הירח

קוטרו של הירח הוא 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודלו של כדור הארץ לירחו נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו.
בזכות קרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ אפשר לצפות בו בקלות בלא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעתים אפשר להבחין בו גם במהלך היום.

האדם על הירח

בשל קרבתו הירח הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח נעשתה במשימה אפולו ב-11 ביולי 1969. עד שנת 1972 היו במסגרת התוכנית עוד חמש נחיתות מאוישות על הירח.
הירח מופיע באגדות ובסיפורים במבחר תרבויות. גם לוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח כגון לוח השנה העברי המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, ולוח השנה המוסלמי המבוסס אך ורק על מחזור הירח.

מסלול הירח והשפעתו

הירח הוא גרם השמיים הקרוב ביותר לכדור הארץ, והמרחק הממוצע בין מרכזו למרכז הארץ הוא כ-384,403 קילומטרים, שהם פי 30 מקוטרו של כדור הארץ בקירוב. המשיכה הכבידתית על פני הירח היא כשישית מזו שעל פני כדור הארץ.
הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ כל כ-27.3 יום. כדור הארץ מתקדם במסלולו סביב השמש במהלך החודש , ולכן הירח אינו חוזר לאותו מופע לאחר ההקפה. משך הזמן בין מופעי ירח זהים כגון בין מולד ירח אחד למשנהו הוא כ-29.5 יום.

גאות ושפל

תופעת הגאות והשפל בכדור הארץ נגרמת כתוצאה מכוח הגאות, הנגרם מהפרשים של כוח הכבידה של הירח במקומות שונים על פני כדור הארץ.
העובדה שלכדור הארץ יש ירח בודד וגדול תורמת ליציבות תנאי האקלים. גודלו של הירח תורם ליציבות יחסית של נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור הַמִּלְקֶה (המישור שבו מצוי המסלול הממוצע של כדור הארץ בהקיפו את השמש) וכך מקבע את עונות השנה. אקלים יציב מקל על הישרדות אורגניזמים חיים.

פני הירח

בשל השפעת כוח הכבידה של כדור הארץ, נע הירח בהקפה סינכרונית, בהפנותו באורח קבע אותו צד, את "הצד הקרוב", כלפי כדור הארץ. "הצד הרחוק" (הצד הנסתר או הנגדי ל"צד הקרוב") נסתר מעינינו תמיד.
בכל רגע נתון (חוץ מזמן ליקוי ירח) לירח יש צד מואר שאור השמש מגיע אליו וצד אפל.
המישורים הכהים שבהם אפשר להבחין על פני הירח אף בעין בלתי מזוינת נקראים ימות, מפני שהתוכנים הקדמונים האמינו שמישורים אלו מכוסים במים. כמעט כל הימות הן למעשה מישורים גדולים של לבה בזלתית שנוצרה בהתפרצויות געשיות עתיקות יומין. אזורים בהירים על פני הירח נקראים רמות, מאחר שהם גבוהים יותר ממרבית הימות. על פני השטח של הירח אפשר להבחין בבירור במכתשי פגיעה. מכתשים אלו נוצרו כאשר אסטרואידים ושביטים התנגשו בפני השטח של הירח. בנובמבר 2009, בעקבות הממצאים שסיפק לוויין המחקר LCROSS, יצאה נאס"א בהודעה רשמית ולפיה נמצאו מאגרי מים גדולים באזור הקוטב הדרומי של הירח.
אף שמקובל לחשוב שהירח נטול אטמוספרה, אין הדבר מדויק. לירח – אטמוספרה דלילה ביותר.