העברית בפזמונים

אוסף פזמונים ופעילויות לטיפוח השפה העברית. ביחידה זו אוסף פזמונים שבהם קיימת התייחסות לשפה העברית. החשיפה לפזמונים אלו מאפשרת להרחיב את הידע על השפה ולטפח את הכשירות לשונית: הבנת הנשמע, הרחבת אוצר מילים, קריאה קולית ופיתוח רגישות לשונית. מומלץ לשיר את השירים ולהקפיד על הגייה תקנית.

צפייה בסרטון מזמנת אפשרות לתרגל את נושא האותיות וצלילן וכן להרחיב את אוצר המילים. בנושא האותיות וצלילן: אפשר לתרגל את סדר ההופעה של האותיות, וכן להשהות את הצפייה בסרטון במקומות מסוימים ולבקש להוסיף מילים הפותחות באותיות המצוינות. בנושא אוצר המילים: מומלץ להתמקד באוצר מילים מעולם הצומח והחי, וכן בביטויים כגון "מן ונופת" או "ראש גדול" - והמקורות השונים שמהם שאובים הביטויים.

שמות התנועות והגייתן: בעקבות ההאזנה לשיר אפשר לבקש מהתלמידים להוסיף עוד בית על פי אותו עיקרון, למשל חיריק א או סגול א וכו'. אפשר לעמוד על ההבדל בין ההגייה המקובלת היום (הגייה ספרדית) לבין ההגייה שבשיר (הגייה אשכנזית).

השיר מזמן דיון בדמותו של אליעזר בן יהודה ובפועלו למען העברית. התלמידים יזהו בשיר מילים שחידש, יכתבו אותן בכתיב נכון ויערכו אותן כרשימה בסדר אלפביתי.

השיר מזמן חשיפה לאוצר מילים ספרותי, שאיננו מצוי בלשון היום-יומית, פעלים כדוגמת המתין, בדה, נם, הכרית, שח וכן שמות וצירופים כמו כמו שחר, ינקות, קמילה, עששית, לעז, שפת עבר, תלי תלים ועוד. מומלץ לדון בדמותו של אליעזר בן יהודה ובפועלו למען העברית, עפ"י מהשיר. אפשר להתאמן בקריאה קולית של השיר.

דיון במילות השיר, המבטאות את הרעיון הציוני (ובכלל זה את שאיפות היישוב היהודי לחיי יצרנות ואת הרצון להחיות את השפה העברית), כמו גם ברקע לכתיבת השיר - לפני קום המדינה. התלמידים ישירו את השיר ויקפידו על הגייה נכונה. רצוי לברר את משמעות הביטויים "שפת התורה"' "ארץ חמדת אבות", "הנצו ניצנים".

אילו פעולות עושה שלמה יידוב בעברית? ואילו בספרדית? מה מאפיין את השפה העברית, על פי השיר? אפשר לעורר דיון, בשיתוף תלמידים הדוברים שתי שפות ויותר, אודות השימושים שהם עושים בכל אחת מהשפות. אפשר לקרוא את השיר קריאה קולית ואף לשיר אותו.

השיר רומז להיסטוריה של העם היהודי ומזמן דיון על הקשר בין זהות לשפה.

אפשר לעסוק ביתר הרחבה בשפות היהודיות שהתפתחו בזמן שהעברית לא הייתה מדוברת, כמו לאדינו ויידיש.

> מילים באתר שירונט: תעודת זהות

דיון בתוכן השיר וברקע לכתיבתו בתקופת העלייה הראשונה והחייאת השפה העברית. אפשר לעמוד על ההבדל בין ההגייה המקובלת כיום (הגייה ספרדית) לבין ההגייה שבשיר (הגייה אשכנזית - כגון במילים: עברית, קטנים, חומש); כמו כן לעמוד על הצורות המיוחדות של הפועל, כמו נלמדה, נזמרה, נבינה.

השיר מתמצת את סיפור החייאת השפה העברית. התלמידים יאתרו את השורות הרלוונטיות לכך, ובכלל זה גם ביטויים ציוריים. התלמידים ישירו את השיר בהקפדה על התקינות הלשונית.

בשיר עוברים לשיעור במושגים לשוניים: "קמץ, פתח, חולם חסר, שורוק, סגול, צירה, קמץ קטן, קובוץ, שווא נע, פתח, מפיק בה"א ... אם כך או כך, אני אוהב אותך". אפשר לברר אלו מושגים מבין המושגים הלשוניים המוזכרים בשיר מוכרים לתלמידים. וכן לדון בשם השיר ובמשמעותו.

התלמידים יאזינו לשיר ויחלצו ממנו כמה שיותר מילים מהשורש אה"ב. התלמידים ימיינו את המילים לפי רמות לשון: למילים יום-יומיות ולמילים במשלב לשוני גבוה. אפשר להשוות לאנגלית (LOVE) ולעמוד על הבדלים בין שפה מרובת נטיות כמו העברית לשפה שאינה מתאפיינת בנטיות כמו האנגלית.

התלמידים יזהו בשיר מילים מהסלנג וימצאו להן חלופות בשפה התקנית. אפשר לעורר דיון בנושא הסלנג ונסיבות השימוש בו, ולבחון שימושי סלנג בקרב התלמידים.

התלמידים יבינו את נושא השיר ויזהו את קבוצת הדוברים ששפה כזו מאפיינת אותם. התלמידים ימצאו שגיאות בשיר ויתקנו אותן. אפשר לבקש מתלמידים שהעברית היא שפתם השנייה לשתף את חבריהם לכיתה בתחושותיהם בעת שלמדו עברית.