הפרקטיקה מותאמת להוראת סיפור קצר.
הפרקטיקה מומלצת לשלב מתקדם של הלמידה, לאחר שהכיתה עסקה בהיבטים שונים של הסיפור, של הקונפליקט ושל הדמויות, ונמצאת לקראת סיום העיסוק ביצירה.
פרקטיקה זו יכולה להינתן כעבודה עצמית, אבל גם מתאימה מאוד לעבודה בזוגות או בקבוצות קטנות של 4-3 תלמידים.
השלב הראשון
המורה יבקש מהתלמידים להיכנס לאחד מכלי הבינה המלאכותית המתאימים לטקסטים רבי מלל, כגון ג'מיניי של גוגל, להעלות את הסיפור לכלי ולבקש ממנו להציע סיום אחר לסיפור.
בשלב זה צפויה להיות חגיגה קטנה בכיתה, שכן הסיפורים השונים שכל תלמיד בכיתה יקבל מפתיעים, ואף משעשעים, ויש בהם מן המשחקיות. בשלב זה אפשר לשמוע כמה תלמידים במליאה.
השלב השני
עוברים לרמת חשיבה מעמיקה יותר, הכוללת חשיבה ביקורתית וגם הבנה ספרותית. כל תלמיד צריך לחזור ולהתבונן בתוצר שהוא קיבל מהבינה המלאכותית ולהחליט אם הדמויות התנהגו בהתאם לאפיונן ביצירה, אם הקונפליקט הראשי טופל או בכלליות - אם הסיום קוהרנטי ליצירה.
זו הזדמנות טובה למורה להסביר את המושג, ודרכו את ההתבוננות העמוקה יותר ביצירות ספרותיות באופן כללי.
השלב השלישי
התלמידים יכולים להעיר על התוצר שקיבלו, להתכתב עם כלי הבינה המלאכותית ולבקש תיקונים בהתאם לדברים שעלו עליהם בשלב השני. בשלב זה יש לכתוב פרומפטים מדויקים יותר ולבקש שהכלי ישנה את הסוף בהתאם להערות התלמיד.
הערה: מניסיון, לפעמים מבקשים שוב ושוב, והכלי לא 'מתקן' כראוי. מומלץ לומר לתלמידים שהם יכולים לעשות ניסיון אחד או שניים ולעצור.
השלב הרביעי
בלמידה במליאה יש התבוננות ורפלקציה על ההתנסות עצמה, וניסוח תובנות שעלו בנוגע להבנה מהי יצירה ספרותית, אך גם חזרה ליצירה המקורית שנלמדה, והתבוננות מחודשת בה לאחר המסע הבדיוני שהתלמידים עברו איתה.
בסופו של דבר, מחבר היצירה בחר בסיום מסוים, האם הוא היה פסימי יותר? אופטימי יותר? מה יותר מתאים להבנה האנושית כפי שהם מבינים? ומה הדבר הייחודי שהיצירה הייחודית הזאת, כפי שהיא נכתבה בדיוק, נותנת לנו?
