חיבור נושאים אקטואליים לחומר הנלמד

1. נחשוב אילו נושאים אקטואליים שעומדים על סדר היום יכולים להתחבר לתוכנית הלימודים.
   למשל: פדיון שבויים, משבר אקלים, תרומת איברים וכד'.
   נעורר את סקרנותם של התלמידים על ידי שאלה, תמונה, כתבה מהעיתון או סרטון.
   נעודד הבעת רגשות ושיתוף בידע הקודם שלהם בנושא: מה שמעתם על זה? מה ראיתם בחדשות?...
   כשצפוי אירוע משמעותי בקנה מידה עולמי, ארצי או יישובי – כדאי לחשוב מראש איך לשלב התייחסות אליו ברצף השיעורים. לדוגמה: לקראת בחירות לכנסת או למועצת העיר נוכל לשלב אירוע בחירות שקשור לתכנים הלימודיים שלנו, להקים מפלגות שינסו לשכנע בנושא מסוים ולקיים הצבעה בקלפי.
2. נמקד את הדיון באמצעות ניסוח שאלה פורייה – שאלה פתוחה, מערערת, עשירה, רלוונטית וטעונה. למשל:
   מהי ציונות היום? (היסטוריה)
   האם מדינה דמוקרטית יכולה להיות יהודית ולהיפך? (אזרחות)
   האם האדם הוא תוצר של תורשה או סביבה? (ביולוגיה)
   עד כמה דרמטית התחממות כדור הארץ? (רב תחומי)
3. נזמין את המשתתפים לאתר מידע רלוונטי ממקורות שונים: עיתונים, אינטרנט, ראיונות...
   לאחר שאספו מידע, נבקש מהם להביע עמדה משלהם בנושא האקטואלי, שתהיה מבוססת גם על הידע שרכשו במהלך לימוד התכנים מתוכנית הלימודים.
4. ננחה את התלמידים לנסח מגוון דעות ועמדות אפשריות בנושא.
   אפשר לערוך משחק תפקידים, רב-שיח או במת דיון להצגת עמדות שונות.
5. לסיום נזמין את המשתתפים להתבונן על התהליך שעברו, ולשתף בתובנות שלהם על ידי דיבור, כתיבה או יצירה. נשאל:

• האם לאחר החיבור לאקטואליה גיליתם משהו חדש לגבי החומר הנלמד?
• האם התובנות מהחומר הנלמד השפיעו על עמדתכם ביחס לנושא האקטואלי?
• האם יש לכם תובנות שמשפיעות על הרצון שלכם להשפיע? לפעול במסגרת אזרחית כלשהי?

ראו גם: דף עבודה מעוצב להדפסה

כיצד נוכל לעזור לתלמידים להתמודד כאשר העולם מבחוץ נכנס לתוך הכיתה?

כאשר במרחב הבית ספרי והכיתתי עולים לדיון נושאים מורכבים או טעונים כגון פוליטיקה, לחץ חברתי, דימוי גוף וכו', מורים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם קושי בניהול דיון מותאם החורג מתוכנית הלימודים, כזה המעורר תחושות עזות בקרב המשתתפים. מטרת הכלי המתואר כאן היא ליצור מרחב מוגן לדיון באווירה לא-שיפוטית, מתוך התבוננות, הקשבה ואמפתיה.

1. בחירת הנושא

מחליטים מראש על נושא או אירוע שרוצים לעסוק בו, נושא טעון שלדעתנו נדרש וחשוב להתייחס אליו במרחב הבית ספרי. לדוגמה: מחלוקת פוליטית שנמצאת בכותרות (תחבורה ציבורית בשבת), זכויות אדם (חוק הפונדקאות למשל), מקרה שיימינג בבית הספר או בעיר וכד'.

2. איסוף נתונים ושיתוף ידע

באופן מסודר ושקוף, מאפשרים לתלמידים לשתף בידע, במחשבות ובתובנות שלהם בעקבות האירוע. אפשר לפתוח בשאלה פתוחה עד כמה שניתן, כגון: האם שמעתם על... מה אתם יודעים על מה שקרה ב...

3. שיח רגשי

מקיימים שיח על השאלה: כיצד נושא זה גורם לי להרגיש. ניתן להשתמש בדף אימוג'י או בכל כלי אחר שיעודד את התלמידים לבטא תחושות ורגשות כלפי הנושא.

4. דיון במליאה

בעקבות הדיון בוחנים במליאת הכיתה את הרגשות שעלו ובודקים מתי רגשות אלה עלו בנו בעבר. נקפיד לאפשר מגוון דעות ותגובות, נשים לב שכל מי שרוצה לקחת חלק קיבל/ה הזדמנות להביע עמדה, ונזכיר לתלמידים להיות קשובים לחבריהם ולהגיב באופן מכבד.

5. איסוף שאלות וסיכום

לסיכום נזכיר את הדעות השונות שעלו וניתן להן לגיטימציה, ונאסוף מהתלמידים שאלות שעולות בהם לאחר קיום הדיון. במידת הצורך, אפשר לקבוע דיון נוסף בימים הקרובים כדי לסגור את הנושא או להמשיך לדון בו בצורה פתוחה ומכבדת.

(מבוסס על פיתוח מערך למפגש שיח בנושא טעון, תיכון ע"ש זיו ומרקס ירושלים, מסלול חממו"פ, משה"ח)

ראו דוגמה לתבנית מערך שיח