התמודדות עם סטריאוטיפים והכללות

סטריאוטיפים הם הכללות אודות קבוצות אנשים (לדוגמה: "בלונדיניות טיפשות", "יהודים חכמים" וכד'). אמונות אלו עשויות להיות חיוביות או שליליות, נכונות או שגויות בבסיסן, והן משמשות לקטלוג בני אדם. סטריאוטיפים גורמים לחשיבה על האדם כעל חבר בקבוצה ולא כעל אינדיבידואל.

מהלך: מה שיודעים משם, לא רואים מפה

דרך מרכזית להתגבר על סטריאוטיפים היא על ידי אתגור תפיסות שגויות ובחינת בסיס הידע שלנו על קבוצות שונות.

1. עבודה אישית

נבקש מהתלמידים לכתוב סיפור קצר או תיאור של דמות. לדוגמה: בוקר של ילד סיני, אחר הצהריים בברלין/במאה שערים/בג'לג'וליה וכד'. ניתן לעשות זאת כפעילות ייחודית או כחלק מתוכנית לימודים קיימת באזרחות, היסטוריה, גיאוגרפיה, תנ"ך, ספרות ועוד.

2. במליאה

נקיים דיון סביב הסיפורים והתיאורים שכתבו התלמידים, תוך שאילת השאלות הבאות:

• האם התיאור חיובי או שלילי?
• מאיפה הגיעו הרעיונות לתיאור?
• אילו עדויות במציאות מצדיקות את התיאור?
• האם התיאור מתאים לכל מי שבקבוצה המדוברת?
• האם כולם תיארו את הדמות באותו אופן? מדוע?

3. סיכום

נסכם את הדיון בהתייחס לשאלה: כיצד ההנחות שלי כלפי אנשים עשויות להשפיע על אופן ההתנהגות שלי כלפיהם?

נציג בפני הכיתה תמונות של אנשים שונים בחברה הישראלית או העולמית. נבחר מגוון רחב ככל האפשר של קבוצות (נשים, גברים, חרדים, חילונים, עדות שונות וכו') ונוודא שלפחות חלקן הן תמונות "שוברות סטריאוטיפים", כלומר שיש פער בין הסטריאוטיפ של האדם המצולם לבין מה שיתגלה אודותיו.

1. אישי: כתיבת דפי פרופיל
נבקש מכל תלמיד/ה לבחור מהמאגר שלוש תמונות ולהכין עבור כל אחת מהן דף פרופיל שבו יכתבו מיהו לדעתם האדם שבתמונה: גיל, עיסוק, מצב משפחתי, השכלה, מקום מגורים.

2. במליאה: השוואת פרופילים
נבקש מהתלמידים להציג את הפרופילים שכתבו. נשווה בין פרופילים שונים שנכתבו לאותה תמונה: האם כל מי שבחר/ה בתמונה של איש/ה מסוימ/ת, חשב/ה אותו הדבר על הדמות? אפשר לתלות את התמונות על קירות הכיתה ולהדביק מתחתן את הפרופילים אותם הציעו הילדים, ולתת זמן להסתובבות וקריאת הפרופילים השונים שנכתבו.

3. השוואת הפרופיל למציאות
נקרא עם התלמידים את הפרופילים האמיתיים של הדמויות בתמונות, או שנדפיס אותם על כרטיסיות ונבקש מהם לנסות להתאים בין כרטיסיות לתמונות. נשאל:

• האם הפרטים שגיליתם הפתיעו אתכם?
• האם יש פער בין מה שחשבתם למה שגיליתם?
• למה לדעתם קיים הפער?

4. סיכום
נשוחח על התהליך שקרה בכיתה, נגדיר מהו סטריאוטיפ ונסכם תוך התייחסות לשאלות כגון:

• האם חוויתם פעם מצב שבו מישהו קטלג אתכם והתנהג אליכם באופן מסוים בגלל סטריאוטיפ?
• כיצד לדעתכם סטריאוטיפים עשויים להשפיע על היום יום של האנשים בתמונות?
• האם יש קבוצות בחברה שהסטריאוטיפים עליהן פוגעניים יותר?

1. עבודה אישית

נבקש מהתלמידים לכתוב מאפיינים קבוצתיים שהם מכירים ופוגשים בחברה. לדוגמה: קבוצות שהמאפיין המשותף להן הוא דת, מגדר, עדה, העדפה מינית, לאום, יכולות, מוגבלויות, מצב סוציואקונומי (עשירים, עניים) וכד'. לאחר מכן ימלאו את הטבלה המצ"ב בהתייחס לאותן קבוצות.

2. בקבוצות

נחלק את הכיתה לקבוצות של 4 ונבקש מכל קבוצה לדון בשאלות הבאות:

• על מה אתם מבססים את העמדות כלפי קבוצות שאליהן יש לכם סובלנות נמוכה?
• מה יכול לגרום לכם לשנות את דעתכם בקשר לקבוצות אלו?
• מהם הנימוקים המשותפים לעמדות לא-סובלניות?
• מהם הנימוקים המשותפים לעמדות סובלניות?
• מה מוביל לנכונות לשנות דעה?

3. במליאה

כל קבוצה תציג את הממצאים שלה. נדגיש את הנקודות המשותפות שעשויות לקדם או לפגוע בסובלנות. נקיים דיון סביב השאלות: מה גורם לחוסר סובלנות, מה מעודד סובלנות ומה נדרש על מנת לשנות עמדות סטריאוטיפיות והכללות.

• דוגמאות לנימוקים להעדר סובלנות:

• עדיף חברה ללא שונות בכלל מכיוון שהשונות פוגעת באחדות שלנו.
• סטריאוטיפ אודות קבוצות: להט"בים זה לא טבעי, כל החרדים הם נטל כי הם לא עובדים...

• דוגמאות לנימוקים לסובלנות:

• לכל אחד הזכות להיות מה שהוא רוצה
• יותר מעניין כשיש שונות...

• מה יכול לשנות עמדות?

• היכרות אישית עם אנשים מהקבוצה
• ידע נוסף

4. יציאה לפעולה

השינוי יכול להיווצר כאשר אנחנו מגלים שהדעות שלנו מושתתות על סטריאוטיפים ולא על ידע (למשל כשאנחנו לא מכירים אנשים מקבוצה מסוימת). משם ניתן גם לצאת לפעולה של שינוי: אפשר להציע לתלמידים לבחור קבוצה או שתיים באוכלוסייה שלגביה ירצו לבחון מחדש את עמדותיהם, ולבנות תוכנית פעולה – קיום מפגש עם בני הקבוצה, הזמנת אורח שמייצג אותה, כתיבת עבודת חקר וכדומה.

בהקשר מקומי: אתם חלק מקבוצה שזכתה בהגרלה לחופשת סקי בחרמון!
הקבוצה מורכבת מהדמויות הבאות:

• אישה חרדית מבני ברק
• סטודנטית לסבית לתיאטרון
• תלמיד ישיבה מתקוע
• איש עסקים ערבי מתמרה
• חייל קרבי
• פרופסור להיסטוריה
• פעיל פוליטי מהמרכז
• עובד זר
• מושבניקית מהצפון
• מורה המלמדת בבית ספר יסודי ברחובות
• רפתן מקיבוץ יוטבתה
• אשת הייטק
• רופאה אתיופית
• מנהל קייטרינג

1. משימה אישית

על כל תלמיד/ה לבחור שלושה אנשים מתוך הרשימה איתם ירצו לחלוק את החדר ושלושה אנשים שהם מעדיפים שלא לחלוק איתם חדר.

2. עבודה בקבוצות קטנות

נבקש מהתלמידים לשתף בבחירות שלהם ובסיבות שהביאו אותם להחלטתם, ולהגיע להחלטה משותפת לגבי שלושה אנשים שהכי היו רוצים לחלוק עמם את החדר ושלושה שיבקשו שלא לחלוק איתם את החדר.

3. חיבור קבוצות

כל שתי קבוצות יחברו יחד כדי לדון בשאלות הבאות:

• כיצד הרגשתם במצב שבו הייתם צריכים לבחור בין אנשים?
• אילו "תמונות" וסיפורים יצרתם בראשכם לגבי רשימת האנשים?
• מאיפה שאבתם את הידע עליו ביססתם את התמונות והסיפורים הללו?

4. סיכום במליאה

הקבוצות ישתפו בשיח שהתקיים. נשאל: מדוע ואיך החלטתם שאתם לא רוצים להיות דווקא עם שלושת האנשים שפסלתם? על מה התבססה ההחלטה על שלושת האנשים שכן תרצו להיות איתם בחדר? הרעיון הוא להציף את הסטריאוטיפים שעל בסיסם אנחנו בונים את התפיסה שלנו ביחס לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, לחיוב ולשלילה. נשאל באופן מפורש: באיזה אופן סטריאוטיפים היו חלק מהתהליך? וכיצד ניתן להתגבר על סטריאוטיפים?

בהקשר עולמי: את אותו תרגיל אפשר ליישם כדי להציף חשיבה סטריאוטיפית בהקשר גלובלי –

זכיתם בטיול רכבות באירופה ואתם צריכים להגיע מרומא שבאיטליה לאוסלו בנורבגיה.

הנסיעה עורכת שלושה ימים ועליכם לעבור אותה עם עוד שלושה אנשים בקרון שינה:

• אשת עסקים אמריקאית בגיל העמידה
• רב אורתודוקסי מאוסטרליה
• ספורטאי הומוסקסואל מהולנד
• רקדנית בטן מצרית
• רואה חשבון אנגלי
• מורה ממחוז וואהן בסין
• סטודנטית מוסלמית מלבנון
• במאי ניגרי
• סופרת מבואנוס איירס , ארגנטינה
• סטארטפיסט מעמק הסיליקון בארה"ב
• חוקר מוח באוניברסיטת הרווארד
• חייל שוודי

(מתוך: Directorate of Youth and Sport Council of Europe, 2nd edition, 2004)

1. מה חושבים עליי?
נבקש מכל תלמיד/ה לענות על השאלה: "מה חושבים עליי" בהתבסס על המראה או בשל שייכות לקבוצה מסוימת (במיוחד דברים שהם לא בהכרח אמיתיים). למשל:

• אנשים חושבים שאני טוב/ה בחשבון כי יש לי משקפיים
• אנשים חושבים שאני אוהב כדורגל בגלל שאני בן
• אנשים חושבים שאני מסודרת בגלל שאני בת

חשוב שהתלמידים יתנו נימוק: למה לדעתם אנשים חושבים זאת עליהם? ראו: דף מעוצב להדפסה

2. איך נוצרים סטריאוטיפים?
נסביר שהקטגוריות שעלו בנימוקים הם סטריאוטיפים. דוגמאות: אנשים חושבים שבלונדיניות פחות חכמות, אנשים שמנים הם עצלנים/מצחיקים, מוסלמים הם טרוריסטים, הומוסקסואלים הם פחדנים, אפרו-אמריקאים אלימים, אסיאתים חרוצים וכדומה. נשאל: מה המקור לסטריאוטיפים? (משפחה, חברים, תקשורת) ונסביר שזה טבעי אך אפשר לשנות זאת.

3. איך מתגברים על סטריאוטיפים?
נבקש מהתלמידים לחשוב על דרכים שיכולות לסתור סטריאוטיפים. למשל: השאלה האם כל האנשים מהקבוצה הם בעלי אותה תכונה? (האם למשל אנחנו מכירים מוסלמים שאינם טרוריסטים – חברי כנסת, זמרים, שחקנים, ספורטאים וכו').

4. יצירת שמש סטריאוטיפים
בקשו מכל תלמידה לכתוב "שמשות סטריאוטיפים" לפי המבנה הבא:

זה שאני _____________  (במרכז)

לא אומר שאני ___________________ (מסביב)

לא אומר שאני ___________________ (כנ"ל)

לא אומר שאני ___________________ (כנ"ל)

(ראו דף להדפסה לדוגמה)

5. סיכום במליאה
נבקש ממתנדבים להציג ולהסביר את השמשות שלהם לכיתה. נשאל: איך אתם מרגישים כאשר רואים אתכם לפי מאפיינים של קבוצה ולא כפי שאתם באופן אישי? כיצד סטריאוטיפים עשויים להשפיע על ההתנהגות שלכם כלפי אחרים?

בשל הבניה חברתית וציפיות מסוימות מכל אחד מהמגדרים, בנים עלולים לחוש תחושת מסוגלות נמוכה בנושאים שנחשבים באופן סטריאוטיפי לנושאים "נשיים" (כתיבה יוצרת, ביטוי רגשי), ובנות עלולות לחוש מסוגלות נמוכה בתחומים הנחשבים "גבריים" (פיזיקה, ספורט). כדי להפחית סטריאוטיפים מגדריים ולהעלות את תחושת המסוגלות של בני ובנות שני המינים, נוכל לנקוט בצעדים הבאים:

• מפגשים עם דמויות לחיקוי
  נזמן לכיתה מפגשים עם גברים ונשים שהצליחו באופנים ששוברים את הציפיות המגדריות: שחקנית כדורגל, רקדן בלט, מדענית וחוקרת, גנן בגן ילדים. כדאי לכלול במפגש שיח פתוח על הקשיים בהם נתקלו, על התגובות ששמעו, ועל האומץ שנדרש מהם כדי ללכת בעקבות תחומי העניין האישיים שלהם.
• גיוון הדוגמאות בתוכנית הלימודים
  כדי לאפשר לכל תלמיד ותלמידה לזהות את עצמם בחומר הלימוד, חשוב לגוון את הדוגמאות כך שיציגו דמויות של בנות ולא רק של בנים. כמו כן חשוב להתבסס בדוגמאות על נושאים מגוונים שמתאימים לשני המינים (מוזיקה, רכיבה על אופניים), ולא רק על תחומים אשר בנים נוטים למצוא בהם עניין.
• תגובה מודעת
  יש חשיבות עצומה לתגובות שלנו כמורים ומורות, לשם הפחתת הסטריאוטיפים וחיזוק תחושת המסוגלות. נשים לב מי פונה ונתאים את התגובה שלנו. לדוגמה:
  • כאשר תלמידה אומרת שהיא מתקשה בביצוע משימה שאמורה להיות לה קלה, לא נספק לה את הפתרון (ובכך נאשש את תפיסתה), אלא נתחקר יחד איתה מה מקור הקושי.
  • כאשר תלמיד לועג להישגים של תלמידה, לא נתעלם, אלא נשוחח עם הכיתה על תגובות שאינן מקובלות.

ראו גם הפרקטיקה: הוראה רגישת מגדר

(מבוסס על: הפחתת סטריאוטיפים, גרמניה – פרקטיקות הוראה במחקר ERI)

כאמור, קידום פדגוגיה רגישת מגדר בביה"ס משמעותה שבירה של סטריאוטיפים מגדריים: למשל, ביחס לאסוציאציות שעולות בנוגע למשמעויות של להיות "ילדה" ולמשמעויות של להיות "ילד". 

כלי זה מתמקד בהיכרות עם נקודות חוזקה אישיות ובשבירת סטריאוטיפיים נשיים, לצד יצירת סביבת למידה חוץ כיתתית המעודדת חיזוק והעצמה של זהות נשית חזקה, רגישה לתרבות, לחברה ולעוצמה האישית כאחד.

שלב ראשון: היכרות עם עצמי
מפגש זה יערך בעזרת סט קלפים העוסקים ברגשות, חוזקות, שאיפות, יכולות אישיות, חלומות ומטרות (ראו דוגמה בקובץ המצורף).

המטרה היא שהתלמידים ילמדו להכיר את עצמם באופן ממוקד וברור בדגש על חיזוק הביטחון העצמי. הפעילות אינה מיועדת רק לבנות – גם בנים צריכים ללמוד את הנושא כדי לקדם שוויון מגדרי.

ראו גם - קלפים מעוצבים להדפסה
ראו גם את הפרקטיקה: חיזוק תחושת המסוגלות

1. מומלץ לשבת במעגל או במרחב בית ספרי מרגיע ומזמין. לאחר שפורשים את סט הקלפים על גבי משטח, נותנים לתלמידות ולתלמידים מספר דקות להתבונן ולבחון את הקלפים.
2. מבקשים מכל אחת ואחד לבחור שני קלפים שדרכם יענו על השאלות הבאות (שני תלמידים יכולים לבחור את אותו הקלף): 

• מי אני? 
• מהן היכולות והחוזקות שלי?
• מה המטרה שלי בחיים דרך החוזקות שלי? 

3. במליאה כל תלמיד/ה עונה על אחת השאלות דרך שני קלפים שבחר/ה. אם נותר זמן אפשר לבחור שאלה נוספת.

שלב שני: גיבורות העל שלנו

1. מציגים לתלמידות ולתלמידים מגוון גיבורות-על בדיוניות (מצגת מצורפת). תחילה כל תלמיד/ה קורא/ת את היכולות והחוזקות של כל גיבורת-על ועורכ/ת השוואה בין החוזקות שלה לבין החוזקות שלנו שעליהם דיברנו במפגש הקודם.

• הערה: אם הקמנו מרחב למידה מתאים (ראו דוגמאות וצילומים במצגת לעיל), התלמידות והתלמידים מגיעים לפינות של גיבורות העל הבדיוניות, נכנסים לבד או בזוגות לכל פינה, קוראים את היכולות והחוזקות של כל גיבורה, ומשווים בין החוזקות שלהם לבין מה שיש לגיבורת העל. אם אין מרחב ייעודי בבית הספר, אפשר גם לקיים את הפעילות בכיתה עם פינה לכל גיבורה.

2. בהמשך להשוואה בין החוזקות שלנו לחוזקות של גיבורות העל, נבקש מהתלמידים לענות:

• אילו כוחות או חוזקות שיש לגיבורות העל היית רוצה לעצמך? 

3. לסיכום כל תלמיד/ה מצייר/ת את עצמה/עצמו כגיבורת-על עם הכוחות המיוחדים שלה.

שלב שלישי: התמודדות עם מכשולים
בכל דרך עשויים להיות מכשולים ומלכודות. תלמיד/ה חזק/ה צריכ/ה לדעת את העובדה הזאת ולדעת איך להתמודד איתה. זה קורה לאחר היכרות עם גיבורות העל האמיתיות שסיפורי החיים שלהן פרוסים במסדרונות בית הספר בסביבה החוץ כיתתית.

• כל תלמיד/ה בוחר/ת דמות, קורא/ת ביחד עם המורה את סיפור חייה, והמורה שואל/ת שאלות על החוזקות, החלומות והמטרות שלה. בסוף מגיעה השאלה: איזה מכשול או מלכודת היו בחיי הדמות, ואיך היא התגברה עליהם?
• התבוננו במכשולים שאתם עשויים להיתקל בהם, וגם בכאלו שנגרמים כתוצאה מסטריאוטיפים מגדריים ואחרים – אילו כוחות על של הגיבורה או שלכם יוכלו לעזור להתמודד מולם?
• על דרכי הפעולה והפתרונות המוצעים להיות מותאמי חברה ותרבות.

(מבוסס על פיתוח של ד"ר דיאנה דעבול וביה"ס היסודי עיסוויה לבנות)