תרגילי העמדות מבוססים על הגישה של "הבהרת ערכים" שפותחה בארה"ב במחצית השנייה של המאה ה-20. התפיסה היא שכל אדם מגבש לעצמו את ערכיו ועמדותיו על פי חוויותיו, ניסיונו, סביבתו החברתית ונטיותיו האישיות. במקביל עליו לגלות סקרנות וחשיבה יצירתית ולהיפתח לרעיונות חדשים, להיחשף למגוון עמדות אחרות, לדעת להקשיב להן ולבחון אותן, לדעת לנמק את עמדתו, להגן עליה אל מול לחצים ומוסכמות בתעוזה ובהתמדה, ואף לבצע רפלקציה על התהליך במהלכו ובסיומו.
"משיכת חבל"
1. ננסח היגד או סדרת היגדים שנויים במחלוקת. למשל:
- המדינה צריכה לתת קצבאות למשפחות מרובות ילדים
- יונה הנביא צדק כשברח מהשליחות לנבא על חורבן נינווה
- טוב שכן קרוב מאח רחוק
- כסף הוא הדבר החשוב ביותר בעולם
2. נניח על הרצפה שלטים ברצף:
מסכימ/ה מאוד – מסכימ/ה – מתלבט/ת (יושב/ת על הגדר) – מתנגד/ת – מתנגד/ת מאוד
3. המנחה קורא/ת בקול את אחד ההיגדים.
כל משתתפ/ת נעמד/ת בסמוך לשלט המבטא את עמדתם.
4. מבקשים מנציגי כל עמדה לנמק את בחירתם: מדוע מסכימים? מדוע מתנגדים? מדוע מתלבטים?
יש לאפשר למשתתפים לשנות את בחירתם במהלך הדיון.
אפשר לבקש מכל בעלי העמדה הנחרצת לנסות לשכנע את "היושבים על הגדר" להצטרף לעמדתם.
סרגל עמדות
1. ננסח היגדים ונבקש מהמשתתפים למקם את עצמם על רצפים מספריים ביחס אליהם.
היגדים לדוגמה:
חשוב להתנדב למען החברה,
אסור להגביל את חופש הביטוי...
מסכימ/ה מאוד 1 2 3 4 5 6 7 8 מתנגד/ת מאוד
במידה רבה מאוד 1 2 3 4 5 6 7 8 בכלל לא
חשוב מאוד 1 2 3 4 5 6 7 8 בכלל לא חשוב
2. את הרצפים אפשר לרשום על דף או בקובץ דיגיטלי, בשלטים ממוספרים לאורך החדר, או להציב כסאות ממוספרים בשורה ולבקש מכל משתתף לשבת על הכיסא המייצג את העמדה שלו (אפשר להציב כמה כסאות בעלי מספר זהה).
3. המשתתפים ינמקו את בחירתם כל אחד בתורו, ונקיים דיון בין נציגי העמדות השונות תוך מתן זמן לשאלות.
דוגמאות להיגדים: יחסי ישראל והתפוצות, מדינה יהודית ודמוקרטית.
