ראיונות עם דמויות היסטוריות

שלב 1: הכנה

1. בחירת דמות היסטורית:

• המורה יציג רשימה של דמויות היסטוריות, הרלוונטיות לנושא הנלמד (כגון: בנימין זאב הרצל, מנחם בגין, יצחק שדה, הארייט טאבמן, רש"י, יהודה המכבי או צ'רצ'יל).
• התלמידים יתחלקו לזוגות או לשלישיות ויבחרו דמות אחת שהם ירצו "לראיין".

2. איסוף מידע:

• המורה יבקש מהתלמידים לאתר מידע בסיסי על הדמות מתוך מקורות מהימנים, כגון ספרי לימוד, ויקיפדיה או חומרי שיעור, כולל:
  ● מתי ואיפה חיה הדמות?
  ● הרקע שלה והשפעתה ההיסטורית.
  ● אירועים מרכזיים שבהם הייתה מעורבת.
  ● עובדה מעניינת או ייחודית עליה.
• המורה יבקש מהתלמידים לתעד את מקורות המידע.
• המורה יבקש מהתלמידים לכתוב תקציר על הדמות – פתיח לריאיון הכולל פרטי מידע היסטוריים חשובים.

3. כתיבת שאלות:

• המורה יבקש מהתלמידים לנסח שאלות עובדתיות (מה, מתי, איפה).
• המורה יבקש מהתלמידים לנסח שאלות על מניעים ודילמות (למה, כיצד).
• מומלץ לבקש מהתלמידים לנסח 5-4 שאלות על תחושות ומחשבות, כגון:
  o מה הוביל אותך לפעולה או לעשייה?
  o מה היה הרגע המשמעותי ביותר עבורך?
  o עם אילו קשיים התמודדת במהלך חייך?
  o מה היית רוצה ללמד אותנו היום?

חשוב שהמורה יבדוק את הרלוונטיות ההיסטורית של כל שאלה.

שלב 2: יצירת הריאיון

1. שימוש בבינה מלאכותית:
המורה ינחה את התלמידים לכתוב פרומפט לכלי בינה מלאכותית, כגון ChatGPT.
פרומפט לדוגמה:
אני רוצה לראיין את (שם הדמות). אנא התנהג כאילו אתה (שם הדמות) וענה על שאלותיי באופן מדויק היסטורית, באופן אישי ומעורר השראה.

המורה ינחה את התלמידים להוסיף לפרומפט את התקציר שהם כתבו על הדמות כדי לחדד את הדיוק ההיסטורי.
כמו כן, המורה ינחה את התלמידים לבקש תשובות המשלבות מידע עובדתי עם היבטים אישיים.

2. ביצוע הריאיון:
המורה יבקש מהתלמידים לשאול את השאלות זו אחרי זו בסדר הגיוני.
המורה ינחה את התלמידים לתעד ולשמור את התשובות שהתקבלו.
המורה יסביר לתלמידים כיצד נראה ריאיון - לעיתים יש צורך בשאילת שאלות המשך שלא תוכננו מראש בהתאם לתשובות. המורה יסביר כי הוא מצפה לראות שאלות כאלו בריאיון.

שלב 3: ניתוח ביקורתי

1. בדיקת דיוק היסטורי:

• המורה יבקש מהתלמידים לבדוק במקורות מידע מהימנים (כגון, ספרי לימוד או ויקיפדיה) את התשובות שקיבלו.
• אם נמצאו סתירות או אי-דיוקים, על התלמידים לציין אותם ולהסביר מדוע הם לא תואמים את המציאות ההיסטורית.

2. כתיבת מסקנות:

התלמידים יכתבו מסקנה קצרה:

• מה למדו על הדמות?
• מה הפתיע אותם בתשובות שקיבלו?
• איך הדמות מסבירה ערכים או תובנות רלוונטיות כיום?

שלב 4: יצירת תוצר - עיבוד והצגה בכיתה

• עיצוב דף עיתון היסטורי:
  o התלמידים יפתחו תבנית "עיתון היסטורי" בקנבה או בכלי דומה.
  o התלמידים יערכו את הריאיון בפורמט עיתונאי.
  o יש לכלול:
  ▪ כותרת מעניינת לריאיון.
  ▪ פסקת פתיחה המציגה את הדמות (על פי התקציר שכתבו).
  ▪ השאלות והתשובות הנבחרות.
  ▪ תמונה של הדמות, אם קיימת, או כל מקור חזותי רלוונטי אחר.
  ▪ פסקת סיכום קצרה עם התובנות שלהם.
  בפסקה יש להתייחס לרפלקציה על אמינות הריאיון, לזיהוי תובנות היסטוריות חדשות ודיון בערך המוסף של הריאיון להבנת התקופה.

שלב 5: שיתוף ודיון

• הצגת דפי העיתון בכיתה.
• פתיחת דיון על הניתוחים והסקת המסקנות:
  o מה היה המעניין ביותר?
  o האם אפשר לראות את האירוע ההיסטורי או את הדמות באופן שונה בעקבות הריאיון?
  o איך היו פועלים אחרת באותה תקופה?