דלג אל

השיעור הגדול ביותר בעולם, 2.1.2022

השיעור הגדול ביותר בעולם, 2.1.2022

מהו השיעור הגדול בעולם?

השיעור הגדול בעולם, הוא שיעור המתרחש בו זמנית במדינות שונות ורבות בעולם, על מנת להעלות את המודעות של אוכלוסיית העולם ומנהיגיו ליעדים הגלובליים- וביחד נביא לשינוי. השיעור נועד לסייע במימוש היעדים הגלובליים- כל מי שמשתתף בו, תורם באופן ישיר ויהיה לו חלק חשוב בהשגת היעדים.

זכרו- לבחירות, החלטות ופעולות טובות יש השפעה על בני אדם במקומות שונים בעולם.

חזרה לראש הדף

מה הם היעדים הבינלאומיים של האו"ם (SDGs)?

מה הם היעדים הבינלאומיים של האו"ם (SDGs)?

 World's Largest Lesson annual story 2016

היעדים הבינלאומיים SDGs - Sustainable Development Goals הם סדרה של 17 יעדים שהאו"ם החליט כי חשוב שכל בני האדם יעבדו ויפעלו להשיג אותם יחד באמצעות מערכת החינוך עד - שנת 2030.
כל פעילות להשגת היעדים האלה תביא למימוש של שלושה נושאים מהותיים וחשובים עבור כל בני האדם, עבור כולנו נוכל לנסות לסיים מצבים בהם אנשים חיים בעוני ומצוקה – קיצוניים, נוכל להפחית חוסר שוויון בין בני אדם, נוכל להגן על כדור הארץ. אם נצליח לפעול
למען שלושת הדברים האלה נתקדם לעבר עולם טוב יותר עבור כל בני האדם צעירים – ומבוגרים.
השגת היעדים הגלובליים תסייע גם במימוש הזכויות של כל בני האדם צעירים ומבוגרים. – כל אחד מהיעדים עוסק באחת או במספר זכויות. האמנה הבינלאומית של האו"ם למען זכויות הילד והילדה, מגדירה זכויות ייחודיות לילדים העוסקות בצרכים הייחודיים להם. השגת יעדי האו"ם תאפשר לממש את הזכויות הללו, וליצור עולם טוב יותר עבור ילדים ובני נוער היום ובעתיד.
כדי להשיג את היעדים יש לרתום את המאמצים של כולנו, באמצעות פעולות ובתובנות. עלינו לזכור שכל פעולה שנעשה תתרום לתוכנית העולמית. לא משנה מי את או אתה, תלמיד, תלמידה או מורה, תושב או תושבת של מדינה כזו או אחרת, כל דבר שנעשה ישתלב יחד בתוכנית בינלאומית על מנת להפוך את העולם לטוב יותר עד שנת 2030

יעד 1 – ביעור העוני

  • להבטיח שכל השותפים בחברה מוגנים מפני מצבים כמו חוסר תעסוקה, ויש להם גישה לחירותי רווחה כמו טיפול רפואי. הגנה חברתית זו מכוונת לשמור על האנשים העניים והפגיעים ביותר.
  • להבטיח שמוקצים משאבים ליישום מדיניות רווחה באופן שיסייע לאנשים שיש להם פחות כסף לקבל גישה שווה לשירותים בסיסיים, עבודה, אדמה, וטכנולוגיה, והם יוכלו לצמוח כלכלית.

יעד 2 – ביעור הרעב

  • הפחתת תזונה ירודה על ידי שיפור תוכניות חברתיות לילדים, אימהות וזקנים, והבטחה של תזונה מספקת ומשביעה משך כל ימות השנה.
  • העלאת תפוקת התוצרת חקלאית והרווחים של משקים קטנים, ובמיוחד של נשים ילידים ובני מיעוטים, תוך כבוד לסביבה, לשונות הביולוגית ולמשאבים שלהם.
  • מניעת בעיות כמו בצורת, שיטפונות ואסונות אחרים.
  • הגנה על המגוון הביולוגי של זרעים, יבולים ומשק החי, וחלוקה הוגנת של משאבים אלה.

יעד 3 – רווחה

  • הפחתת תמותת אימהות בזמן לידה.
  • מניעת מוות של תינוקות בני יומם ושל ילדים מתחת לגיל חמש.
  • ביעור מחלות כמו איידס, צהבת, ומחלות נישאות במים.
  • חינוך אנשים למניעה ולסכנות השימוש בסמים ואלכוהול כמו חינוך בנושא בעיות בריאות נפשית.
  • מתן מידע על תכנון משפחה וחינוך מיני.
  • להבטיח שכולם נהנים מהזכות לבריאות הכוללת טיפול רפואי ברמה גבוהה, ונגישות לתרופות וחיסונים במחיר שווה לכל.

יעד 4 – חינוך איכותי

  • הבטחת חינוך לכולם כבר משלבי החינוך הראשונים.
  • מתן הזדמנויות רבות יותר לחינוך טכנולוגי ומקצועי לבני נוער ומבוגרים על מנת שיוכלו להשיג עבודות טובות יותר.
  • סיום חוסר השוויון בהזדמנויות חינוכיות בין גברים ונשים ובקרב ילדים עם מוגבלויות, ילידים ובני מיעוטים וקורבנות איזורי קונפליקט.
  • העלאת מספר המלגות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי בארץ ובחו"ל.
  • מורים עם הכשרה טובה יותר.
  • קידום חינוך בר קיימא.

יעד 5 – שוויון מגדרי

  • ביעור כל צורות האלימות כלפי נשים ובנות כולל סחר בנשים וצורות ניצול אחרות.
  • ביעור כל צורות ההתנהלות והמסורות שעלולות לגרום לפגיעה פיזית, נפשית ומינית של נשים וילדות.
  • הכרה והערכה של עבודת נשים בבית.
  • הבטחת הזדמנויות שוות לנשים וילדות להשמיע את קולן ולהשתתפות שווה בכל המרחבים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים.
  • הגנה על זכויות נשים לבריאות מינית ובריאות בזמן הריון.
  • קידום מדיניות וחוקים שנועדו להגן על שוויון מגדרי.

יעד 6 – מים וסניטציה לכולם

  • להבטיח גישה למים נקיים לכולם
  • להבטיח גישה לסניטציה טובה (מערכות ביוב) לכולם, ולחנך להרגלי נקיון והיגיינה.
  • לנטר את איכות המים על מנת להפחית זיהומים. למנוע השלכת כימיקלים ומזהמים למקורות המים.
  • שיפור השימוש במים, והקצאת משאבים רבים יותר למיחזור של מים.
  • העלאת מודעות בקרב קהילות על מנת שייקחו חלק פעיל בניהול ניטור ושימוש במקורות המים שלהם.

יעד 7 – אנרגיה זמינה וברת קיימא

  • הבטחת נגישות לאנרגיה מודרנית לכל.
  • קידום שיפור הרגלי צריכה לחסכון באנרגיה.
  • מתן גישה לאנרגיה נקיה לכל, כולל מידע ומחקר.

יעד 8 – עבודה הוגנת לכל

  • מתן הזדמנויות לעבודה בטוחה ויצירתית המניעה התפתחות של אנשים.
  • כיבוד ושמירה על מקורות ומשאבי הטבע שלנו בכל פעילות כלכלית.
  • הבטחת עבדה הוגנת לכל – גברים ונשים, בני נוער ואנשים עם מוגבלויות.
  • הפחתת מספר בני הנוער הלא מועסקים על ידי העלאת הגישה להכשרות.
  • מניעה וביעור עבודת ילדים בכפיה, כולל גיוס ילדים כחיילים.
  • נקיטת פעולות גלובליות לסיפוק יותר מקומות עבודה לצעירים.

יעד 9 – טכנולוגיה לטובת הכלל

  • מתן גישה לעסקים קטנים לתמיכה טכנית לשם התפתחותם.
  • הבטחת התפתחות בר קיימא שאינה פוגעת בסביבה על ידי חברות.
  • הקצאת משאבים למחקר שייתן מענה לצרכיה של כל מדינה ושיפור הטכנולוגיה בה.
  • הבטחת גישה לאינטרנט ולטכנולוגיות חדשות לכל, ובמיוחד לאלו החיים במדינות פחות מפותחות עד 2020.

יעד 10 – צמצום אי שוויון

  • מתן תמיכה וגישה לאנשים החיים בעוני לשם צמיחה כלכלית מהירה וברת קיימא.
  • הבטחת קיומם של מדיניות וחוקים שאינם מפלים אף קבוצה אלא קשובים לצרכי האנשים ודבריהם של אלה אשר מושפעים מהם.
  • הבטחת חוקים ותוכניות חברתיות המגנים על אנשים פגיעים ומוחלשים. לדוגמה, כאשר קובעים מכסות במפלגה, נשים, ילידים ובני מיעוטים, אנשים עם מוגבלויות וצעירים גם צריכים להיכלל.
  • מתן אפשרות לאנשים העוברים לגור במדינה אחרת ליהנות מהחוקים המגנים עליהם.

יעד 11 – ערים וקהילות בטוחות

  • הבטחת גישה לדיור בטוח ושירותים בסיסיים לכולם.
  • הבטחת תחבורה ציבורית בטוחה ומאורגנת שלא פוגעת בסביבה ומתוכננת כך שתשרת גם נשים, ילדים ואנשים עם מוגבלויות.
  • שיתוף קהילות בשיח ותכנון המיועדים לשיפור הערים שלהם.
  • קידום הערכה והגנה על הסביבה והתרבות.
  • הגברת עמידות לאסונות.
  • הבטחת ניטור וניהול של פסולת ואויר נקי.
  • הכנת קהילות לנהל את המשאבים שלהם באופן ראוי, ולהתמודד עם שינויי אקלים.

יעד 12 – צריכה אחראית על ידי כולם

  • מניעת בזבוז מזון על ידי אינדיבידואלים וחברות.
  • להבטיח שעד 2020 הסכמים בינלאומיים לטיפול בחומרים מסוכנים ייושמו, תוך דאגה לאוויר, למים ולאדמה.
  • הפחתת ייצור פסולת בשלושה דרכים – הפחתה, שימוש חוזר ומחזור.
  • הבטחת דרכי ההתנהלות של חברות גדולות תוך אחריות, שקיפות ומודעות לסביבה.
  • הבטחת מידע וחינוך לציבור, וסיפוק הכלים לחיים בהרמוניה עם הטבע.

יעד 13 – לעצור את השינוי האקלימי

  • להבטיח שהציבור יהיה מוכן לסכנות הקשורות לאסונות טבע ואקלים.
  • לתת מענה לנושאים של שינוי אקלימי במסגרת האג'נדה של המדינות, ולהקצות משאבים להילחם בשינויי אקלים.

יעד 14 – הגנה על האוקיינוס

  • טיפול בזיהום הימים עד 2025 מאחר ורוב הפסולת המזהמת את האוקיינוס מגיעה מפעילות של בני אדם על היבשה.
  • הפעלת חוקים המונעים דיג לא חוקי וצורות דיג לא חוקיות אחרות עד 2020.   
  • מתן תמיכה כלכלית למדינות העניות ולאיים קטנים להגן ולנהל בצורה יותר את המשאבים הימיים שלהם תוך חשיבה על העתיד.

יעד 15 – שמירה על כדור הארץ

  • הגנה ושימור של מערכות אקולוגיות (לדוגמה מדבריות ויערות גשם) באמצעות כיבוד של הסכמים בינלאומיים.
  • הפחתת תהליכי מידבור והיעלמות יערות על ידי שתילת עצים ליצירת ייעור מחדש עד 2020.
  • הגנה ושימור דחוף של זנים הנמצאים בסכנת הכחדה, הפסקת ציד וסחר בלתי חוקי במינים של בעלי חיים וצמחים מוגנים. חשוב לערב בכך קהילות של בני מיעוטים וילידים.

יעד 16 – גישה שווה לצדק, למידע ולאחריות אזרחית

  • ווידוא כי לכל הילדים יש זהות לרבות קבלת תעודת זהות.  
  • ווידוא כי הממשלות מתייעצות עם התושבים, ומקבלות החלטות תוך התחשבות בילדים ומבוגרים. לדוגמה: יש להתייעץ בילדים ואנשים צעירים לפני חתימה על חוקים המשפיעים עליהם ונוגעים להם.
  • ווידוא כי לכולם יש גישה שווה לצדק במדינה שלהם או ברמה הבינלאומית.
  • ווידוא כי לכל האנשים יש גישה חופשית למידע.
  • סיום אלימות בעולם ומקרי מוות הנובעים מאלימות.
  • ביטול התעללות, ניצול, סחר וכל צורות האלימות והעינויים כנגד ילדים.
  • מאבק בפשע ובשחיתות מכל צורה.
  • חיזוק מוסדות שנועדו למנוע אלימות, טרור ופשע.

יעד 17 – שותפויות גלובליות להתפתחות ברת קיימא

  • מדינות מפותחות יסייעו למדינות מתפתחות
  • העברת סיוע כספי למדינות מתפתחות
  • פיתוח, העברה והטמעה של טכנולוגיות ברות קיימא למדינות מתפתחות
  • קידום הסיוע הבינלאומי לפיתוח יכולות בנייה במדינות מתפתחות
  • פיתוח מערכת סחר בינלאומית, הוגנת, פתוחה ושוויונית
  • קידום מדיניות בינלאומית ברת קיימא להשגת היעדים הגלובליים
  • חיזוק שותפויות בין גופים פרטיים, אזרחיים וציבוריים ובניית בסיסי ידע משותפים
חזרה לראש הדף

זכויות ילדים ונוער לחיים בסביבה בת קיימה – תשפ"ב

זכויות ילדים ונוער לחיים בסביבה בת קיימה – תשפ"ב

השנה אנו מציינים 30 שנה לאשרור האמנה הבין-לאומית של האו"ם לזכויות הילד והילדה בישראל. האמנה נחתמה ב-20 בנובמבר 1989 ואושררה בידי מדינת ישראל בשנת 1991. אמנה זו נועדה לשנות את חייהם של ילדים ברחבי העולם, והיא משקפת הסכמה בין-לאומית רחבה בדבר הצרכים הדרושים לילדים ולנוער בכל מקום בעולם.
מימוש יעדי האו"ם בהטמעת האמנה לזכויות ילדים צפוי לקדם עולם טוב יותר שבו ילדים ובני נוער יוכלו להתפתח, ללמוד ולפעול בהווה ובעתיד. עלינו לזכור שכל פעולה שנעשה תתרום למהלך עולמי גדול. כל אחד ואחת, תלמיד, תלמידה או מורה, תושב, תושבת של מדינה כזו או אחרת – כולם יתרמו יחד למהלך משולב שיהפוך את העולם לטוב יותר עד שנת 2030 ומעבר לה. כל בית ספר המשתתף יציין את השתתפותו במפה הבין-לאומית של התוכנית.

על השיעור הגדול בישראל

השנה יתמקד השיעור הגדול ביעדי האו"ם העוסקים בשימור ובפיתוח של סביבות חיים בנות קיימא המקדמות מימוש זכויות של ילדים ובני נוער החיים בסביבות אלו. פיתוח בר קיימא בישראל אינו מותרות אלא חיוני לשיפור רווחתם של בני האדם בדור זה ובדורות המחר.
האנושות מתמודדת כיום עם שני אירועים מאתגרים – מגפת קורונה ומשבר האקלים. אנו רואים חשיבות רבה בזכותם של ילדים ובני נוער לקבל מידע הנוגע לשמירה על בריאותם ורווחתם לנוכח אתגרים אלו. למחנכים תפקיד משמעותי בהובלת הנושא ובהקניית הבנה וידע כיצד קשור כל מהלך בחיינו למשבר האקלים.

היעדים הבין-לאומיים של האו"ם (SDGs) והאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד והילדה "היעדים הבין-לאומיים של האו""ם הם סדרה של 17 יעדים שהאו""ם החליט שחשוב שכל בני האדם יפעלו יחד להשגתם עד שנת 2030.
כל פעילות להשגת היעדים האלה צפויה להביא למימוש נושאים מהותיים וחשובים בעבור כל בני האדם:

  1. צמצום אי שוויון בין בני אדם
  2. יחס צודק והוגן בעבור הכול
  3. צמצום עוני, רעב ומצוקה
  4. שמירה על כדור הארץ ופיתוח סביבות חיים בנות קיימא

הצלחה במימוש נושאים אלה תקדם עולם טוב יותר לכל בני האדם, צעירים ומבוגרים, ותסייע גם במימוש זכויותיהם."

זכות: רשות, תוקף חוקי לעשיית דבר מה (מילון אבן שושן). זכות היא צורך המגיע לכל אדם וגם האפשרות לקבל את המגיע לו לפי הצרכים הרגשיים והחברתיים שלו, חוקי המדינה ואמנות בין-לאומיות.
אחריות: נכונות לשמור על עיקרון מוסרי או חברתי בכל עת ובכל מצב ולקיים אותו (מילון אבן שושן). תחושת מחויבות פנימית לביצוע פעולות שונות לאחר חשיבה ומתוך כוונה ואכפתיות. האחריות כוללת החלטה לביצוע פעולות מבלי לגרום נזק לעצמי או לאחרים.
חובה: הדבר המוטל על פלוני לעשותו, ההפך מרשות. קיימת חובה על פי חוק וחובה מוסרית (מילון אבן שושן). חובת המדינה להציע את הכלים וההזדמנויות למימוש הזדמנויות ופיתוח תרבות אזרחית של השתתפות ואחריות. לילדים ולבני נוער יש חובות אך מימוש זכויותיהם אינו מותנה במילוי חובות אלו.
זכויות הילד: הזכויות שנקבעו באמנה הבין-לאומית לזכויות הילד והילדה אשר נקבעה ונחתמה ב-20 בנובמבר 1989. מדינת ישראל אשררה את האמנה בשנת 1991.
אשרור האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד והילדה: אשרור האמנה יצר את חובת המדינה ליידע בדבר זכויות הילד והילדה את כל העוסקים עם ילדים ונוער עד גיל שמונה, כמו גם ליידע את הילדים והנוער בדבר זכויותיהם ואחריותם לעצמם ולאחרים.
זכויות התלמיד: הזכויות שנקבעו בחוק זכויות התלמיד שחוקק בשנת 2000. בזכויות הקבועות בחוק – הזכות לחינוך, הזכות לשוויון ואי אפליה במוסדות חינוך, הזכות לפרטיות, הזכות לכבוד בהפעלת אמצעי משמעת.
אמנה: החובה המוטלת על אדם, ארגון או מדינה מתוקף התפקיד או הסמכות שלהם או מתוקף התחייבות שקיבלו על עצמם (מילון אבן שושן).

לפניכם קובצי מערכי שיעורים וקובצי מבואות והסברים לפי שכבות גיל. המערכים כוללים דפי עבודה מוכנים, קישורים לסרטונים, מצגות ופעילות העשרה כמו גם שאלות לדיון ולהפעלה. תוכלו לשתף את התוצרים בקישור לפי הנהלים. שימו לב! אין לפרסם תמונות של ילדים בלא אישור מפורש בכתב.

חזרה לראש הדף

השיעור הגדול בעולם - יעדים בשנים קודמות

שוויון מגדרי וצמצום אי השוויון - תשפ"א

בשנת הלימודים התשפ"א השיעור הגדול יעסוק בשניים מיעדי האו"ם – יעד 5 בדבר שוויון מגדרי ויעד 10 בדבר צמצום אי השוויון, לאור העקרונות והזכויות של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד והערך השנתי אחדות ומעורבות.

השיעור הגדול יתקיים בתאריכים ו' כסלו – ו' טבת התשפ"א, 22 נובמבר – 25 דצמבר, 2020.

סביבות למידה מקוונות (יש להתחבר כאורח):

יחידות הוראה:

30 שנה לאמנה לזכויות הילד - תש"ף

בשנת הלימודים תש"ף השיעור הגדול בעולם ציין 30 שנים לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד והילדה. הפעילויות החינוכיות במסגרת התוכנית מיועדות לכלל התלמידות והתלמידים בכיתות א' עד י"ב.

היעד המרכזי: קידום שוויון בין בני אדם – מבוגרים וצעירים, מימוש ויישום זכויות לחינוך לכל.

למערכי השיעור:

בתשע"ט, השיעור הגדול בעולם עמד בסימן שבוע זכויות הילד בסימן הזכות להשתתפות מתוך אחדות לשינוי בחברת הצעירים.
הפעילות התמקדה ביישום האמנה במערכת החינוך בסעיפים 2, 12 ו-13: מניעת אפליה, הזכות להישמע והזכות להשתתפות.

שידורים: 

מערכי שיעור

היעד שנבחר לשנת תשע"ח הוא יעד 16 העוסק בשלום, גישה שווה לצדק, הזכות להשתתפות בתהליכי קבלת החלטות, הזכות לזהות ושם, נגישות למידע ומניעת פגיעה, התעללות וניצול של ילדים ובני נוער.

מערכי שיעור

השיעור הגדול בישראל עסק ביעדי האו"ם תוך התמקדות ביעד 10 – צמצום אי שוויון. שיעור זה הועבר בבתי הספר ברחבי הארץ ולצורך כך פותחו מערכי שיעור מותאמים לשכבות גיל שונות.

משרד החינוך העביר לאו"ם ולוועדת זכויות הילד באו"ם דיווח על היקף המשתתפים בשיעור הגדול במערכת החינוך בישראל ושלח דוגמאות לעשייה בבתי הספר לאונסקו, ליוניסף ולאו"ם.

מערכי שיעור

  • כיתות ג-דהפיכת העולם לטוב יותר והוגן יותר באמצעות מימוש יעד 10 – צמצום אי שוויון.

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.