מדמות מורכבת לתמונה מתארת

שלב 1: ניתוח דמות ספרותית

א. בחירת דמות:

• התלמידים יבחרו דמות מתוך יצירה ספרותית שנלמדה בכיתה (לדוגמה, תהילה מתוך "תהילה" של ש"י עגנון).

ב. אפיון הדמות:

• התלמידים ינתחו את הדמות ויכתבו לעצמם את מאפייניה, תוך כדי הבחנה בין:
  o אפיון ישיר: תיאורי מראה חיצוני, צורת דיבור או מידע מפורש שניתן בטקסט.
  o אפיון עקיף: התנהגות, משמעות השם, אנלוגיות, שימוש במטאפורות או סגנון דיבור שמרמז על תכונות אופי.

ג. תיעוד המאפיינים:

• הנחו את התלמידים לכתוב את המאפיינים בצורה מסודרת, כך שיהיו בסיס ליצירת התמונה.

שלב 2: יצירת דמות חזותית באמצעות מחולל תמונה

א. תרגום הפרומפט:

• הסבירו לתלמידים שהם יכולים לכתוב את התיאור הראשוני של הדמות בעברית, ואז לתרגם אותו לאנגלית באמצעות Google Translate לפני השימוש במחולל התמונה.

ב. כתיבת פרומפט מפורט:

• למדו את התלמידים לנסח פרומפט שמתייחס לשלושה היבטים מרכזיים:
  o תיאור הדמות: מאפיינים פיזיים כמו גובה, גיל, צבע שיער, לבוש ועוד.
  o פרטים קטנים וקישוטים: פריטים סמליים הקשורים לדמות, כמו חפצים או סביבה.
  o סגנון התמונה: בחירת סגנון אומנותי שמתאים לאופי היצירה (לדוגמה, ציור ריאליסטי, סגנון קלאסי או וינטג').

ג. שימוש במחולל תמונה:

• התלמידים ייכנסו לכלי תמונה (כגון Bing Image Creator ,Ideogram או Padlet).
• בקשו מהם להזין פרומפט ראשוני שמתאר את הדמות בהתאם לאפיונים שכתבו, וכפי שפורט בשלב הקודם.

ד. שיפור התמונה:

• לאחר קבלת התוצאה הראשונית, בקשו מהתלמידים לערוך את הפרומפט ולהוסיף פרטים או לשנות את הניסוח עד לקבלת תמונה שמתאימה לדמות באופן מדויק. שלב זה חשוב מכיוון שהתלמידים צריכים להשוות בין התוצר לבין היצירה שלמדו. אפשר לבקש מהם לכתוב בשלב זה מה היה מתאים ליצירה, מה לא מתאים, מה יש לשנות כדי שיתאים יותר.

שלב 3: דיון וניתוח

א. שיתוף התמונות:

• העלו את כל התמונות ללוח שיתופי כיתתי (כמו Padlet).

ב. ניתוח הדמות:

• כל תלמיד יציג את התמונה שיצר ויסביר:
  o אילו מאפיינים ישירים ועקיפים נראים בתמונה?
  o מה חסר בתמונה שהיה יכול להעשיר את הדמות?
  o איך תהליך היצירה עזר לו להבין את הדמות לעומק?

דוגמה מפורטת: דמותה של תהילה
1. אפיון הדמות:

• אפיון ישיר:
  o אישה מבוגרת מאוד, זקנה עם קמטים עמוקים ופנים קורנות.
  o לובשת בגדים פשוטים וצנועים בצבעים כהים, עם מטפחת ראש.
  o נמצאת ליד הכותל המערבי בירושלים או ברחוב ירושלמי עתיק.
• אפיון עקיף:
  o התנהגות: אישה מלאה חוכמה, יראת שמיים וצניעות.
  o משמעות השם: תהילה מרמזת על הערכה ותהילה שמוקנית לה בזכות חייה המוסריים.
  o תהילה מושווית לירושלים, תהילה צריכה להיות מבוגרת אך זוהרת.
  o סמליות: יושבת בחדר מואר באור שמש רך, המסמל טוהר ואמונה.

2. פרומפט לדמות במחולל תמונה:
o "An elderly woman with deep wrinkles and a glowing, kind face. She wears modest, dark clothing and a headscarf. She is sitting in a sunlit room, holding a small prayer book. The room is simple, with a wooden chair and table, and the light creates a soft, warm atmosphere. The style of the image is realistic, with soft brushstrokes reminiscent of a classic oil painting."

3. תוצאה:

• התלמיד מתאר כיצד התמונה מייצגת את דמותה של תהילה ומוסיף:
  o מה בתמונה מדגיש את האפיון הישיר?
  o אילו פרטים נוספים יכלו להעמיק את הייצוג?

עבדתי בפרקטיקה זו בכמה כיתות בשיעורי ספרות.

למשל, בכיתה י"א התלמידות יצרו את דמותה של תהילה מתוך הסיפור של ש"י עגנון. הן ניתחו את האפיונים הישירים והעקיפים של הדמות, כתבו פרומפטים מפורטים למחולל תמונות ושיפרו את התוצאות עד שקיבלו ייצוג חזותי שהביע את הדמות כפי שדמיינו אותה. במהלך הדיון בכיתה, התלמידות הסבירו כיצד התמונה משקפת את המאפיינים שהן זיהו, ודנו באלמנטים נוספים שהן היו יכולות להוסיף לתמונה להעמקת הדמות.

בכיתה י"ב, בפתיחת השנה, התלמידות כתבו מטאפורות כאיחולים לשנה החדשה. לדוגמה: "שהשנה תהיה גלידה טעימה שרוצים שלא תיגמר לעולם", "שהשנה תהיה כמו מכונית מרוץ מצטיינת".

המטאפורות הוזנו למחולל תמונות, ולאחר יצירת הדימויים התלמידות הציגו את התמונות על לוח שיתופי בכיתה. הכיתה ניסתה לנחש מהי המטאפורה שמאחורי כל תמונה ודנה במשמעויות שלה.

למדתי רבות מההתנסות. אחד הדברים שהיו חשובים לי היה חיזוק החשיבה היצירתית: שילוב של ייצוג חזותי עם ניתוח טקסטואלי גרם לתלמידות לחשוב לעומק על הדמויות והמשמעויות שמאחורי המטאפורות.

היה לי חשוב שהתלמידות ילמדו לשפר את הפרומפטים ויבינו את החשיבות של הפירוט והניסוח המדויק שמשפיעים על התוצר. גם הדגמנו כמה זה חשוב בשאלת בגרות.

מעבר לכך, הפעילות יצרה עניין ומעורבות רבה בכיתה, בייחוד משום שהתלמידות קיבלו חופש יצירתי בבחירת הדימויים ובאופן ההצגה שלהן. השימוש בדימויים חזותיים חיזק את ההבנה של אפיונים ישירים ועקיפים ושל הקשרים בין טקסט חזותי לטקסט מילולי. לבסוף, העלאה ללוח שיתופי ודיון בקבוצה חידדו את ההבנה של כל התלמידות וסייע להן ללמוד זו מזו.