התבוננות אמפתית על דמות מתוך התוכן הנלמד, לשם העמקת התובנות הלימודיות על הדמות כהזדמנות לתרגול אמפתיה בין-אישית.
התלמיד/ה מנסה להבין את הדמות ב"מַבָּט אֶמְפָּתִי" – שבעזרתו הוא מתבונן בה ומחפש רמזים שיסייעו לו להבין את עולמה הפנימי ואת החוויה שלה. לשם כך התלמיד מוזמן לעבור מה"כיסא" שעליו הוא יושב לכיסא עליו "יושבת" דמות הקשורה לתכני השיעור – דמות ספרותית (הדובר בשיר, המספר בפרוזה), דמות היסטורית או תנ"כית, חוקר/ת בתחום המדעים, דמות בציור, בפסל, אמן ועוד.
המעבר מהכיסא של התלמיד/ה לכיסא של הדמות מלווה בשאלות המסייעות בהתבוננות ובהבנת נקודת מבטה של אותה דמות:
- התלמיד ישב בכסאו ויזהה את הרגש הראשוני שעלה בו במפגש עם הדמות.
- התלמיד יעבור לכסא של הדמות, ובעזרת 3 שאלות יתחקה אחר רגשותיה ומחשבותיה של הדמות.
- התלמיד ישוב לכסא שלו ויבחן מחדש את תחושותיו ועמדותיו כלפי אותה דמות.
ניתן לתרגל זאת הלכה למעשה עם כסאות או רק באופן מטאפורי.
נקפיד לענות על השאלות לפי הסדר, מימין לשמאל (שימו לב: השאלה "מה אני מרגיש/ה כלפי הדמות?" חוזרת פעמיים, לחידוד התובנות שמתקבלות מהמבט האמפתי).
לסיכום התהליך נזכיר לתלמידים מהי אמפתיה: להכיר באופן ספציפי ומדויק את נקודת ראותו הסובייקטיבית המורכבת של הזולת, ולבטא זאת באופן שהזולת ירגיש שהובן (אוסטרויל, 1995).
נדון בתהליך הלימודי והרגשי שחוו ונעזור לתלמידים לזהות כיצד שכללו את יכולתם לגלות אמפתיה, ומה התהליך העניק להם כלומדים.
יש להשתמש במַבָּט אֶמְפָּתִי רק ביחס לדמות מתוך התוכן הלימודי, ולא ביחס לזולת המוכר אישית על ידי תלמידי הכיתה (חבר/ה מהכיתה, איש מקצוע שפגשו).
מאמפתיה למעשה
אחרי שענינו על השאלות, הבנו את נקודת המבט הייחודית של הדמות וחשבנו מה הצרכים שלה, אפשר לדמיין כיצד ייראה מצבה לאחר קבלת העזרה שהיא זקוקה לה. נוכל לעשות זאת באמצעים שונים: כתיבה, ציור, המחזה, יצירה אמנותית ועוד, ולהציע דרכים לסייע לה.
