דלג אל

הצהרת נגישות

אישים ותרומתם לשפה העברית

חזרה
פתיח אישים ותרומתם לשפה העברית

במהלך התפתחות השפה העברית פעלו אנשים שונים שתרמו תרומה רבה להתפתחות זו, כמו אליעזר בן יהודה, חיים נחמן ביאליק ואחרים.

העברית המתחדשת חלק א': כיצד התעוררה העברית מחדש?
העברית המתחדשת חלק א': כיצד התעוררה העברית מחדש?
תחומי דעת: עברית: חינוך לשוני

אחרי שנים ארוכות של שהייה בגולה חדלה העברית להיות שפה חיה ונושמת. לפני כמאה שנים העברית נדמה שהתעוררה מתרדמה עמוקה ושבה להיות מדוברת. בחלק א' של יחידה "העברית המתחדשת" יעסקו הילדים בהיסטוריה של התחדשות השפה העברית, דרך היכרות עם דמותו של אליעזר בן-יהודה ובני משפחתו ועם בית הספר העברי הראשון בית ספר חביב. הלמידה ביחידה תיעשה באמצעות קריאת טקסטים מידעיים וסיפוריים, צפייה בסרטונים והאזנה להֶסְכֵּת (פודקאסט) ותשלב פעילויות משחקיות ויצירתיות. מומלץ ללמד יחידה זו לקראת יום העברית שמצוין בכ"א בטבת (בחודש ינואר).

חזרה לראש הדף

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה

נמנה עם אנשי העלייה הראשונה, היה מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
מה הפך אותו לדמות המזוהה ביותר עם החייאת הדיבור העברי?

  • התפיסה – הלשון היא חלק מלאום
  • מדיניות הלשון התקיפה: דיבור עברי בלבד
  • עיצוב ההגייה העברית
  • מילון מודרני ראשון – הבסיס למילונאות החדשה: לא הכניס צורות ארמיות ומילים שלא ממקור שמי (25,000 מילים)
  • חידושי לשון – מדרכה, מגהץ, אדמת, גלידה, חביתה, חממה, מטרייה, אדיב, גמיש, חגיגי, רשמי, ליטף, דפדף, זמזם (תגובה: המחריבים המרחיבים)
חזרה לראש הדף

חיים נחמן ביאליק

חיים נחמן ביאליק

ראש המשוררים העבריים בתקופת תחיית השפה העברית. בשנת תרפʺד (1924) עלה ארצה והתיישב בתל אביב. הוא עמד בראש אגודת הסופרים, והפך את תל אביב למרכז תרבותי־ספרותי.
היה חבר ועד הלשון משנת תרפʺד (1924). הוא הצטיין בפעילותו המיוחדת בוועדות המקצועיות למונחי טכניקה, למונחי נגינה, למונחי עבודות עץ, למונחי דגים ובוועדה לשיפור הלשון.
מחידושיו שנקלטו: אוורירי, אפלולית, אצבעוני, הדגים, זנבנב, זקנקן, יבוא ויצוא, מענק, נלעג, נשורת (מה שנושר, מפל), סמוק, ערגה, פיקחי, צחקק, שנורר (מיידיש), שמנוני, וַסָּת, מטוס, טייסת, השראות (כיום משמש השראה), מצלמה, (משקל) סגולי, תאונה, תגובה, תווית.

ʺהמלים החדשות שמצאת במעשי ידי – לא חידשתין בכוונה, לשמן, אלא הן נתחדשו לי מאליהן, בתוך כתיבה, ולצורך. הנה הפועל 'רשרש', למשל, שאני אני הפושע הוא שחידשתיו, פשוט בדיתיו מן הלב, אל נא ייסרני אלוהים ---- ומה תמהתי בראותי -- והנה פשט שימושה של המילה הזו כמעט בכל כתבי הסופרים של הזמן ההואʺ (מתוך מכתב שכתב ביאליק בשנת 1922).

חזרה לראש הדף

דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון

דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, ראה חשיבות רבה בקידומה ובהפצתה של העברית ופעל לקביעת מונחים עבריים למוסדות המדינה והשלטון.

הוא הרבה להביע דעתו בענייני השפה העברית, לעיתים שלא כעמדה המקובלת בקרב אנשי ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית. דוד בן־גוריון היה מעורב בהקמת האקדמיה ללשון העברית.

אולי תתעניינו גם ב...

תקינות לשונית
"השפה היא הגשר התרבותי שעליו מובלת כל ההיסטוריה התרבותית, הלשונית והמדעית" (רונית גדיש, במאמר "אליה וקוץ בה")
העברית בפזמונים
החשיפה לפזמונים אלו מאפשרת להרחיב את הידע על השפה ולטפח את הכשירות לשוני
עברית מצחיקה
להרחבת הידע על השפה ולטיפוח הכשירות הלשונית בהקשרים הומוריסטיים
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.