מפגש אישי

פתיח

מפגש אישי הוא מפגש אנושי, שבו הצוות מפנה בצורה מכוונת זמן ומקום עבור שניהם, זמן המוקדש להעמקת ההיכרות האישית ולהתרשמות מייחודיותו של כל ילד.

זו הזמנה להקשבה לצרכיו של הילד, להכרת חלומותיו ואף להבנת קשייו. הדגש הוא על עצם המפגש האנושי שנוצר, המוליד תחושת ביטחון, קרבה, תמיכה ואמפתיה. מטרתו היא התבוננות בילד והתעניינות כנה בו, במשפחתו, בחבריו, בתחומי העיסוק שלו בשעות הפנאי ועוד.

מה עושים?

  • מומלץ שמנהלת הגן תייצר סדירות למפגשים האישיים וחלוקת הילדים לשיחות עם אנשי הצוות באופן יזום ומתוכנן.
  • מומלץ לקיים בכל יום 3-2 מפגשים אישיים בהתאם לסדר היום בגן.
  • מומלץ לקיים בכל חודש לפחות מפגש אחד עם כל ילד.
  • חשוב לתעד ולסכם בקצרה כל מפגש אישי, התרחשות והתרשמות איש הצוות. התיעוד יהיה בסיס למפגשים הבאים ואף להתייחסויות אל הילד יום-יום בגן.

פרקטיקות

לפתיחת הפרקטיקה ולסגירתה יש ללחוץ על הכותרת של שם הפרקטיקה, בשורה הכחולה.

פרקטיקה: פגישה בהליכה – טיול אישי בחצר הגן
מה צריך להכין?

- מסלול נעים ובטוח להליכה קצרה (בחצר הגן, בשביל הכניסה לגן)
- נעליים נוחות
- כובע
- סלסילה קטנה או תיק בד לאיסוף אוצר מהדרך

פתיחה

הליכה מאפשרת שיחה משוחררת ומקרבת. התנועה הטבעית, הקצב האישי של הילד והשהות באוויר הפתוח תורמים לתחושת הנינוחות.
נתחיל בכך שנציע לילד לצאת להליכה משותפת ונשאל:
- "איך אתה מרגיש עכשיו? מוכן לצאת לטיול קטן?"
- "נלך לאט או מהר היום? אתה מוביל את הקצב!"
- "בוא נראה מה נגלה!"

גוף הפעילות

תוך כדי ההליכה נוכל לשוחח על חוויות, רגשות ותחושות, וליצור חיבור דרך הסביבה.
נוכל לשאול:
- "למה אתה שם לב סביבך שלא ראית קודם?"
- "אם היית יכול לבחור שביל ללכת בו בכל יום, איך הוא היה נראה?"
- "יש משהו שהיית רוצה לספר לי בזמן שאנחנו הולכים?"

נוכל להציע לילד לעצור בנקודה שמעניינת אותו, נשאל מה הוא אוהב בנקודה הזו, מה הוא רואה שמעניין אותו, מה הוא שומע, אם היה רוצה להוסיף משהו למקום שבחר לעצור בו.
נוכל להציע לילד לחפש "אוצר של טבע", לאסוף אותו לסלסילה ולספר לילדי הגן את סיפור האוצר, או לחוד חידה על האוצר שמצא.

סיכום

לקראת סוף ההליכה, נעצור בפינה נעימה (ליד עץ או גינת הגן או סתם מקום שקט).
נוכל לשאול:
- "איזה רגע מהטיול הכי אהבת?"
- "מה הדבר הכי מעניין ששמת לב אליו?"
נוכל להציע לילד לצייר או לצלם תזכורת קטנה מהטיול.

פרקטיקה: שיח מצמיח
מה צריך להכין?

- מרחב נעים בגינת הירק
- כלי גינון קטנים (כף, משפך)
- שתילים או זרעים לבחירה
- קערה קטנה לקטיף עלים לחליטה או לתיבול

פתיחה

גינת הירק היא מרחב טבעי ומזמין, שבו הילד יכול להרגיש חופשי ופתוח. האוויר הצח, תחושת האדמה בידיים, הצבעים והניחוחות – כל אלה יוצרים סביבה נינוחה, המעודדת סקרנות, רוגע ושיח טבעי.
במרחב הזה, ללא לחץ וללא מבנה נוקשה, מתאפשר מפגש אנושי אמיתי בין הילד לאשת הצוות. השיחה צומחת באופן טבעי. נוכל לקיים מפגשים אישיים בגינת הגן.
אפשר להציע לילד לצאת לגינת הגן ולבדוק מה מצב השתילים. נוכל להציע לילד לצאת ולשתול שתיל חדש או לערוך קטיף יחד, למשל של עלי תבלין לחליטה.

גוף הפעילות

תוך כדי התבוננות וטיפול בגינת הגן נוכל לשוחח. לדוגמה:
- "מה אתה אוהב בגינה?"
- "אם היית יכול לגדל פה משהו חדש, מה זה היה?"

אם הילד קוטף עלים לחליטה או לתיבול, ממשיכים את השיח דרך החושים:
- "איזה ריח זה מזכיר לך?"
- "אילו טעמים אתה הכי אוהב?"

עוד נוכל לשאול:
- "באיזה מקום בחוץ אתה הכי אוהב להיות?"
- "את מי היית מזמין לגינה שלנו?"
- "אם הצמח היה מדבר, מה הוא היה אומר לנו?"

סיכום

בסיום המפגש, חשוב לאפשר לילד להתבונן לרגע בתוצאה של מה שעשה – בין ששתל שתיל חדש, קטף עלים לחליטה או פשוט התבונן בגינה. אפשר לשאול:
- "איך היה לך להיות בגינה היום?
- "מה הדבר שהכי נהנית לעשות כאן?"
- "מה, תרצה שנעשה במפגש הבא?"
נוכל להציע לילד לקחת מזכרת קטנה מהמפגש: עלה, ענף קטן, או לצלם צילום למזכרת.

פרקטיקה: פגישה בטעם טוב
מה צריך להכין?

רכיבים לפי בחירה: פירות חתוכים, ירקות, ממרחים, לחם, עשבי תיבול
כלי עבודה: סכין לילדים, קרש חיתוך קטן, קעריות, כוסות או צלחות

  • נדרשת תשומת לב לילדים בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים, כגון אלרגיה למזון, צליאק, סוכרת.
  • יש להקפיד על בטיחות ועל כללי היגיינה.
פתיחה

האוכל שאנחנו אוכלים טומן בחובו זיכרונות, רגשות והרגלים שאנחנו יוצרים עם הזמן. טעמים, ריחות ומרקמים מחברים אותנו לחוויות, לבית ולמשפחה. סביב הכנת אוכל משותפת נוצר מרחב נעים ופתוח, המזמין שיחה טבעית וקרובה.
נוכל לפתוח:
היום נכין לעצמנו משהו טעים ובריא! אתה תבחר מה בדיוק בא לך, וניצור יחד מנה מיוחדת".
- שאלות לפתיחה: "מה המאכל הבריא שאתה הכי אוהב?"
- "אם היית יכול להמציא מאכל חדש – איך הוא היה נראה?"
נאפשר לילד לבחור מתוך האפשרויות (לדוגמה: צלחת פירות, כריך מקושט, מים בטעמים) את הרכיבים שהוא רוצה להכין – בלי הנחיות נוקשות, כדי לאפשר לו חופש יצירה.

גוף הפעילות

הילד בוחר רכיבים ומרכיב את המנה תוך כדי שיחה.
נלווה את התהליך בשאלות מקרבות:
- "אילו צבעים יש לך בצלחת? איך הם גורמים לך להרגיש?"
- "אם היית מצייר את המנה שלך – איך היא הייתה נראית?"
- "אילו מאכלים אתה אוהב לאכול בבית?
- "אילו מאכלים היית רוצה ללמוד להכין בעצמך?"
- "מה היית מכין לאורחים שאתה מאוד אוהב?"

סיכום

יושבים יחד, טועמים ומסיימים את השיח:
- "מה אהבת בהכנה?"
- "אם היית מכין את זה שוב – היית מוסיף משהו?"
אפשר להציע לילד להזמין חבר לטעום. להכין מתכון של המאכל שהכין ולקחת הביתה להכין עם המשפחה.

פרקטיקה: תמונה משפחתית
מה צריך להכין?

להציע לילד להביא למפגש תמונה של בן או בני משפחה שברצונו להכיר לנו.
הגננת יכולה להביא דוגמה אישית ולשתף מתוך תמונה של בני משפחתה.

פתיחה

הרחבת ההיכרות של הבית והמשפחה מציעה זוויות ייחודיות על עולמו של הילד. אם זה מתאים, הגננת תשתף גם בתמונה משלה. למה בחרה להביא את התמונה? מי זה? ועוד פרטים שתרצה לשתף.

גוף הפעילות

הילד ישתף בתמונה שבחר. מדוע בחר דווקא בה? מי עזר לו לבחור? מי זה בתמונה? מה הם אוהבים לעשות יחד? מתי צולמה התמונה? הגננת תקשיב ותהדהד את דברי הילד ותתייחס במידת האפשר.

סיכום

הגננת תספר מה היא בעיקר למדה על הדמויות בתמונה ותציע לילד לומר מה הוא למד על הדמות בתמונה שהגננת שיתפה.

שקט! מקליטים – הסכת אישי עם הגננת

מה צריך להכין?

  • מחשב או טאבלט עם אפליקציית הקלטה
  • פינה שקטה ונעימה בגן או בחצר
  • כרטיסיות עם רעיונות לנושאים שהילדים יכולים לבחור מהם (תחביבים, רגשות, חוויות, חברים, חלומות ועוד)
  • כרטיסיות ריקות לציור / לכתיבה רעיונות נוספים

פתיחה

הסכת אישי הוא הזדמנות להקשיב לקולו של הילד – מה הוא אוהב, מה מסקרן אותו ואיך הוא רואה את עולמו. התהליך כולו – מהבחירה, דרך התכנון ועד ההקלטה – מחזק את תחושת הערך, הבחירה והביטוי האישי של הילד.
נסביר לילדים מהו הסכת ונציע להם להשתתף בתהליך:

  • "רוצה להקליט איתי הסכת? זה כמו תוכנית קטנה שבה אתה תספר לי על משהו מיוחד שאתה בוחר".
  • "לפני שמקליטים, חשוב לתכנן על מה תרצה לדבר". "זה כמו לספר סיפור לחברים – אם לא מתכננים מראש מה להגיד, אפשר לשכוח חלקים חשובים".
  • "תוכל לספר על משהו שאתה אוהב, משהו שקרה לך שתרצה לספר עליו, שיר אהוב או כל נושא אחר שמעניין אותך".

גוף הפעילות

שלב התכנון
משתמשים בכרטיסי הרעיונות לשיח חופשי (בעל חיים אהוב, תחביב, טיול משפחתי ועוד). אם אין כרטיס שמתאים לילד, אפשר להציע לו לצייר או לכתוב רעיון משלו.
לאחר השיח מגדירים יחד את נושא ההסכת ומה ייכלל בו:

  • "מה תרצה לספר? נרשום נקודות חשובות כדי שתזכור".
  • "תרצה לשיר שיר? לשאול חידה? או לספר על צעצוע אהוב?"
  • "האם תרצה כבר עכשיו לבחור שם להסכת שלך?"

הילד בוחר מה יכלול ההסכת, והגננת מתעדת בקצרה.

שלב ההקלטה
ההקלטה תתבצע במרחב שקט.
פתיחה: "שלום! אני [שם הילד] וזה ההסכת שלי!"
הגננת יכולה לשאול שאלות תומכות, בהתאם למה שתוכנן מראש:

  • "ספר לי על המקום שאתה הכי אוהב בגן".
  • "מה אתה הכי אוהב לעשות כשאתה חוזר הביתה?"
  • "אם היית חיה בגן חיות – איזו חיה היית?"

הילד משתף, מספר, שר, שואל – הכול לפי בחירתו.

סיכום

בסיום, מקשיבים יחד לקטע קצר מתוך ההסכת:

  • "איך הרגשת לדבר בהסכת שלך?"
  • "רוצה לשמוע שוב? תרצה להשמיע להורים שלך?"
  • האם תרצה להוסיף אפקטים קוליים?" (לדוגמה, אם ילד מספר על טיול בגן החיות אפשר להוסיף קולות של חיות)
  • "האם תרצה להקליט מתישהו הסכת נוסף?"

נציע לילד לשתף את ההסכת שהוקלט עם ההורים וחברי הגן או לשתף עם כל קהילת הגן (בהסכמת ההורים).

הרחבה

להפוך חלום למוחשי – שימוש בבינה מלאכותית להמחשת משאלות דמיוניות של ילדים

מה צריך להכין?

  • טאבלט או מחשב עם גישה לכלי AI להפקת תמונות
  • מרחב שקט לשיחה אישית
  • כרטיסיות עם ציורים מעוררי דמיון (לדוגמה: חדי קרן, בתים מעופפים, עצים מדברים)

פתיחה

המפגש נפתח בהזמנה להרפתקה בדמיון.
המטרה היא לעודד את הילד לחשוב על משהו שאינו מציאותי – קסום, מפתיע או חלומי, כמו מתוך אגדה.
שאלות פתיחה לדוגמה:

  • "רוצה לדמיין איתי משהו שאי אפשר למצוא בעולם האמיתי?"
  • "אם היית יכול להמציא מקום קסום – איך הוא היה נראה?"
  • "איזו חיה דמיונית היית רוצה שתהיה לך כחברה?"
  • "תרצה להביע איזו משאלה? איזו? איך נתאר אותה?"

גוף הפעילות

השלב הראשון: שיחה אישית – דיוק הרעיון הדמיוני
כדאי להקשיב ולעודד את הילד להרחיב את הרעיון, ולכתוב או לתעד במדויק את תיאורי הילד. מומלץ לעודד את הילד לשלב בתיאור פרטים מגוונים כמו צבעים, מקומות, דמויות ורגשות.
שאלות להעמקה:

  • "מה יש שם? מה אנחנו יכולים לראות?"
  • "אילו צבעים יש שם?"
  • "איך מרגישים כשנמצאים שם?"
  • "יש שם מישהו מיוחד? חיה? יצור קסום?"
  • "מה קורה שם – סיפור, חגיגה, קסם?"

בסיום, הגננת מקריאה את התיאור לילד, בודקת עמו אם הדברים נאמנים לדמיונו ואם ירצה לדייק או להוסיף משהו.
רק לאחר אישורו – ממשיכים לשלב הבא.

השלב השני: יצירה אישית של הילד
הגננת מציעה לילד ליצור (לצייר, לכייר, להדביק) באופן חופשי את מה שדמיין – את הדמויות או הסיפור שהמציא.
היצירה היא דרך לביטוי הרעיון הייחודי של הילד והיא בסיס חשוב ליצירה הדיגיטלית בהמשך.

השלב השלישי: כתיבת פרומפט (שלב זה יתרחש במפגש נוסף)
במפגש נוסף הגננת תסביר לילד על תהליך העבודה עם הבינה המלאכותית.
היא יכולה לומר:
"יש לנו תוכנה מיוחדת במחשב. אני אספר לה מה יצרת ומה שסיפרת לי, והיא תנסה לייצר תמונה שדומה למה שדמיינת. לפעמים היא מצליחה בדיוק, ולפעמים יוצאת תמונה קצת שונה – ואז נבחר יחד את מה שהכי מתאים לדמיון שלך".
חשוב להדגיש בפני הילד שהתוכנה היא כלי תומך – אך הדמיון האישי שלו הוא החשוב והמרכזי בתהליך.
הגננת תנסח פרומפט (הנחיה טקסטואלית) בשפה עשירה, מפורטת ומדויקת, המשקפת נאמנה את עולמו הדמיוני של הילד, ותזין אותו לכלי בינה מלאכותית יוצרת כמו DALL·E או כלי דומה, אשר מפיק כמה תמונות אפשריות.
הגננת תבחר את התמונות המייצגות בצורה מיטבית את רעיונות הילד, כדי לאפשר בהמשך שיח משמעותי על התוצאה.

השלב הרביעי: הצגת התמונה לילד ושיח על התוצר
הגננת תציג לילד את התמונות שהופקו בעזרת הבינה המלאכותית, תזמין אותו להתבונן בהן, לבחור את התמונה שהכי קרובה לרעיון שדמיין ולשוחח על תחושותיו.
שאלות מנחות לשיח:

  • "מה אתה רואה בתמונה הזו?"
  • "האם היא דומה למה שדמיינת?"
  • "מה אהבת במיוחד בתמונה?"
  • "היית רוצה לשנות או להוסיף משהו כדי שהתמונה תהיה יותר דומה לחלום שלך?"

הבחירה נעשית יחד, תוך כדי מתן מקום לקולו של הילד, חיזוק תחושת הבעלות על התהליך והעצמה של חוויית היצירה האישית.

סיכום

השלב החמישי: סיכום והצגת התוצרים
מתבצע לאחר המפגש האישי ומאפשר לילדים, להורים ולקהילה להתרשם מתהליך היצירה ומהתוצרים האישיים.
אפשר ליצור תערוכה פיזית על לוח ייחודי בגן, המוקדש ל"עולמות הדמיון של הילדים", או תערוכה דיגיטלית בפלטפורמה שיתופית כגון מצגת Google Slide או לוח שיתופי, לדוגמה, Padlet. בתערוכה יוצגו זה לצד זה התיאור המילולי של הילד היצירה התמונה הדיגיטלית שבחר.

הרחבה

הערה

פרקטיקה זו מתבצעת בשני שלבים עיקריים, שיח אישי על עולמו הדמיוני של הילד והזמנה ליצירה. ובפגישה נוספת עימו כתיבת פרומפט (הנחיה) לבינה המלאכותית ליצירת תמונה המייצגת את עולמו הדמיוני, ושיח על התוצר.

תיבת האוצרות שלי
מה צריך להכין?
  • תיבת אוצרות אסתטית ומסקרנת -הגננת תאסוף פריטים לתיבה ותכין אותם מראש. בחירת הפריטים לתיבה תיעשה מתוך היכרות אישית של נשות הצוות עם תחומי העניין, הרקע והעולמות הרגשיים של ילדי הגן, כך שהתיבה תהיה מקור משמעותי לחיבורים אישיים ואותנטיים עבור הילדים. התיבה יכולה לכלול פריטים שונים מהטבע, חפצים סמליים, תמונות, דמויות שונות, אביזרי תחפושות ועוד. כמו כן הגננת יכולה לאפשר לילדים לקשט את התיבה ואף לבחור בעצמם פריטים שייכנסו אליה.
  • מרחב שקט ונעים בגן או בחצר לשיח אישי.
  • פנקס אישי לגננת לרישום תובנות, תחושות, רעיונות וציטוטים העולים במהלך המפגש.
פתיחה

המפגש האישי סביב תיבת האוצרות נועד לטפח היכרות אישית מעמיקה בין הילד לאשת הצוות, ולבסס קשר של אמון, הקשבה וביטחון. בתוך מפגש זה, הבחירה העצמאית של הילד מתוך התיבה מאפשרת לו להביע את עצמו ולהשמיע את קולו במרחב בטוח. החפץ הנבחר משמש עוגן רגשי, שדרכו נוצר שיח אישי התורם לפיתוח שלומות הילדים.

גוף הפעילות

הגננת מזמינה את הילד לבחור חפץ מהתיבה. אפשר לאפשר לו זמן להתבוננות ובחירה חופשית. אם זה מתאים, אפשר להזמין אותו לבחור מתוך התיבה בעיניים עצומות.
שאלות שמזמנות שיח רגשי ועידוד שיתוף:

  • "במה בחרת מתוך התיבה?"
  • "למה בחרת דווקא בחפץ הזה?"
  • "החפץ הזה מזכיר לך מישהו או משהו מהבית?"
  • "מה היית רוצה לספר לי על החפץ?"
  • "רוצה להמציא עליו סיפור?"

אם הילד מהסס, מומלץ שגם אשת הצוות תשתף בחפץ שהיא עצמה בחרה ותספר עליו – ובכך תיתן דוגמה אישית המעודדת פתיחות והדדיות.

סיכום

בתום המפגש, ננהל שיח מסכם קצר:

  • "איך הרגשת במפגש שלנו היום?"
  • "מה הכי אהבת בחפץ שבחרת?"
  • "היית רוצה לשמור את החפץ במקום מיוחד בגן כדי להראות לחברים?"
  • "תרצה גם במפגש הבא שלנו לבחור חפץ מן התיבה? יש לך רעיון לחפץ שהיית בוחר במפגש הבא שלנו?"

חשוב שגם אשת הצוות תשתף בתחושותיה בעקבות המפגש האישי.
אם הילד מעוניין, אפשר לשמור את החפץ באופן זמני בתיבה משותפת ולהציע לו לשתף את החברים בעתיד. מומלץ לתעד את הבחירות והמפגשים האישיים לאורך השנה באמצעות צילום או תיעוד בפנקס אישי, ולהרכיב יומן חוויות אישי לכל ילד.

תפקחו את עיניים תצלמו סביב – סיור צילום אישי בגן
מה צריך להכין?
  • טאבלט או מכשיר טלפון או מצלמה דיגיטלית פשוטה שמתאימה לשימוש על ידי ילדים
  • מחשב לצפייה בתמונות בהמשך על מסך גדול יותר (לא חובה)
  • אפשרות להדפיס תמונה אחת או שתיים למזכרת
פתיחה

הצילום מאפשר לנו לראות את העולם דרך העיניים של הילד. כאשר ילד מצלם – הוא בוחר מה חשוב לו, מה יפה בעיניו ומה מעניין אותו. תצלום פותח צוהר לעולמו הפנימי.
נציע לילד לצאת לסיור צילום אישי עם הגננת:
נוכל לומר:

  • "תרצה שנצא יחד לסיור קצר שבו תוכל לצלם תוך כדי?"
  • "מעניין מה תבחר לצלם היום (משהו שאתה אוהב, משהו מיוחד, משהו שמרגיש לך חשוב)
  • "אתה המוביל, אני אחריך, מה שתבחר לצלם או לעצור לידו, אני איתך"
גוף הפעילות

נציע לילדים לענוד תג צלם / צלמת, לאחוז במצלמה או בטאבלט, ולצאת עם הגננת לסיור במרחבי הגן והחצר. מומלץ לצעוד לצידו של הילד, להתבונן באופן בחירת מוקדי הצילום על ידיו, להקשיב ולשאול שאלות.
אפשר לשאול או לומר:

  • "מעניין למה בחרת דווקא את זה לצלם? תרצה לספר לי?"
  • "האם יש מקום שאתה אוהב במיוחד בגן? תרצה שנלך לשם ותצלם?
  • "יש עוד משהו שתרצה לצלם?"

אפשר לעודד צילום של חפצים, מקומות, חברים (בהסכמה), מרחבים אהובים, יצירות שהוא אוהב או רגש שהוא רוצה לבטא.

סיכום

נשב יחד ונעבור על התצלומים. אפשר להציגם גם על גבי מסך הטאבלט.
ננהל שיחה רגועה, ללא שיפוט. לדוגמה:

  • "איזה תצלום אתה הכי אוהב? למה?"
  • "איזה תצלום תרצה להדפיס ולתלות בגן?"
  • "אם היית בוחר שם לתצלום הזה, איך היית קורא לו?"
  • "מה תרצה שנעשה בפעם הבאה? אולי נכין תערוכה קטנה?"

אפשר להציע לילד לבחור תצלום אחד שיודפס למזכרת, ואפילו לכתוב (בעזרת הגננת) מתחתיו כמה מילים, כגון: שם לתצלום, הסבר קצר או תיאור של תחושה.

הרחבה
אומנות, נתבונן בה יחד
מה צריך להכין?
פתיחה

התבוננות אינטימית של גננת וילד בציור, המתאר סיטואציות רגשיות הקרובות לעולמו, מאפשרת הבעה ופיתוח שיח רגשי המבוסס על הקשבה. הדמויות והחוויות המופיעות בציורים עשויות לעורר זיכרונות מסיטואציות בחיי היום-יום. הגננת מוזמנת אף היא לשתף בזיכרונותיה.

גוף הפעילות

נציע לילד לדפדף באלבום, לבחור באחד הציורים ולספר מדוע נבחר ציור זה. אפשר להתבונן יחדיו ולשאול שאלות, כגון: מי הדמויות בציור? היכן הן נמצאות? מה הן עושות? מה הן חושבות? האם הן מזכירות לך משהו? אם רוצים אפשר להתייחס גם לשם של הציור ולחשוב אם יש שם נוסף שיכול להתאים. אפשר לבחור בציורים נוספים ולשוחח. גם הגננת יכולה לבחור בציור ולספר מדוע בחרה בו ואילו זיכרונות הוא מעורר אצלה.

סיכום

הגננת תספר למה היא שמה לב מתוך הדברים שהילד שיתף ותזמין אותו לספר משהו שהוא שם לב אליו מהשיתוף שלה.

'חפצים מספרים'
מה צריך להכין?
  • מרחב נעים ומזמין לשיח שקט בגן או בחצר
  • סלסילה, תיבה או כלי איסוף אחר – עבור ילדים שיבחרו להשאיר את החפץ בגן, כחלק מתהליך השיתוף (אופציונלי ולפי רצון הילד)
  • חפץ אישי של הגננת לשיתוף
  • פנקס אישי לגננת – לתיעוד ציטוטים, תכונות, רעיונות ותובנות העולים במהלך השיחה
פתיחה

שיח בעקבות חפץ שהילד מביא מהבית מאפשר לו להתחבר לעולמו הפנימי דרך פריט מוחשי בעל ערך.
החפץ משמש עוגן רגשי שדרכו ניתן ליצור קשר אישי ושיח כנה ופתוח.
נשב עם הילד במרחב שקט ונעים בגן או בחצר ונשאל:

  • "ספר לי מה הבאת היום?"
  • "מדוע בחרת להביא דווקא את החפץ הזה?" היה לך קשה לבחור? האם רצית להביא עוד משהו?

אם הילד מהסס או מתקשה להיפתח, הגננת יכולה להיות זו שפותחת ולשתף בעצמה על חפץ שבחרה להביא.

גוף הפעילות

במהלך השיחה והשיתוף, נוכל להמשיך ולהעמיק באמצעות שאלות נוספות:

  • "איך הרגשת כשבחרת להביא את החפץ לגן?"
  • "האם יש סיפור שמתחבא מאחורי החפץ?"
  • "מישהו נתן לך את החפץ הזה? לכבוד מה?"
  • "יש מישהו בבית שמכיר את הסיפור של החפץ הזה?"
סיכום

בסיום הפעילות נוכל לשאול:

  • "אתה זוכר מה סיפרת לך על החפץ שהבאתי? אני גם אספר לך מה אני זוכרת על מה שסיפרת לי."
  • "היית רוצה בפעם הבאה להביא עוד חפץ? "

אם הילד מעוניין, הוא יכול להשאיר את החפץ בגן לפרק זמן קצר – לשים אותו בסלסילה או בתיבה המשותפת ולשתף את החברים אודותיו. כדאי לתעד את התהליך החווייתי של המפגשים האישיים עם הילד לאורך השנה דרך תמונות, ציטוטים ורשמים שעלו – ולהכין יומן אישי משותף לכל ילד . בסיום השנה ניתן לתת היומן כמתנת סיום לילד.