תוכנית ISDG ליישום מטרות הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם

המיזם שלנו עוסק ביעדים מספר 3,6,15 (בריאות, מים נקיים, וחקלאות) ומטרתו היא תכנון משאית ניידת רפואית שתוכל לסייע ולספק שירותי רפואה וטרינריים בסיסיים לחיות המשק שמשרתות את התושבים הגרים באזורים נידחים בסנגל אשר אין להם גישה לטיפול וטרינרי. משאית זו תהיה מצוידת בציוד רפואי וטרינרי מאוייש על ידי וטרינרים מיומנים.
הפרויקט מציע פתרון נייד, אקולוגי ובר-קיימא בצורת רכב ייעודי המצויד בלוחות סולריים, המספקים את כל צורכי האנרגיה של המתקן. הרכב יותאם לשמש כמעין אמבולנס וטרינרי מתקדם, עם יכולת להגיע למקומות שבהם קיים מחסור בשירותי רפואה וטרינרית. הוא יכלול ציוד רפואי מתקדם לטיפול ראשוני ודחוף, אולטרסאונד, מיטת טיפולים נשלפת, תרופות, עמדות לבדיקות איכות מים ובדיקות דם, וכן יכולת לספק חיסונים ובדיקות תקופתיות. ציוד רפואי הדורש קירור, קרי, חיסונים ותרופות - יאוחסנו במקרר.
תפעול ה-VET TRUCK יתבצע על ידי צוות וטרינרים מקצועיים, כאשר אחד מהם ישמש גם כנהג. הפתרון הנייד יאפשר מתן מענה מהיר לאירועים רפואיים דחופים, לצד קידום בריאות החיות ושיפור איכות חייהן, דבר אשר יתרום גם לחיזוק הכלכלה המקומית הנשענת על חקלאות וגידול בעלי חיים.
הפרויקט VET TRUCK שואף לשלב בין טכנולוגיה מתקדמת, קיימות סביבתית וערכים קהילתיים, במטרה להנגיש טיפול וטרינרי נדרש לחיות המשק ולתמוך בקהילות מרוחקות בסנגל. מיזם זה מאוד רלוונטי עבור האוכלוסייה בסנגל מאחר וכ70%- מתושבי סנגל חיים באזורים נידחים ואין באפשרותם לחסן את חיות המשק כמו אלו שבמרכז המדינה. כתוצאה מכך, חיות לא מחוסנות יכולות להעביר לתושבים מחלות ואף לגרום לתמותה.
אנו מקווים ומכוונים לכך שהאו"ם ויזמים ישראלים שיש להם עסקים בסנגל יוכלו לסייע לנו בקידום המיזם החשוב. חשוב לציין כי כבר יצרנו קשר עם שגרירות ישראל בסנגל ושיתפנו אותם במיזם שלנו. השגריר היוצא הביע עניין במיזם ומסייע לנו בקידום הפרויקט מול המדינה. אין ספק כי פתרון זה יכול לעזור לשפר את הבריאות והרווחה הכללית של אנשים החיים באזורים מרוחקים.

בפרויקט ChloreLife חקרנו את מדינת היעד טנזניה.
מצאנו כי הבעיות המרכזיות במדינה קשורות לעוני, שמוביל לתזונה חסרה ולפגיעה בבריאות.
במסגרת חקר הפתרונות האפשריים גילינו את אצת הכלורלה, שנחשבת מזון-על ומכילה כמות גבוהה במיוחד של חלבון, חומצות אמינו וויטמינים.
בעוד שבמדינות מפותחות קל להשיג אותה כתוסף תזונה, לאוכלוסיות העניות ביותר בטנזניה אין אפשרות כלכלית לכך, לכן חיפשנו דרך בה יוכלו משפחות לגדל בביתן את אצת הכלורלה כדי לשפר את תזונתן.
תוצאת מאמצי החקר והפיתוח שלנו היא מתקן ביתי זול, יעיל וסביבתי לגידול ביתי של אצת הכלורלה שתכננו ובנינו בעצמנו דגם ראשוני שלו.
אנו מאמינים כי בסיוע ממשלתי או של ארגוני סיוע ניתן בעלות נמוכה לספק למשפחות נזקקות בטנזניה מתקנים ביתיים לגידול כלורלה על מנת שיוכלו לשלב את האצה בתזונה היומיומית שלהן ולשפר את בריאותן.
התלמידים: אופיר הרשקוביץ, יהלי קטן צינמון, עמית גילר וליבי קורח. המורה המלווה: צחי הרשקוביץ.

342874 אנשים אומתו כחולי קורונה במדינת קניה עקב מחלת הקורונה, 5688 אנשים מתו כתוצאה ממחלה זו , ורק כ- 17.76 % מהאוכלוסייה הכללית בקניה קבלו חיסונים נגד נגיף אלים זה. בנוסף לקורונה ישנה התפשטות של מחלות זיהומיות נוספות כמו כולרה וקדחת צהובה, דבר המשפיע על הבריאות הציבורים, החברתית והכלכלית במדינה. ולכן סיפוק חיסונים בזמן הנכון עם אוטונומיה מלאה למדינה ולאזרחים במתן חיסונים אלה בלי תלות בשום גורם אחר, יעזור מאוד בבלימה של התפשטות מחלות ובשיפור המצב הבריאותי והכלכלי במדינה.
המטרה העיקרית של הפרויקט שלנו היא: הצעת מתן חיסונים זמינים וקלים לשימוש באמצעות השימוש ב microneedles ובכך נוכל לתת מענה למספר בעיות הקשורות בהתפשטות מחלות בקניה כמו:
1. שיפור הבריאות הכללית של כלל האזרחים בקניה.
2. מתן אוטונומיה עצמית למדינה בחלוקת ומתן החיסונים.
3. השפעה חיובית על כלכלת המדינה.
בפרויקט שלנו בחרנו להשתמש ב microneedles כאמצעי למתן חיסון לאזרחים אשר ניתן לשימוש באופן עצמי.
שלבי יישום הפרויקט: הפרויקט מסתמך על שילוב פעולה בין שתי המדינות: קניה וישראל. כל שלב משלבי יישום הפרויקט יתקיים באחת משתי המדינות.
שלב 1- קניה: גידול קנה סוכר, מיצוי, ניקוי וגיבוש קנה הסוכר והפיכתו לסוכרוז.שליחת הסוכרוז לישראל.
שלב 2- ישראל: פיתוח band-aid patches microneedles במעבדה בעזראלי (במכללה להנדסה בירושלים) . בתוך microneedles נטעין את החיסונים. ובנוסף כתיבת עלון הסבר בשתי שפות: באנגלית ובסוואהילי (מכיון שתי שפות אלו הן השפות העיקריות בקניה). ושליחת ה microneedles החיסונים לקניה.
שלב 3- קניה: חלוקת ה band-aid patches microneedles לכל המרכזים הרפואיים.
בפרויקט שלנו בחרנו להתמקד בשני יעדים מיעדי האו"ם : יעד 3, ויעד 17.
יעד 3: קידום בריאות ואיכות חיים עבור בני כל הגילאים. אנו מציעים מתן חיסונים לכלל האוכלוסיה, בדרך פשוטה ונגישה יקדם את הבריאות של כל האזרחים במדינה, בכל הגילאים.
יעד 17: חיזוק שיתופי פעולה לקידום היעדים. אנו מציעים שיתוף פעולה מוחלט בין ישראל לקניה.
התלמידים: רואה חביב אללה, חלא אבו ליל, אבראהים עלואן, יעקב שלבי. המורה המלווה: הנא עדווי.

צוות צ'ילי: נועם שגיא, דניאל בס, נדב לאל תלמידי שכבה ח' בחטיבת הביניים " מחוללי-עתיד" בהובלת המורה שרית מיוחס.
היוזמה של צוות הצ'ילי נולדה באירוע השנתי המסורתי שלנו בחטיבת הביניים " מחוללי עתיד", הלוא הוא " האקתון יעדי הקיימות"שלנו .בלילה לבן שבו לקחו חלק כמאתיים תלמידי החטיבה, התחרו כ-40 צוותים והציגו פתרונות ברי-קיימא לאתגרים אמתיים עימם מתמודדות מדינות מתפתחות בעולם. צוות spice-it-up, שהיה אחד משלושת הצוותים הזוכים בהאקתון מס'4 האחרון שלנו, בחר להתמודד עם אתגר גלובלי ומורכב והוא הלוחמה במחלת המלריה. מדינת היעד הנבחרת היא אתיופיה, אשר עדיין נחשבת לאחת מתוך 15 מדינות בעולם שבהן שיעורי ההידבקות והתמותה ממלריה הם גבוהים מידי וגובים מחיר כואב של כ-70,000 קורבנות בממוצע שנתי.
מלריה מתפשטת ופוגעת בבני אדם כתוצאה של עקיצת נקבת יתוש האנופלס. ההתמודדות עם מניעת המחלה והפחתת ההדבקה נתקלת בקשיים בעיקר בגלל העלייה בכושר העמידות של היתושים בפני קוטלי-חרקים וקושי רב בהנגשה של סיוע הרפואי ותרופתי לאזורים מרוחקים ועניים במדינה המונה כ-120 מיליון תושבים.
צוות הצ'ילי חיפש פתרון בר-קיימא אשר יגרום להפחתה משמעותית במדדי ההדבקה במלריה. הם חקרו ומצאו שחומר בשם "קפסאיצין" אשר נמצא בנוזל הצ'ילי (שהוא גידול חקלאי נפוץ באתיופיה) , פוגע במערכת הרבייה של היתושות ובכך עשוי לגרום להן לייצר פחות ביצים. על מנת למשוך את היתושות, הם מצאו שיש לערבב את נוזל הצ'ילי עם תערובת של רקב פירות. היתושות ניזונות ממנת-הסוכר שבפירות אשר מספקת להן מקור מזון ואנרגיה הכרחיים. היתושות יימשכו לרקב הפירות ע"י קולטני ריח שיש להן. כשהן יאכלו מהתערובת, הן יאכלו גם קפסאיצין, וכתוצאה מכך תיפגע מערכת הרבייה שלהן. הפתרון מצטיין בפשטות שלו ובעלות הנמוכה שלו. יתרה מכך, ע"י חינוך האוכלוסייה המקומית, כל משפחה מקומית תוכל לבסס את ההרגל הביתי הזה ולייצר תערובת כזו אשר,בסופו של דבר, תציל חיים. הפתרון עומד בהלימה ליעדי הקיימות "בריאות טובה" ( יעד מס'3), "חיים על-פני האדמה" ( יעד מס.15) ו"שותפות להשגת היעדים ( יעד מס.17).
הצוות כבר עמל בימים אלה על תכנון ניסוי עצמאי, בתמיכה של מומחים מהפקולטה לחקלאות ברחובות. המטרה היא לבחון את האפקטיביות של הפתרון בהפחתת מספר הביצים שהיתושות ייצרו. בנוסף לכל האמור לעיל, הצוות שואף לייצר שיתופי-פעולה עם ארגון הבריאות העולמי באפריקה ועם ארגוני זכויות-אדם נוספים על- מנת להפיץ את הפתרון לכמה שיותר בני-אדם באפריקה מוכת המלריה, בתקווה אמתית להציל כמה שיותר חיים ע"י המלחמה במלריה.

אנחנו – טלין, זינב, זוהר ונועם – נערות מהחברה הערבית והיהודית בישראל, בהובלת המורה סאג'אא וואטאד, עובדות על פיתוח של meU (מיו – בצרפתית: טוב יותר) - מערכת חדשנית לגידול אצת האולווה בתוך הים. המטרה שלנו היא מתן מענה אפקטיבי למחסור התזונתי ביוד במדינות מתפתחות, ובפרט באיי קומורוס שבמזרח אפריקה, בהם מדוברות השפה הערבית והצרפתית. האולווה היא אצה הגדלה בימים ואוקיינוסים בכל רחבי העולם; היא עשירה בויטמינים, בחלבון וביוד, ונחשבת כמזון־על )סופר פוד(. המערכת שלנו מגייסת את הגאות והשפל להתמודדות עם אתגר היוד; בזמן השפל ניתן לקצור את האולווה, ובמהלך הגאות היא מוסיפני לגדול באופן טבעי ובהינתן כל התנאים הדרושים לה – כך המערכת צורכת תחזוקה מינימלית עם ופועלת ללא עלות.
לאחר קצירת האולווה אנו מייבשות את האולווה, וטוחנות אותה לשימוש באבקה כמות שהיא, או לצריכה כתוסף תזונה בקפסולות ייעודיות.
אנחנו מציעות פתרון טבעי, מקיים, זמין ונגיש שעונה על בעיות בריאות גלובליות ולא יוצר בעיות נוספות על המשבר הסביבתי הקיים.
אנחנו נחושות בדעתנו להיות השינוי שאנחנו רוצות לראות בעולם. (גנדי)

המיזם שלנו מציע פלטפורמה חינוכית כוללת בתוכה המון קורסים שכל אחד בעולם יוכל ללמוד בחינם. הפלטפורמה נגישה דרך האינטרנט ומוצעת בחינם לקהל הרחב. להבדיל מפלטפורמות אחרות.שמוצעות באינטרנט, הפלטפורמה שלנו שונה בכך שהיא חינמית וחדשנית במובן התכנים ושיטת ההוראה. משתמש יוכל להירשם כתלמיד או כמורה או לשניהם ביחד. למשל אדם יכול להירשם כמורה לנגינה וכתלמיד לפיסיקה וכו'. המיזם משרת את המטרה של חינוך איכותי בצורה ישירה ומשרת עוד כמה מטרות כתוצאה. בחרנו להתמקד במדינת מרוקו לאחר בדיקה מקיפה. במרוקו הצורך קיים והתשתית המינימלית הדרושה להפעלת הפרויקט נמצאת.
התלמידות: רים כנאנה, סאם כנאנה, נור אסתתי ודימה אבו ליל. המורה המלווה: איאת אסתיתה.

המיזם: מתמקד בפיתוח והטמעת מערכות אקוופוניות ביתיות פשוטות וזולות בניגריה, שמטרתן לשלב ייצור מזון יעיל וחסכוני במים יחד עם יצירת ערך כלכלי וחברתי בהובלת נשים באזורים כפריים. המערכת משלבת בריכות מים עם דגים מסוג שפמנון (Catfish) ואצת אזולה, היוצרת מערכת אקולוגית סגורה הממקסמת משאבים ותורמת לביטחון תזונתי.שיטות פעולה:
הקמת בריכות מים ביתיות לגידול שפמנונים עם כיסוי חלקי של אצת אזולה.
האזולה משמשת כפילטר ביולוגי לניקוי מי הבריכה מהפרשות דגים.
האזולה מתייבשת ומשמשת כמזון חלבוני לדגים, מה שמפחית את עלויות גידול הדגים.
תרומת המיזם לניגריה:
פתרון למחסור החמור בחלבון במדינה, שבה כ-2 מיליון ילדים סובלים מתת-תזונה חריפה.
הפחתת עלויות גידול הדגים, אשר מהוות כיום כ-80% מעלויות הייצור.
העצמת נשים כחקלאיות עירוניות, דבר שתורם לעצמאותן הכלכלית ולשיפור מעמדן החברתי.
תרומה ליעדי פיתוח בר-קיימא (SDG):
יעד 2: אפס רעב – שיפור הביטחון התזונתי באמצעות מערכת בת-קיימא לגידול מזון.
יעד 5: שוויון מגדרי – מתן הזדמנויות לנשים לנהל מערכות ביתיות לגידול מזון.
יעד 12: צריכה וייצור אחראיים – יצירת מערכת מחזורית לחיסכון במזון ומשאבים.
יעד 6: מים נקיים – ניקוי מי הבריכות בעזרת האזולה לצמצום זיהום.
סיכום: המיזם WomenFeedBack הוא דוגמה לשילוב פתרון סביבתי וכלכלי המעצים נשים ומטפל באתגרים גלובליים של רעב ומחסור במזון. הפשטות, היעילות וההתאמה המקומית של המערכת מאפשרים ליישם אותה בקנה מידה רחב, עם פוטנציאל להשפעה משמעותית על חייהם של אנשים באזורים מתפתחים.
התלמידות: שקד קליין וכרמל גולן. המורה המלווה: דיקלה בשאר.

התלמידים פיתחו מערכת לגידול עדשת מים (Lemna minor), צמח עתיר בחלבון, המתאימה לאזורים כפריים ואינה דורשת חשמל ומי שתייה. בתהליך הפיתוח נעזרו התלמידים בארגון CESP מקניה, מדינת יעד שבחרו התלמידים שנפוצה בה עדשת מים בטבע (כך שאין סכנה למינים פולשים). למערכת נתנו התלמידים את השם LIBEREAT, בשאיפה לייצר מקור מזון בריא ונגיש שיסייע לשחרר את המדינות המתפתחות מחוסר ביטחון תזונתי. המערכת שפיתחו התלמידים מבוססת על העיקרון של אפס פסולת. לכן את הדשן הדרוש לגידול העדשה מספק רכיב ייעודי במערכת המבוסס על שאריות מזון ביתיות.
התלמידים: אלה נאווי (כיתה יא), נעמה אייזן (כיתה יא), טל לרנר (כיתה יא) ויובל גופר (כיתה י); מנהל החווה: נועם גבע.

פרויקט Recyclair הוא חלק מתחרות מיזמים של משרד החינוך, משרד החוץ, קרן קיימת לישראל והאו״ם במסגרת תוכנית: ISDG (Israel sustainable development goals). אחד הגורמים המשפיעים על זיהום אוויר בהודו הוא שרֵפת שאריות של שדות חקלאיים לאחר הקציר, בעיקר גידולי אורז. החקלאים שורפים את השלפים הנותרים בשדה כדי לפַנות במהירות את הקרקע לזריעת גידולים חדשים.
כדי לצמצם בעיה זו אנחנו מציעות להשתמש בשאריות התבואה כחומר גלם לייצור נייר ממוחזר.
במסגרת הפרויקט שלנו יוצבו מכולות בשדות חקלאיים שישמשו מעין מפעלים קטנים לייצור נייר מהשלפים. הנייר שיְיוּצר בזכות התהליך יוכל לשמש לצורכי מכירה לחברות המעוניינות להפוך את מוצריהן לאקולוגיים יותר.
התלמידות: אלינור גרדשטיין, רותם נעמן; מורה מלווה: עטרת חודאדי.

שימוש באבקה מזרעי עץ המוֹרִינְגָה לצורך טיהור מים במחנה פליטים בקניה מורינגה מכונפת (Moringa oleifeira) היא עץ ממוצא טרופי בעל יכולת צמיחה מהירה שאינו צורך כמות גדולה של מים. העץ ידוע באיכות התזונתית הגבוהה של עליו, הוא נחשב מזון־על, והשמן המופק ממנו נחשב לבריא במיוחד. מטעי מורינגה משמשים לגידול חקלאי ברחבי העולם. עובדה ידועה פחות היא שאבקה מזרעי מורינגה מכילה חלבונים קצרים ובעלי מטען חשמלי חיובי. אליהם נקשרים מזהמים טעונים מטען שלילי היוצרים גושים השוקעים לקרקעית הכלי. את הגושים אפשר לסנן.
אנו מציעים לשתול עצי מורינגה ברחבי מחנה הפליטים קקומה בקניה כדי שהתושבים יוכלו להשתמש בהם לתוספים לשיפור התזונה ולטיהור מים. מים נקיים הם אתגר של ממש במחנה הפליטים הגדול המונה יותר מ-150,000 פליטים. בעטיים נגרמים סכסוכים רבים בקרב התושבים ובין פליטים לתושבים מקומיים ואפילו בין התושבים לחיות בר. טיהור מים בעזרת זרעי מורינגה יאפשר לסייע בקידום היעדים בני הקיימה של האו"ם דוגמת בריאות איתנה יותר לתושבים, תזונה בריאה יותר, גישה למים נקיים ושמירה על הסביבה.
לצורך פיתוח המיזם נעזרנו במורי חממת הערבה – החווה ללימודי מדע, חקלאות וסביבה בערבה עם חוקרי מו"פ מדבר וים המלח ועם מדריכי קבוצות וסטודנטים מקניה הלומדים במרכז המשתלמים בחקלאות בערבה (AICAT). המדריכים מקניה הכירו לנו את המדינה וסייעו לנו לבחור את מחנה הפליטים. עם חוקרי מו"פ מדבר וים המלח עשינו ניסויים לבדיקת איכות המים לאחר טיהור בעזרת מורינגה. את הכול גיבשנו לכדי מיזם שלם בסיוע של מורי חממת הערבה וצוות בית הספר.
התלמידים: מעיין קינן, נועם כהן, אורי גנטק, עמית אטדגי; מורה מלווה: משה איטח.

סודן היא המדינה השלישית בגודלה באפריקה. ואולם שטחה הגדול אינו מנוצל כראוי. אחת הסיבות היא שחלק גדול משטח זה מדברי וחצי מדברי (957,000 קמ"ר) ומקשה בשל כך על קיום חקלאות באזורים אלה ומחייב פתרון.
מטרת הפרויקט ייצוב חולות נודדים בסודן ומתן מענה לבעיות הקשורות לשטח הגדול של הקרקע החולית במדינה זו:

1. ייצוב חולות נודדים מאפשר נטיעת עצים וצמחייה ושימוש בקרקע לחקלאות.
   
2. באדמות חקלאיות החול הנודד מכסה את הזרעים והעלים ומשפיע לרעה על כמות היבול, לכן ייצוב חולות נודדים סמוך לשטחים חקלאיים מונע נזקים לצמחייה.
   
3. שימוש בשטח נרחב בסודן לחקלאות יוכל לספק מזון לאנשים רבים יותר, לטפל בבעיית הרעב בסודן וכמובן לתת מענה להוספת כוח אדם לעבודה בחקלאות.
   

איך נעשה זאת?
בפרויקט שלנו בחרנו להשתמש בציאנובקטריה שהיא אצה כחולית חוטית המסוגלת לגדול ולהתפתח באזורים מדבריים ודלי מים. ציאנובקטריה היא האחראית המרכזית ליצירת קרומי קרקע ולייצוב חולות נודדים. המחקר שלנו ייעשה בשני שלבים: השלב הראשון ייעשה במעבדה ובו נייצר כמות גדולה של ציאנובקטריה. השלב השני ייעשה בשטח הפיילוט שעליו נרסס ציאנובקטריה באמצעות רחפן.
אנו מאמינים שאם הפרויקט שלנו יצליח, אפשר יהיה ליישם אותו בהרבה מדינות מתפתחות בעולם, לעזור להמון אנשים באספקת מזון ועבודה ולאפשר להם לחיות בכבוד.
התלמידות: חנין אמין, חלא זריקי, אלין אבו ליל, זינב אבו ליל; מורה מלווה: הנא עדוי חביב אללה.