השינויים העולמיים המואצים המאפיינים את העשורים האחרונים הביאו מערכות חינוך בעולם לידי הבנה כי יש להרחיב את סל הכלים שישמש את התלמידים בבגרותם. תשתית לכך היא יצירת תפיסה פדגוגית ושפה פדגוגית משותפת במערכת החינוך. תפיסה זו שואבת השראה מהמלצות פרויקט OECD Education 2030 ומרפורמות פדגוגיות מקבילות המקדמות מערכות חינוך מובילות ב-OECD, מתוך שמירה על הצביון הייחודי של מערכת החינוך הישראלית. המשותף לרפורמות הללו הוא תנועה מתפיסה פדגוגית מסורתית לתפיסת למידה עדכנית. התפיסה העדכנית מערערת על התפיסה המסורתית ומבוססת על עקרונות הידע המדעי שנצבר בעשורים האחרונים במדעי הלמידה. תפיסה עדכנית זו מעודדת תלמידים להגיע להבנה של רעיונות גדולים בתחומי הדעת ולסייע להם לפתח מיומנויות הפועלות בעזרת הידע הזה ומייצרות ידע חדש מתוך עצמאות ובחירה. בתפיסה העדכנית מוגדרות שלוש מטרות למידה השלובות זו בזו – גיבוש עמדות וערכים מנחים לחיים, הבנה של ידע ופיתוח מיומנויות להפעלת הידע בהקשרים שונים.
תפיסת הלמידה המתחדשת
ערכים
ערכים הם המצפן המוסרי שבאמצעותו אנו בוחנים את העולם ובוחרים לפעול בו. במסגרת תהליכי הלמידה תקודם מחויבות הלומדים לערכים אישיים, קהילתיים, חברתיים וכלל-אנושיים, באופן שיאפשר להם לגבש עמדות וערכים ביחס לידע ולהקשר המציאותי סביבם. גיבוש העמדות והערכים חיוני לפיתוח הזהות האישית והשייכות של הלומדים, והוא נעשה באמצעות דיון על תפיסות ומפגש עם תכנים ובמסגרת התנסות ופעולות לפיתוח מיומנויות ברמה האישית והקבוצתית. תוכניות הלימודים, כמו גם תוכניות התערבות ותחומי מדיניות נוספים, יחתרו בדרכים שונות אך במשותף ליישם ולממש את חמשת ערכי תפיסת הלמידה המתחדשת על כלל רכיביהם, והם יתבססו גם על גופי הידע בכל תחומי הדעת.
ידע
מערכת החינוך מבקשת לסייע ללומדות וללומדים לרכוש 'ידע פעיל' ולהשתמש בו במסגרת תחומי הדעת וביחסי הגומלין ביניהם. מטרת הידע העדכנית שבתפיסת הלמידה המתחדשת מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומדים. בניית ידע היא תהליך שעל הלומדים להשתתף בו באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומדים ולא נקלט על ידם. כדי לסייע לקידום יצירה של ידע פעיל יש ללמוד את סוגי הידע השונים סביב 'רעיונות גדולים' המציעים אריזה מארגנת שאליה יקשרו הלומדים את המידע הנלמד. כמו כן יש לקדם התנסות של הלומדים בלמידה חוצת-תחומים: למידה בין-תחומית, רב-תחומית ולמידה מבחירה אישית.
מיומנויות
מיומנויות מאפשרות להפעיל ידע בהקשרים משתנים. מלבד הידע והיכולות הדיסציפלינריות הנלמדים והמתורגלים במקצועות הלימוד השונים, יקודמו ויפותחו גם 13 מיומנויות כלליות אשר תומכות ומנחות חשיבה, למידה והתפתחות בלא תלות בסוג הידע ואשר נחיצותן והרלוונטיות שלהן אינן מוגבלות לתחום ידע בודד. שלא כמיומנויות הדיסציפלינריות, מיומנויות תפיסת הלמידה המתחדשת חוצות תחומי דעת ואפשר ליישמן בהקשרים מגוונים. שליטה במיומנויות אלה – הקוגניטיביות, הרגשיות, החברתיות הגופניות-בריאותיות – נמצאה קשורה לתוצאות חיוביות כמו הצלחה בלימודים, שגשוג מקצועי, בריאות טובה וצמצום נשירה והתנהגויות מסוכנות ואנטי-סוציאליות, ולכן מערכת החינוך שואפת לטפחן אצל הלומדים והלומדות.