובה אישית, המאפשרת חיבור רגשי וחיבוק אישי. חשוב לנהל עם הילדים שיח על תהליך הכנת הבובה החל משלב מבחירת החומרים ועד לשלב התפירה וההרכבה. מומלץ לאפשר לילדים לבחור באופן חופשי מתוך מגוון חומרים פתוחים הנגישים לילדים, אפשר גם להציע או לקבל השראה מתוך דוגמאות קיימות. מומלץ להציע לילדים לבחור שם לבובה.
שלב שלישי: שילוב אלמנטים של בינה מלאכותית בהנפשת ודיבוב בובות
הגננת תצלם את הבובות ותזמין את הילדים להנפיש אותן באמצעות תנועה וקול. באמצעות שיח אישי, כל ילד יבחר מה הוא רוצה שהבובה תגיד ומה תעשה. הגננת תשלב אלמנטים של בינה מלאכותית בבובות, כולל הוספת יכולת דיבוב והנפשה, כך שהן יכולות לתקשר עם הילדים. מומלץ להשתמש באפליקציות כמו ChatterPix ו-Animated Drawings כדי להנפיש את הבובות וליצור אינטראקציות דיגיטליות.
לדוגמה, הילדים יכולים להקליט משפטים שהבובה תגיד ולהוסיף תנועות ופנים לבובה, מה שיגרום לה 'לדבר' ולהביע רגשות.
שלב רביעי: משחק עם הבובה בשגרת הגן
הגננת תלווה, תנחה ותתווך לילדים כיצד להשתמש בבובות בשגרה ובזמן חירום. מומלץ ליצור סיפורי מקרה וסיפורים דמיוניים בעזרת הבובות, ולעודד את הילדים לשתף את חוויותיהם עם הבובות.
לדוגמה, הילדים יכולים לספר לבובה על היום שעבר עליהם, לשחק איתה משחקי תפקידים או להמציא סיפורים דמיוניים שבהם הבובה היא הדמות הראשית.
שלב חמישי: שיתוף ההורים ומעקב
מומלץ לשתף את ההורים בתהליך.
חשוב: אם ילדים מעלים סוגיות ותכנים מורכבים, יש לערב את יועצת הגן או פסיכולוגית הגן ובמידת הצורך לעדכן את ההורים. "