פתיחות לרעיונות חדשים

פעמים רבות אנחנו נמצאים במסלול חשיבה ופעולה שגרתי וידוע, ואיננו חושבים שיש צורך להסתכל לצדדים, לחשוב אחרת, ולהיפתח לדברים חדשים. זה טוב במצב מוכר, יציב ולא משתנה. אבל כשהדברים משתנים, כשיש צורך או רצון לנוע מהמצב שבו אנחנו נמצאים ולהתפתח, להכניס עניין לחיינו, לחוות את המגוון שמסביב ולראות את הדברים במבט רענן ושונה, כדאי לחשוב אחרת.

היכולת לדמיין, לשחק, לחשוב אחרת ולהתבונן בדברים מנקודת מבט שונה – יכולה לתת משמעות אחרת לנו ולמצב, וגם לאפשר לנו לחוות ביתר קלות חוויות חדשות ולהתמודד עם שינויים.

פתיחות לרעיונות חדשים ומוכנות להעלאת אפשרויות חדשות לתגובה במצבים קיימים, נובעים ממצב נפשי-תודעתי (state of mind). משום כך יש חשיבות ליצירת אקלים והזדמנויות שיאפשרו ויעודדו מצב תודעתי שכזה. את הפעילויות והתרגילים שיוצגו בפרקטיקה זו ניתן וכדאי לשלב בהזדמנויות ובמצבים שונים במהלך ההוראה-למידה לשם יצירת אקלים המעודד פתיחות לתפיסות ולרעיונות חדשים.

לוּ הייתי... / לוּ היה ל...

1. פתיחה
כפתיחה לפעילות, אפשר להשמיע או להראות את אחד מהשירים הבאים:

• לוּ הייתי מלך, חוה אלברשטיין
• לו הייתי רוטשילד, שמואל רודנסקי/נתן דטנר
• לו הייתי פיראט, השלושרים
• לו הייתי ציפור כנף, חוה אלברשטיין
• נוצת הפלאים, חוה אלברשטיין

2. משימת כתיבה
נבקש מהתלמידים לחשוב ולכתוב לעצמם, מה היה קורה באחד או יותר מהמקרים הבאים:

• לוּ הייתי רוטשילד אז הייתי ...
• אם לסבתא היו גלגלים היא הייתה ...
• לו יכולתי להוסיף עוד עין לגוף הייתי מוסיפ/ה אותה ב... כי ...
• אם הזבובים היו בגודל של פיל אז ...
• לוּ בברז היה זורם שוקו אז ...
• אם ראש הממשלה היה כל הזמן עומד על הראש אז...
• אם שורשי העצים היו בחוץ והנוף באדמה אז ...

נשים לב לתת מספיק זמן לחשוב – לא כולם מסוגלים "לשלוף" מיד רעיונות.

נעודד כתיבה של כמה שיותר רעיונות, למשל על ידי הכוונה מפורשת ושאלה: "נהדר! מה עוד?"

3.שיתוף
נשאל מי רוצה לשתף. זו הזדמנות להפנות את השאלה גם לתלמידים שתקנים או ביישנים מטבעם. נבקש מהתלמידים לשתף בקצרה כדי לאפשר דינמיות, ולתת הזדמנות להרבה תלמידים לשתף.
התרגיל צריך להיות קצבי ומהיר, בלי יותר מדי מחשבה וכמובן בלי ביקורת.
אם תלמיד אמר משהו ממש לא מובן אפשר לבקש ממנו הבהרה קצרה. חשוב לא לשפוט ולגלות פתיחות  לרעיונות יצירתיים.

לאחר סבב של שיתופים בעל-פה, ניתן לתלות גיליון נייר גדול בכיתה עם הדברים שנאמרו, ושהתלמידים יוסיפו בזמנם החופשי אפשרויות נוספות. מדי פעם אפשר לקרוא ולציין תוספות חדשות שנכתבו.

שימו לב!

• רצוי שכל אחד יציין את שמו ליד האמירה. אם יש תלמידים שקשה להם להתבטא במילים, נאפשר להם לצייר את מה שהם חושבים.
• שימוש בגירויים מוכרים אך מעולם שונה מהתוכן הרגיל של השיעור (כמו ציטוט משיר למשל, או פתגמים ידועים ומוכרים וכד'), עשוי להפתיע ולשדר גמישות. כמו כן, זה יקרב את התלמידים למשימה ומצד שני ירחיק אותם מה"כאן ועכשיו" של הכיתה.
• יש לקחת בחשבון שלא תמיד עולם המושגים והאסוציאציות שלנו תואם את זה של התלמידים. למשל, לא כולם יודעים מי היה רוטשילד... לכן, אפשר לנצל את ההזדמנות לספר על האיש, או לחלופין לבחור לצורך התרגיל כל איש/ה מאוד עשיר/ה המוכר/ת לתלמידים.

1. צורה

נחלק לתלמידים דף ובו עיגולים (אפשר כמובן לעשות זאת עם צורות אחרות – משולש, ריבוע וכד').

נקציב זמן (כ-5 ד'), ונבקש לצייר כמה שיותר דברים שונים עם העיגול. 

בתום הזמן, נציע לתלמידים לשתף בציורים שציירו. נשאל:

• איך הרגשתם בזמן ביצוע המשימה?
• מה היה קל ומה קשה?
• מהיכן הגיעו הרעיונות?
• האם הרעיונות הם מסוג אחד (למשל סוגים שונים של כלי רכב), או מגוונים?

הערה: לילדים צעירים אפשר לתת פחות צורות ולהשתמש בדבקיות.
ראו דוגמה שעשתה ילדה בגן חובה

 2. חפץ
נבחר חפץ כלשהו כגון: קופסת שימורים, טלפון נייד, קוביית משחק, פמוט וכד'.

נבקש מהתלמידים למצוא לפחות עשרה שימושים לחפץ זה. אפשר לצייר או להגיד את השימושים השונים.

ייתכן שהתלמידים יציעו תחילה שימושים הדומים לשימוש השגור בחפץ. למשל, שימושים לקופסת שימורים – אגרטל, קופסה לצבעים, מעמד לסכו"ם, כלי לאחסון מסמרים, כוס שתייה וכד'. כאשר ההצעות דומות במהותן ומשתמשות רק בתכונה אחת של החפץ (כאן: כלי קיבול), לא נגיע לפריצת דרך ולרעיון מקורי ממש.

כדי להעשיר את מגוון הרעיונות ולעודד מקוריות, אפשר להפעיל מספר טכניקות. להלן ארבע טכניקות לדוגמה:

א. לבקש למצוא עוד 10 רעיונות, אך שונים במהותם.

ב. לערוך רשימת תכונות של החפץ ולבקש מהתלמידים להציע רעיונות המתייחסים לתכונות השונות. נדגים לפי תכונות של קופסת שימורים:

• התכונות: עשויה ממתכת, מרעישה, עגולה, מבריקה, מצופה בחומר נגד חלודה, חדה, פלסטית (שומרת על צורה).
• רעיונות בעקבות התכונות: משפך להשקות נבטים ועציצים; כלי לקטיף פירות גבוהים או דוקרניים (על ידי חיבור לקצה של מקל ארוך), פנס בשדה (להכניס נר בפנים); תוף (מערכת תופים), כלי נגינה אחרים כמו רעשן, מצילתיים; הגברת קול; פסלים; סכין; קביים.
• ארגון בטבלה: אפשר לעשות טבלה ובה עמודות כגון – חומר, גודל, צבע, סגנון, שימוש (פונקציה), שונות. בשלב הבא מפרטים בכל עמודה את התכונות של החפץ השייכות לה.

ג. ללמוד מניסיון אחרים: אפשר להציע לתלמידים לשתף מה עזר להם להעלות עוד רעיונות, כדי לתת השראה לאחרים לחשוב באופן דומה.

ד. השראה מתמונות: ניתן להציג תמונות אקראיות ולבקש מהתלמידים להתבונן בהן ולאחר מכן להציע עוד שימושים לחפץ הנבחר.
למשל: תמונה של תות שדה עוררה בי רעיון לעשות חורים בצדי הקופסה ובתחתיתה, ולשתול בחורים הצדדיים שתילי תות כדי שקופסת השימורים תהפוך למקור תות נייד...
דוגמה נוספת: תמונה של ילד הולך על מעקה, העלתה אצלי את הרעיון לעשות משחק עם משימת שיווי משקל – ללכת על קופסאות הפוכות בגדלים שונים.

בסיום הפעילות נשאל:

• מה בדרך זו עזר לכם להעלות רעיונות חדשים?
• מה הייתם מציעים לחבר המתקשה להעלות אפשרויות רבות ומגוונות?

משחקים שבהם המשימה מאלצת את המשתתפים להעלות רעיונות חדשים בכל פעם, "מאלצים" את התלמידים להגות רעיונות מקוריים, שונים מהרגיל. לדוגמה:

1. הביאו את המפתחות

התלמידים יושבים במעגל. המורה באמצע המעגל זורק/ת למרגלות התלמידים את המפתחות (או גליל סרט דביק וכד' – כל חפץ שאפשר לזרוק בעדינות).

המשימה: להחזיר למורה את החפץ אך באופן שונה מן הדרכים שבהן כבר עשו זאת קודם לכן.

אם יש מעט ילדים במעגל, אפשר לחזור שוב אל הראשונים שעשו את המשימה, ולבקש מהם להביא החפץ פעם נוספת כדי לאתגר גם את היצירתיות שלהם.

2. גדר, כבשה ואיש עם בעיה

הכינו שני כיסאות ומקל (או כל דבר אחר שיוכל להוות 'גדר').

קראו, הראו או השמיעו את הסיפור גדר, כבשה ואיש עם בעיה עד המשפט "עכשיו גם לכבשים הייתה בעיה" (בסרטון עד דקה 01:00).
המשימה: על התלמידים לעבור את הגדר. כל מעבר צריך להיות בדרך שונה מזו שעשו קודם לכן.

האילוץ הוא אבי הרעיון ולכן, ככל שנאלץ את עצמנו ואת תלמידינו "למתוח" יותר את החשיבה, נאלץ להגות אפשרויות יותר מקוריות, חדשות ואחרות. כאשר נקפיד לבקש תמיד עוד רעיון (בגבולות ההיגיון), יש סיכוי גדול שהרעיונות יהיו מקוריים ואחרים ויתקבלו על ידי המשתתפים ביתר קלות.

ראו גם את הפרקטיקה: חיפוש פתרונות במקומות לא-שגרתיים.

1. נציג או ננקוב בשמו של חפץ, מצב או מושג, ונבקש מהתלמידים להגיד מהו ההיפך או הניגוד שלו.
נתחיל בדברים מוכרים ופשוטים כגון: מה ההיפך של אור, קור, שחור וכד'.
אין לחזור על הפכים שנאמרו כבר! נכתוב את ההפכים על הלוח או על גיליון נייר.
רצוי לחזור ולהציג את אותו המושג מספר פעמים, כדי לבדוק האם עולות אפשרויות להפכים שלא נאמרו עדיין. למשל: אחרי שכתבנו מגוון הפכים אפשריים למושג "אור" ועברנו לדבר על מושג אחר, נחזור שוב למושג "אור" ונראה אם לתלמידים יש רעיונות חדשים להפכים שלא נאמרו בסבב הקודם.

2. נמשיך במילים דו-משמעיות. למשל:

• קשה: המושג ההפוך יכול להיות קל או רך.
• מר: ההפך יכול להיות גברת, פועל, או מתוק.
• בר: המילה יכולה להיות במשמעות של: טבעי, נקי/טהור, בן, פראי, בית מרזח ...
  ולכן ההפכים יכולים להיות: מתועש, מלוכלך/טמא, בת, מתורבת, מנזר ...

איך מוצאים מילים טובות לתרגיל?
חפשו מילים שיש להן משמעויות שונות ומכאן שיכולים להיות להן הפכים שונים.
למשל המילים: יד, גל, שיח, דר, חד, גנן, גן...

ננסה להציע את כל ההפכים לכל המשמעויות.

3. ננסה למצוא הפכים לחפצים, מושגים או פעולות שאין להם ניגוד ברור.
למשל: מה ההיפך מחצוצרה, רוח, סולם, כחול, אחווה, חקלאות...
נעודד פתיחות לרעיונות שונים שעולים ונבקש הסברים.
נקפיד לבקש עוד הפכים לאותם הדברים, אך נזכיר שאין לחזור על דברים שנאמרו.

4. ננחה את התלמידים לחפש פתגמים או ניבים שבהם משולבים הפכים. למשל:

• שתיקה רועמת
• היש שבאין
• קל, קשה וגמיש כבמבוק
• שתיקה כהודיה
• רכות נוקשה
• לב אבן
• מעז יצא מתוק
• התנהגות פסיבית-אגרסיבית (passive-aggressive)
• אין שלם יותר מלב שבור...

חשבו: מה התחושה הנוצרת כאשר משתמשים בניבים אלו, כתוצאה מהשילוב בין ההפכים?

5. התלמידים יצרו ייצוג ויזואלי שידגים את השילוב בין שני הפכים. למשל: שחור ולבן –

• ציירו ציור בשחור ובלבן והשילובים שביניהם
  (ראו: מהם היִין והיֵאנג? סמלי השחור והלבן, אאוריקה)
• השמיעו אילו צלילים יש ללבן ואילו צלילים יש לשחור.
• כל אחד ירקוד כמו שחור וגם כמו לבן.
• לאחר מכן, חצי כיתה תרקוד כמו לבן וחצי כמו שחור וינסו להתערבב במהלך הריקוד.

דוגמה נוספת: חצוצרה ונֶבֶל

• נסו לנגן או לשרוק צלילי חצוצרה שיישמעו כנבל או צלילי נבל שיישמעו כחצוצרה.
• לאחר מכן, נסו לנגן או לשרוק שילוב של חצוצרה ונבל כך ששניהם יישמעו.
• רוצו כמו נבל, רוצו כמו חצוצרה, ולאחר מכן רוצו בזוגות של נבל וחצוצרה.
• רקדו כמו נבל, רקדו כמו חצוצרה, ולאחר מכן מצאו זוג ורקדו יחד לפעמים שניכם כחצוצרה ולפעמים שניכם כנבל. לאחר מכן רקדו כחצוצרה ונבל יחדיו.
• הוסיפו ריקוד בו החצוצרה רוקדת 'נבלית' והנבל רוקד 'חצוצרית'.
• ציירו ציור למשמע צלילי נבל ולאחר מכן למשמע צלילי חצוצרה.
  איך זה ייראה כשהצלילים מעורבים?

6. נבחר חפץ והתלמידים יכתבו כמה שיותר מאפיינים שלו. למשל:

• החפץ: מסרק
  תכונות ומאפיינים: קשיח, גמיש מעט, פלסטיק, שיניים בעובי משתנה, צבע, ידית אחיזה, משמיע צליל (אפשר לנגן עליו), קצוות חדים, פורם קשרים, תולש שיער, עושה חשמל סטטי...
• לאחר מכן, נבחר שני הפכים ונפעיל עליהם את התכונות של החפץ. לדוגמה:
  ההפכים: ארמדילו – קואלה
  הפעלת ההפכים על החפץ:
  • בין כל שן מסרק קשה (כמו שריון ארמדילו), תהיה מעין פרווה שתלטף את הראש (כמו פרוות קואלה).
  • מסרק מחומר קשה עם מפרקים (כמו שריון הארמדילו) המקבל את צורך הגולגולת ובמפרקים יש אפשרות למלא שמן אקליפטוס (כמו העץ עליו חיה הקואלה). כשלוחצים מעט הוא מטפטף על שיני המסרק ומגיע לקרקפת: כך השיער לא יבש ואין חשמל סטטי, הוא פותח את דרכי הנשימה ומרחיק כינים ויתושים.

 דוגמה נוספת:

• חפץ: מנורת שולחן
• תכונות ומאפיינים: מייצרת אור, ניידת, פועלת על חשמל, עוצמות אור שונות, מאירה אזור קטן.
• הפכים: אוזניות – מגפון
• הפעלת ההפכים על החפץ:
  • מנורה שניתן לכוון את שטח ההארה שלה – מצומצם כמו אזור שמיעת הקול באוזניות או רחב כמו אזור הקול ששומעים בעזרת מגפון.
  • מנורת שולחן עם שתי זרועות שאפשר להרחיק אחת מהאחרת ואז האור מגיע בשתי אלומות ומאיר משני צדדים (כמו אוזניות) או מתקרב ויוצר אלומה רחבה (כמו מגפון).

7. סיכום רפלקטיבי
נשאל: איך היה לכם להמציא הפכים? איך מצאתם הפכים לא מובנים-מאליהם לדברים שונים?
באיזה אופן החשיבה על הפכים שונים מאפשרת לנו להיות יצירתיים יותר ולהיפתח לרעיונות חדשים?