דלג אל

חדר החדשות: התלמידים כעיתונאים - מאמתים ידיעות בקריאה רוחבית

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     הבניית ידע, פיתוח מיומנויות, חינוך לערכים

צורך

בעידן שבו בינה מלאכותית מסוגלת לייצר בשניות טקסטים, תמונות וסרטונים משכנעים לחלוטין, השאלה "האם זה אמיתי?" הפכה למיומנות הכרחית. מחקרים של אוניברסיטת סטנפורד (McGrew ואחרים, 2018) מראים שבני נוער רבים שופטים אמינות של מידע לפי איך שהאתר נראה - במקום לבדוק מי עומד מאחוריו. מסגרת PISA 2029 MAIL ממליצה להקדיש לכשירות "ניתוח והערכה" כרבע מזמן ההערכה, ומציגה את הקריאה הרוחבית ‎(Lateral Reading)‎ כפרקטיקה חיונית לאימות מידע. כך עובדים בודקי עובדות מקצועיים. הפרקטיקה מלמדת את הקריאה הרוחבית צעד אחר צעד, בפעילות חווייתית של משחק תפקידים.

כותב הפרקטיקה: ד"ר עמיר גפן, המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך - מינהל חדשנות וטכנולוגיה

חזרה לראש הדף

לפני שיוצאים לדרך

הצעות למהלך

הכינו שלוש ידיעות קצרות: אחת נכונה, אחת נכונה חלקית (עובדה אמיתית עם כותרת מוגזמת) ואחת כוזבת.
אפשר להשתמש בידיעות אמיתיות מהעבר שנבדקו, או לבקש מ-Gemini לנסח ידיעות לתרגול (ראו פרומפט בהמשך).
חשוב: סמנו לעצמכם מה נכון ומה לא. אם Gemini ניסח את הידיעות, בדקו בעצמכם מול מקור מהימן, לפני השיעור, את העובדות שבידיעה הנכונה ובידיעה הנכונה חלקית: גם כאן הוא עלול להמציא עובדות שנשמעות נכונות.

מה כותבים ל-Gemini:
אני מורה לתקשורת בחטיבת ביניים ואני מכין תרגיל אימות מידע. כתוב 3 ידיעות חדשות קצרות (עד 60 מילים כל אחת) בנושאים שמעניינים בני נוער: אחת נכונה ומדויקת, אחת שמבוססת על עובדה אמיתית אך עם כותרת מוגזמת ומטעה, ואחת בדויה לחלוטין אך שנשמעת אמינה. ציין ליד כל ידיעה את הסיווג שלה (למורה בלבד), וליד הידיעה הנכונה והידיעה הנכונה חלקית צרף קישור למקור שמאמת את העובדה.

  • הכינו דף "דוח אימות" לכל קבוצה ובו: הידיעה שקיבלנו / מה בדקנו ובאילו מקורות (כולל קישורים) / ההכרעה שלנו / הנימוק.
  • נדרש: מחשב או טאבלט עם אינטרנט לכל קבוצה.
חזרה לראש הדף

המהלך - איך עושים את זה, שלב אחר שלב

שלב 1 - הקרינו ידיעה ויראלית (מהשלוש שהכנתם) ובקשו הצבעה: אמיתי או מזויף? רשמו את התוצאה על הלוח. אחר כך שאלו: לפי מה החלטתם? רוב התשובות יהיו "זה נראה אמין" או "זה נשמע הגיוני" - וזו בדיוק נקודת הפתיחה.

שלב 2 - הציגו את העיקרון המרכזי: בודקי עובדות לא נשארים בתוך האתר - הם יוצאים ממנו. זו "קריאה רוחבית": פותחים כרטיסיות חדשות ובודקים מה כותבים מקורות אחרים על הטענה ועל המקור עצמו. איך האתר נראה - לא מעיד על אמינותו.

שלב 3 - הדגימו קריאה רוחבית על המקרן, צעד אחר צעד: מעתיקים את הטענה המרכזית של הידיעה, מחפשים אותה בגוגל, בודקים אם גופי תקשורת מוכרים דיווחו עליה, ומחפשים מי עומד מאחורי המקור המקורי ("מי מממן את האתר הזה?"). חשבו בקול רם - התלמידים צריכים לשמוע את שיקול הדעת שלכם.

שלב 4 - חלקו את הכיתה ל"דסקים" של 3-4 תלמידים. בכל דסק מחלקים ארבעה תפקידים: מחפש (מנהל את החיפוש), בודק מקורות (מברר מי עומד מאחורי כל מקור), רושם (ממלא את דוח האימות) ומציג (מציג את ההכרעה לכיתה). בדסק של שלושה, הרושם הוא גם המציג. כל דסק מקבל ידיעה אחת ודף דוח אימות, ויש לו 20 דקות לחקור: לחפש את הטענה, להצליב מקורות, ולהכריע - נכונה / נכונה חלקית / כוזבת.

שלב 5 - אפשר להיעזר ב-Gemini כעוזר חיפוש - אך עם כלל הברזל של חדר החדשות: גם את התשובה של הבינה המלאכותית חייבים לאמת מול מקורות. זו הזדמנות להסביר שכלי בינה מלאכותית "מנבאים" את התשובה הסבירה - הם לא בודקים עובדות, ולעיתים הם מייצרים מידע שגוי שנשמע נכון ("הזיה").
מה כותבים ל-Gemini:
אני בודק את הטענה הבאה: [הדביקו את הטענה]. אילו שאילתות חיפוש כדאי לי לחפש בגוגל כדי לאמת או להפריך אותה? אילו סוגי מקורות ייחשבו אמינים לבדיקה כזאת - ולמה?

שלב 6 - כל דסק מציג לכיתה בשלוש דקות: הידיעה, מה בדקנו, ההכרעה והנימוק. לאחר כל הצגה חשפו את הסיווג האמיתי. השוו לתוצאות ההצבעה מהפתיחה - כמה דעות השתנו אחרי הבדיקה?

שלב 7 - מסכמים יחד על הלוח: "חמישה צעדים לפני שמשתפים" - עצרו רגע לפני שיתוף; קראו מעבר לכותרת; בדקו מי המקור ומה האינטרס שלו; חפשו את הטענה במקורות נוספים; אם לא בטוחים - לא משתפים.

שלב 8 - לסיום, כל תלמיד כותב בכרטיס יציאה: דבר אחד שאעשה אחרת בפעם הבאה שאראה ידיעה ויראלית. את חמשת הצעדים תלו על קיר הכיתה.

רמה נמוכה - הדסק בדק מי כתב את הידיעה ומי עומד מאחורי המקור, ושאל אם המידע מדויק ומה המניע לפרסום שלו.
רמה בינונית - הדסק יצא מהאתר ובדק את הטענה במקורות נוספים (קריאה רוחבית), זיהה הטיה או מידע נכון שמוצג באופן מטעה, ונימק את ההכרעה.
רמה גבוהה - הדסק השווה כמה מקורות ונקודות מבט, הגיע למקור הראשוני, בדק מול מקורות גם את מה שהבינה המלאכותית הציעה, והציג הכרעה מנומקת עם קישורים.

חזרה לראש הדף

עוד רעיון: משחק "סמנו את ה-AI"

עוד רעיון

בהשראת פורמט המשימות הקצרות של PISA: הציגו לתלמידים זוגות של פסקאות או תמונות - אחת שנוצרה על ידי אדם ואחת על ידי בינה מלאכותית - והתלמידים צריכים לזהות מי יצר מה, ולנמק לפי אילו סימנים החליטו.
הדיון על הסימנים חשוב יותר מהזיהוי עצמו, וכדאי להדגיש בו שעל חלק מהסימנים אי אפשר להסתמך.

חזרה לראש הדף

עוד רעיון: מדד האמינות הכיתתי

ועוד רעיון

בנו עם הכיתה "מדד אמינות" למקורות מידע: אילו שאלות שואלים על כל מקור (מי כתב? מתי? מה האינטרס? האם יש הפניות למקורות?) וכמה נקודות כל תשובה מקבלת.
השתמשו במדד לאורך השנה בכל עבודת חקר.

חזרה לראש הדף

טיפים מהמומחים

כדאי לדעת

מה יגרום לפרקטיקה להצליח? בחירת ידיעות קרובות לעולם התלמידים - ספורט, מוזיקה, גיימינג, טרנדים. ככל שהידיעה רלוונטית יותר לתלמידים, כך הם ישקיעו יותר באימות שלה. וההדגמה החיה שלכם בשלב 3 היא הלב הפדגוגי של הפרקטיקה - אל תדלגו עליה.

מה עלול להכשיל - ואיך נמנעים? מסר של ציניות גורפת - "אי אפשר להאמין לכלום". המטרה הפוכה: להראות שיש דרך שיטתית לדעת למה כן להאמין. הקפידו לסיים עם הכלים, לא עם החשדנות.

כדאי לדעת: אם אתם מייצרים ידיעת תרגול כוזבת עם Gemini - הקפידו שתישאר בתוך הכיתה בלבד, מסומנת כתרגול, ואל תשתמשו בשמות של אנשים או מוסדות אמיתיים.

חזרה לראש הדף

קישורים

ועוד רעיון
חזרה לראש הדף

שימוש אחראי

שימוש אחראי
  • עלו תמיד בהתאם להנחיות משרד החינוך לשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, כולל ההגבלות לפי שכבת גיל.
  • שמרו על פרטיות התלמידים: אין להזין לכלי הבינה המלאכותית שמות, תמונות או כל פרט מזהה של תלמידים.
  • הזכירו לתלמידים: הבינה המלאכותית היא כלי עזר. האחריות על התוצר, על בדיקת העובדות ועל היושרה הלימודית נשארת תמיד בידי התלמיד.
  • הנחיות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית יוצרת במערכת החינוך
חזרה לראש הדף

מקורות להרחבה

הניסיון שלך
  1. PISA 2029 Media and Artificial Intelligence Literacy - דף הפרויקט הרשמי של ה-OECD - ההגדרות, החזון והעדכונים של תחום ההערכה החדש
  2. מסגרת ההערכה המלאה: PISA 2029 MAIL Assessment Framework - First Draft - המסמך המלא של המסגרת המושגית, חמש הכשירויות ומתארי המשימות (באנגלית)
  3. Civic Online Reasoning - Stanford Digital Inquiry Group - מערכי שיעור חינמיים לאימות מידע וקריאה רוחבית, מבוססי מחקר על בודקי עובדות מקצועיים (באנגלית)
  4. McGrew, S., Breakstone, J., Ortega, T., Smith, M., & Wineburg, S. (2018). Can students evaluate online sources? Learning from assessments of civic online reasoning. Theory & Research in Social Education, 46(2), 165-193 - המחקר שמראה שתלמידים רבים שופטים מידע לפי מראה האתר (באנגלית)
אחלה שיעור
הכנתם לכיתה שיעור
מקורי ומעניין?
אל תשמרו אותו לעצמכם.
שתפו אותנו!
המרחב הפדגוגי

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

התאמת שיעור קיים לכיתות הטרוגניות
מורים עובדים בדרך כלל עם חומרים מוכנים מראש לשיעורים, ולעיתים הם נתקלים בקושי להתאים אותם לצרכים המשתנים של כיתות הטרוגניות.הפרקטיקה עונה על הצורך של מורים ל...
Practicing Arguments
The practice will help teachers practice argument analysis with students on a given topic by creating a podcast and summaries using Notebooklm.
קמפוס מקוון משותף לתלמידים ולהורים בלמידה מרחוק: MOOC קהילתי
למידה בקורס מקוון (MOOC) דורשת עצמאות ומכוונות ללמידה עצמאית, בשילוב יחס אישי וליווי תומך של מורה, הורה או תלמיד/ה בוגר/ת. למעורבות ההורים עשויה להיות תרומה ...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.