שופטים יט, כ: פילגש בגבעה

אחת הפרשיות הנוראיות המתוארות בתנ"ך – אונס אכזרי שמסתיים ברצח, במלחמת אחים. יש הטוענים שסיפור פילגש בגבעה אירע בתחילת תקופת השופטים ויש הטוענים שהסיפור אירע בסוף התקופה בהתאם למקומו בספר.

איש מבני שבט לוי נקלע לעת ערב, יחד עם פילגשו, לעיר גבעה - עיר בתחום נחלת שבט בנימין. השניים ישבו ברחוב וחיכו לשווא שמי מתושבי המקום יאסוף אותם ללון בביתו. רק איש זקן שבמקור מהר אפרים הסכים להכניסם לביתו להאכילם ולהשקותם. אז הקיפו את אנשי העיר את בית המארח ודרשו ממנו להוציא את האיש החוצה כדי להתעלל בו. המארח התחנן לפניהם שלא יעשו זאת לאורחו, והציע שבמקום זאת יוציא אליהם את בתו הבתולה ואת פילגשו של האורח. על אף סירובו של ההמון, הוציא האורח את פילגשו בכוח החוצה. שם התעללו בה בני העיר כל אותו הלילה. לפנות בוקר שילחו אותה, והיא נפלה מתעלפת על פתח הבית. כאשר קם האיש בבוקר, פתח את דלתות הבית לצאת לדרכו וראה את פילגשו מוטלת על הסף. הוא אמר לה לקום וכשראה שאינה מגיבה (ככל הנראה מתה כבר), לקח אותה לביתו. שם ביתר את גופתה לשנים עשר נתחים, ושילחם לכל חלקי הארץ.

העם, מזועזע קשות, נקהל כאיש אחד אל העיר מצפה, שם ביקשו מאנשי שבט בנימין להסגיר לידיהם את האנשים שעשו את המעשה כדי להענישם בעונש מוות. לאחר שאנשי בנימין סירבו הם יוצאים למלחמת נקם נגד בנימין ומכריזים שמי שלא יעלה למלחמה יומת. במלחמה נטבחת כל אוכלוסיית שבט בנימין כמעט למעט שש מאות גברים שנמלטו. העם גם נודר נדר שאיש לא יתן את בתו לאישה למי מבני בנימין. ואולם, לאחר הניצחון הבין העם כי בשל הנדר שנדר שבט שלם מישראל עתיד להיכחד. כדי לעקוף את הנדר נקט הם אפוא שני צעדים: ראשית, החליט לממש את השבועה להרוג את מי שלא השתתף במלחמה- את אנשי יבש גלעד. יצאו למלחמה נגדם הרגו באנשיהם ולקחו ארבע מאות בתולות בשביל אנשי בנימין. אולם פתרון זה לא הספיק, מכיוון שהיו שש מאות מבני בנימין והיו ארבע מאות בתולות, וחסרו מאתיים לשאר הגברים. על כן ננקט צעד שני: הוחלט לנצל את החג בשילה שבו מחוללות בנות העיר בכרמים (ט"ו באב על פי המסורת), כאשר בני בנימין יחטפו להם נשים מהמחוללות. כך לא תופר השבועה שהרי הנשים נחטפו ולא ניתנו להם מרצון.

סיומו של ספר שופטים מראה את ירידת הרמה המוסרית של בני ישראל, כאשר אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה: עבודה זרה וגילוי עריות, ובעקבותיהם שפיכות דמים נוראה.