מפגש אישי

פתיח

מפגש אישי הוא מפגש אנושי, שבו הצוות מפנה בצורה מכוונת זמן ומקום עבור שניהם, זמן המוקדש להעמקת ההיכרות האישית ולהתרשמות מייחודיותו של כל ילד.

זו הזמנה להקשבה לצרכיו של הילד, להכרת חלומותיו ואף להבנת קשייו. הדגש הוא על עצם המפגש האנושי שנוצר, המוליד תחושת ביטחון, קרבה, תמיכה ואמפתיה. מטרתו היא התבוננות בילד והתעניינות כנה בו, במשפחתו, בחבריו, בתחומי העיסוק שלו בשעות הפנאי ועוד.

מה עושים?

  • מומלץ שמנהלת הגן תייצר סדירות למפגשים האישיים וחלוקת הילדים לשיחות עם אנשי הצוות באופן יזום ומתוכנן.
  • מומלץ לקיים בכל יום 3-2 מפגשים אישיים בהתאם לסדר היום בגן.
  • מומלץ לקיים בכל חודש לפחות מפגש אחד עם כל ילד.
  • חשוב לתעד ולסכם בקצרה כל מפגש אישי, התרחשות והתרשמות איש הצוות. התיעוד יהיה בסיס למפגשים הבאים ואף להתייחסויות אל הילד יום-יום בגן.

פרקטיקות

פרקטיקה: פגישה בהליכה – טיול אישי בחצר הגן
מה צריך להכין?

- מסלול נעים ובטוח להליכה קצרה (בחצר הגן, בשביל הכניסה לגן)
- נעליים נוחות
- כובע
- סלסילה קטנה או תיק בד לאיסוף אוצר מהדרך

פתיחה

הליכה מאפשרת שיחה משוחררת ומקרבת. התנועה הטבעית, הקצב האישי של הילד והשהות באוויר הפתוח תורמים לתחושת הנינוחות.
נתחיל בכך שנציע לילד לצאת להליכה משותפת ונשאל:
- "איך אתה מרגיש עכשיו? מוכן לצאת לטיול קטן?"
- "נלך לאט או מהר היום? אתה מוביל את הקצב!"
- "בוא נראה מה נגלה!"

גוף הפעילות

תוך כדי ההליכה נוכל לשוחח על חוויות, רגשות ותחושות, וליצור חיבור דרך הסביבה.
נוכל לשאול:
- "למה אתה שם לב סביבך שלא ראית קודם?"
- "אם היית יכול לבחור שביל ללכת בו בכל יום, איך הוא היה נראה?"
- "יש משהו שהיית רוצה לספר לי בזמן שאנחנו הולכים?"

נוכל להציע לילד לעצור בנקודה שמעניינת אותו, נשאל מה הוא אוהב בנקודה הזו, מה הוא רואה שמעניין אותו, מה הוא שומע, אם היה רוצה להוסיף משהו למקום שבחר לעצור בו.
נוכל להציע לילד לחפש "אוצר של טבע", לאסוף אותו לסלסילה ולספר לילדי הגן את סיפור האוצר, או לחוד חידה על האוצר שמצא.

סיכום

לקראת סוף ההליכה, נעצור בפינה נעימה (ליד עץ או גינת הגן או סתם מקום שקט).
נוכל לשאול:
- "איזה רגע מהטיול הכי אהבת?"
- "מה הדבר הכי מעניין ששמת לב אליו?"
נוכל להציע לילד לצייר או לצלם תזכורת קטנה מהטיול.

פרקטיקה: שיח מצמיח
מה צריך להכין?

- מרחב נעים בגינת הירק
- כלי גינון קטנים (כף, משפך)
- שתילים או זרעים לבחירה
- קערה קטנה לקטיף עלים לחליטה או לתיבול

פתיחה

גינת הירק היא מרחב טבעי ומזמין, שבו הילד יכול להרגיש חופשי ופתוח. האוויר הצח, תחושת האדמה בידיים, הצבעים והניחוחות – כל אלה יוצרים סביבה נינוחה, המעודדת סקרנות, רוגע ושיח טבעי.
במרחב הזה, ללא לחץ וללא מבנה נוקשה, מתאפשר מפגש אנושי אמיתי בין הילד לאשת הצוות. השיחה צומחת באופן טבעי. נוכל לקיים מפגשים אישיים בגינת הגן.
אפשר להציע לילד לצאת לגינת הגן ולבדוק מה מצב השתילים. נוכל להציע לילד לצאת ולשתול שתיל חדש או לערוך קטיף יחד, למשל של עלי תבלין לחליטה.

גוף הפעילות

תוך כדי התבוננות וטיפול בגינת הגן נוכל לשוחח. לדוגמה:
- "מה אתה אוהב בגינה?"
- "אם היית יכול לגדל פה משהו חדש, מה זה היה?"

אם הילד קוטף עלים לחליטה או לתיבול, ממשיכים את השיח דרך החושים:
- "איזה ריח זה מזכיר לך?"
- "אילו טעמים אתה הכי אוהב?"

עוד נוכל לשאול:
- "באיזה מקום בחוץ אתה הכי אוהב להיות?"
- "את מי היית מזמין לגינה שלנו?"
- "אם הצמח היה מדבר, מה הוא היה אומר לנו?"

סיכום

בסיום המפגש, חשוב לאפשר לילד להתבונן לרגע בתוצאה של מה שעשה – בין ששתל שתיל חדש, קטף עלים לחליטה או פשוט התבונן בגינה. אפשר לשאול:
- "איך היה לך להיות בגינה היום?
- "מה הדבר שהכי נהנית לעשות כאן?"
- "מה, תרצה שנעשה במפגש הבא?"
נוכל להציע לילד לקחת מזכרת קטנה מהמפגש: עלה, ענף קטן, או לצלם צילום למזכרת.

פרקטיקה: פגישה בטעם טוב
מה צריך להכין?

רכיבים לפי בחירה: פירות חתוכים, ירקות, ממרחים, לחם, עשבי תיבול
כלי עבודה: סכין לילדים, קרש חיתוך קטן, קעריות, כוסות או צלחות

  • נדרשת תשומת לב לילדים בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים, כגון אלרגיה למזון, צליאק, סוכרת.
  • יש להקפיד על בטיחות ועל כללי היגיינה.
פתיחה

האוכל שאנחנו אוכלים טומן בחובו זיכרונות, רגשות והרגלים שאנחנו יוצרים עם הזמן. טעמים, ריחות ומרקמים מחברים אותנו לחוויות, לבית ולמשפחה. סביב הכנת אוכל משותפת נוצר מרחב נעים ופתוח, המזמין שיחה טבעית וקרובה.
נוכל לפתוח:
היום נכין לעצמנו משהו טעים ובריא! אתה תבחר מה בדיוק בא לך, וניצור יחד מנה מיוחדת".
- שאלות לפתיחה: "מה המאכל הבריא שאתה הכי אוהב?"
- "אם היית יכול להמציא מאכל חדש – איך הוא היה נראה?"
נאפשר לילד לבחור מתוך האפשרויות (לדוגמה: צלחת פירות, כריך מקושט, מים בטעמים) את הרכיבים שהוא רוצה להכין – בלי הנחיות נוקשות, כדי לאפשר לו חופש יצירה.

גוף הפעילות

הילד בוחר רכיבים ומרכיב את המנה תוך כדי שיחה.
נלווה את התהליך בשאלות מקרבות:
- "אילו צבעים יש לך בצלחת? איך הם גורמים לך להרגיש?"
- "אם היית מצייר את המנה שלך – איך היא הייתה נראית?"
- "אילו מאכלים אתה אוהב לאכול בבית?
- "אילו מאכלים היית רוצה ללמוד להכין בעצמך?"
- "מה היית מכין לאורחים שאתה מאוד אוהב?"

סיכום

יושבים יחד, טועמים ומסיימים את השיח:
- "מה אהבת בהכנה?"
- "אם היית מכין את זה שוב – היית מוסיף משהו?"
אפשר להציע לילד להזמין חבר לטעום. להכין מתכון של המאכל שהכין ולקחת הביתה להכין עם המשפחה.

פרקטיקה: תמונה משפחתית
מה צריך להכין?

להציע לילד להביא למפגש תמונה של בן או בני משפחה שברצונו להכיר לנו.
הגננת יכולה להביא דוגמה אישית ולשתף מתוך תמונה של בני משפחתה.

פתיחה

הרחבת ההיכרות של הבית והמשפחה מציעה זוויות ייחודיות על עולמו של הילד. אם זה מתאים, הגננת תשתף גם בתמונה משלה. למה בחרה להביא את התמונה? מי זה? ועוד פרטים שתרצה לשתף.

גוף הפעילות

הילד ישתף בתמונה שבחר. מדוע בחר דווקא בה? מי עזר לו לבחור? מי זה בתמונה? מה הם אוהבים לעשות יחד? מתי צולמה התמונה? הגננת תקשיב ותהדהד את דברי הילד ותתייחס במידת האפשר.

סיכום

הגננת תספר מה היא בעיקר למדה על הדמויות בתמונה ותציע לילד לומר מה הוא למד על הדמות בתמונה שהגננת שיתפה.