שלב ראשון: שיח פדגוגי בקבוצה קטנה עם ילדים
חשוב לפתוח בשיח עם הילדים אודות משאלותיהם ורעיונותיהם. השיח יכלול שאלות פתוחות והתמקדות בהבעת רגשות ורעיונות.
דוגמאות לשאלות: "מה אתם אוהבים לעשות?", "איזה דברים דמיוניים תרצו לעשות?", "אם הייתם יכולים להגשים משאלה, במה הייתם בוחרים?"
שלב שני: הכנה ודיוק באמצעות שיח אישי
בשלב זה חשוב לקיים שיח אישי מעמיק עם כל ילד לדיוק הרעיונות והמשאלות שלהם, להסביר שיש כלי דיגיטלי המאפשר להמחיש רעיון דמיוני, ולהבהיר שהתוצאה עשויה להיות קרובה אך לא זהה לרעיון המקורי.
שלב שלישי: שימוש בבינה מלאכותית
בשלב זה יש צורך באיסוף הרעיונות של הילדים ומעבר לשימוש בבינה המלאכותית לצורך יצירת תמונה באמצעות פרומפט המרכז את עיקרי השיח (השימוש בכלים ייעשה על ידי הצוות החינוכי בלבד).
לאחר קבלת מספר תמונות מהבינה המלאכותית, מתקיים שיח נוסף סביב בחירת התמונה המתאימה ביותר למשאלה.
שאלות מנחות: "מה רצית שיתקבל?", "האם יש משהו שלא מתאים למה שדמיינת ואת/ה רוצה לשנות?"
תהליך זה מעודד חשיבה יצירתית, למידה, ומאפשר לילד לדייק את רעיונותיו. במידת הצורך, הגננת מעדכנת את הפרומפט עד להשגת תוצאה מספקת.
שלב רביעי: בחירת התמונה
בעקבות שיח משמעותי עם הגננת כל ילד בוחר את התמונה שמייצגת את רעיונותיו. התבוננות על התמונות הנבחרות וקיום שיח קבוצתי.
מומלץ להבחין בין תמונות המציגות התרחשות שיכולה להתקיים בדמיון בלבד לבין רעיונות שניתן לבדוק האם הן אפשריות ליישום במציאות. השיחה יכולה להוביל לתהליך חקר וגילוי. למשל, רעיון כמו "כתיבה על מים" – אפשר לחשוב כיצד ניתן לבדוק ולנסות זאת.
חשוב להבהיר שבינה מלאכותית היא רק כלי עזר ולא מטרה בפני עצמה. התוצר המתקבל אינו העיקר, אלא הערך הפדגוגי והחינוכי שניתן להפיק ממנו.
