פרקטיקות לעידוד אישי למעורבות חברתית ואזרחית

חשוב להעלות למודעות ערכים חברתיים כדוגמת אכפתיות, הגינות ועזרה לזולת, ולשאוף לכך שהתלמידים יפתחו רגישות לצרכים חברתיים, לימודיים או כלכליים של חבריהם לכיתה ולבית הספר, יהיו מעורבים בקהילה ובמדינה, ויהיו שותפים ליוזמות הנותנות מענה לצרכים חברתיים בסביבתם.

דיון בסוגיות חברתיות

1. שיח בעקבות שיר
נפתח בהשמעת שיר המתייחס לסוגיות חברתיות. לדוגמה:

• בתוך נייר עיתון
• אני ואתה נשנה את העולם
• כולנו זקוקים לחסד
• שוועת עניים

נקיים שיח בעקבות השיר – מה הוא מעורר בנו? אילו תחושות, רצונות, מחשבות?

2. דיון בעקבות סרטון
לחילופין או כהמשך לשיח על השיר, אפשר לצפות בסרטון המתייחס לצרכים וליוזמות חברתיות ולקיים דיון בעקבותיו. לדוגמה:

• שרשרת מעשים טובים ("תעביר את זה הלאה")
• פרסומת תאילנדית – נתינה
• לשחק על המים (סרטון מוטיבציה)

שאלות לדיון:

כיצד באה לידי ביטוי המעורבות החברתית בשיר/בסרטון? (אמירות, מעשים, התנהגויות)
מי השותפים למעורבות החברתית? (נותנים, מקבלים, הסביבה)
במה תרמה המעורבות החברתית? (לנותנים, למקבלים ולסביבה)

3. שאלון אישי
נבקש מהתלמידים לענות על שאלון אישי כדי לחדד את עמדותיהם האישיות ואת הפעולות האפשריות כתגובה למצבים שונים.
שאלון לדוגמה: אכפת לי / לא אכפת לי

4. סיכום
נסכם בעזרת התייחסות לשאלות כגון:

• איזו מציאות חברתית משתקפת בסרטונים, בשירים או בכתבות?
• אילו תחושות עולות בכם לנוכח תמונת המציאות הזו?
• האם צרכים בסיסיים של חלשים בחברה אמורים להטריד אותנו? מדוע?
• באיזו חברה אנחנו רוצים לחיות?
• באיזו מידה אנחנו מחויבים לסייע וכיצד?
• מה תפקידה של החברה או המדינה במילוי צורכי הפרטים שבתוכה?
• באילו תחומים לדעתכם יכולים בני נוער להיות מעורבים ולהשפיע על עיצוב החברה?

ראו הצעות נוספות בפרקטיקה: עידוד אישי למעורבות חברתית

מעורבות חברתית ואזרחית עשויה לצמוח על רקע היכרות עם סוגיות שונות בחברה הישראלית והבנה שלהן, כפי שהן מתממשות בעולם סביבנו. לשם כך ניתן להשתמש בכלי של הכנסת אקטואליה לכיתה, דרך קבע:

1. מיסוד שגרת "זמן אקטואליה"
כדאי לסמן זמן קבוע במערכת השבועית שבו דנים באירועי השעה. זה יכול להיות חלק משיעור חינוך, או משבצת זמן קבועה כגון קריאת עיתון יומי מדי בוקר.

2. הצגת כתבה על נושא אקטואלי
על המורה לבחור כתבה רלוונטית מהימים האחרונים ולהביא אותה בפני התלמידים, רצוי כלשונה. עם הזמן, ניתן לשכלל שלב זה באחד או יותר מהאופנים הבאים:

• אחריות לתלמידים: נזמין אותם לקרוא עיתון בבית ולאתר אירועים שירצו לדון בהם בכיתה.
• נקודות מבט שונות: להביא כתבות מעיתונים שונים על אותו נושא כדי לתת מבט רב-ממדי.

3. דיון בערכים
נרצה להרחיב מעבר למידע המובא בכתבה, ולדון עם התלמידים בשאלה – באילו סוגיות ערכיות נוגעת הכתבה? אילו ערכים עולים מהעיסוק בנושא?

4. הארת מתחים
בהתאם לגיל התלמידים, נרצה גם להאיר מתחים שעולים מהנושא, למשל – חירות הבחירה מול ערך השוויון, בריאות הציבור מול הזכות לפרטיות וכדומה.

5. קריאה לפעולה
המטרה כאן אינה רק עדכון בענייני השעה אלא גם עידוד למעורבות. לכן לגבי כל נושא נסיים את הדיון בשאלה – איך אנחנו יכולים לפעול ולהשפיע? מה חלקנו בנושא? ניתן להשתמש בתשובות כבסיס לפעולות מעורבות חברתית של הכיתה או השכבה.

שימו לב! חשוב לשמור על רף ערכי גם באופן ניהול הדיון, להקפיד לכבד דעות שונות, ולשאוף לכך שכמה שיותר דעות יישמעו בכיתה.

מקור השראה נוסף, שבכוחו לעורר מוטיבציה למעורבות ולעשייה חברתית, יכול להיות שמיעת חוויות ממקור ראשון, של מי שלקח חלק בעשייה חברתית משמעותית. יתרונם של סיפורים כאלו הוא בפרספקטיבה שהם מספקים.

1. איתור אדם מתאים
ניתן להזמין תלמידים משכבות בוגרות יותר, אשר לקחו חלק בעשייה משמעותית במסגרת בית הספר או הקהילה. דוברים כאלה יוכלו להוות דמות להזדהות עבור התלמידים. לחילופין, ניתן להזמין מבוגר בעל עשייה מעוררת השראה.

2. מפגש ושיחה
כדי למקסם את השפעת המפגש, ננחה את האורח/ת להתייחס לנושאים הבאים:

• רקע לסיפור: איך קרה שהגעתי לעסוק בפעילות זו?
• מה רציתי להשיג? מה הייתה מטרת הפעילות? מה הייתה הבעיה?
• עם אילו קהלים פעלתי?
• מה עשיתי? איזו דרך פעולה נבחרה ומדוע?
• איך זה הרגיש?
  (כדי לאפשר הזדהות רגשית, חשוב לדווח לא רק על העשייה אלא גם על התחושות, הרגשות, התגובות שקיבלו והמחשבות שהתעוררו בעקבות הפעילות.)

3. תגובות התלמידים
במהלך המפגש נחלק לתלמידים כרטיסיות למילוי בעת ההקשבה, ועליהן סמלים

• סימן קריאה: משהו שהבנתי בעקבות השיחה
• סימן שאלה: משהו שארצה לשאול
• פלוס: חיזוק חיובי לדובר/ת (מה אני חושב/ת או מרגיש/ה בעקבות הסיפור.

4. שיח מסכם
לאחר המפגש עם הבוגר/ת המספר/ת, נקדיש זמן לשיח במליאה על התגובות שהתלמידים כתבו בעת ההקשבה, וננסה לחלץ מתוכן – איזו השראה קיבלנו מהשיחה ואיך נוכל לתרגם זאת להגברת המעורבות שלנו בעשייה חברתית ואזרחית.

ראו גם: אומנות בכול – כיתת אומן עם אומנ/ית בוגר/ת ביה"ס בלמידה מרחוק, התיכון לאומנויות ירושלים

מטרת הפעילות היא לאפשר התבוננות על עצמי ועל האחר כדי לעודד מעורבות ומודעות לצורכי האנשים שמסביבנו.

1. הכנת הכפפות
   כל תלמיד/ה מנפח/ת שתי כפפות גומי חד-פעמיות: על כפפה אחת רושמים את השם הפרטי, ועל הכפפה השנייה מילה אחת מתוך מאגר מושגים הקשורים למטרת הפעילות. למשל:

• עזרה
• סיוע
• הושטת יד
• הרמת כפפה
• ראיית עצמי
• ראיית האחר
• התנדבות
• תרומה
• אמפתיה

מפזרים את כל הכפפות במרכז החדר ומערבבים ביניהן.

2. משימה 1: הכפפה שלי!
   כמה זמן לוקח לכם למצוא הכפפה שלכם, להושיט יד לעברה ולהרים אותה?
   התלמידים מסתובבים בחדר וכל אחד מנסה למצוא את הכפפה שלו. מודדים זמן עד שכולם מוצאים את הכפפה עם השם שלהם.
3. משימה 2: כפפות של אחרים
   מפזרים שוב את הכפפות בחדר ומתחילים מחדש: כמה זמן לוקח לכם להושיט יד לבלון שלידכם ולהושיט אותו למי שזה שייך לו?
   התלמידים מוצאים בלוני-כפפות של חבריהם ומוסרים אותם זה לזה. שוב מודדים זמן.
4. משימה 3: כפפות מושגים
   כעת מפוזרות על רצפת החדר רק כפפות המושגים. כל תלמיד/ה בוחר/ת מושג אחד שהוא או היא מתחברים אליו במיוחד לאחר ההתנסות.
5. דיון במליאה
   לאחר ביצוע המשימות, נסו לתאר את החוויה שלכם מההתנסות. למשל:

• מה היה לי יותר קל? לעזור לעצמי או לראות את האחר?
• מתי היה לי יותר נעים – כשמצאתי לעצמי את הכפפה או כשמצאתי לאחר/ת?
• האם כשחיפשתי את הכפפה של עצמי, שמתי לב אילו שמות היו לידי?
• איזו תחושה הייתה לי כשניתנו לי המשימות השונות?
• מהי המשמעות של הושטת יד עבורי?
• איך הרגשתי כשהושיטו לי יד?
• באיזה אופן העניקו לי את הכפפה?
• באיזה אופן הושטתי את הכפפה?

 דגשים במהלך השיח:  

• כשהרמתי וחיפשתי את הכפפה שלי, זה לקח יותר זמן מאשר להרים כפפה עם שם של מישהו אחר ולהושיט לו אותה. 
• לפעמים אנחנו כל כך שקועים בעצמנו ולא רואים שמושיטים לעברנו יד. 
• לפעמים אנחנו לא מוכנים לקבל את היד המושטת.
• לפעמים אם נשחרר ונושיט יד, דברים יכולים להסתדר יותר מהר.
• העצירה וההתבוננות יכולים לסייע לי ולסייע לאחר.

(מבוסס על פעילות מחטיבת הביניים חיים גורי, נתניה)