תוכנית ISDG ליישום מטרות הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם

התלמידים פיתחו מערכת לגידול עדשת מים (Lemna minor), צמח עתיר בחלבון, המתאימה לאזורים כפריים ואינה דורשת חשמל ומי שתייה. בתהליך הפיתוח נעזרו התלמידים בארגון CESP מקניה, מדינת יעד שבחרו התלמידים שנפוצה בה עדשת מים בטבע (כך שאין סכנה למינים פולשים). למערכת נתנו התלמידים את השם LIBEREAT, בשאיפה לייצר מקור מזון בריא ונגיש שיסייע לשחרר את המדינות המתפתחות מחוסר ביטחון תזונתי. המערכת שפיתחו התלמידים מבוססת על העיקרון של אפס פסולת. לכן את הדשן הדרוש לגידול העדשה מספק רכיב ייעודי במערכת המבוסס על שאריות מזון ביתיות.
התלמידים: אלה נאווי (כיתה יא), נעמה אייזן (כיתה יא), טל לרנר (כיתה יא) ויובל גופר (כיתה י); מנהל החווה: נועם גבע.

פרויקט Recyclair הוא חלק מתחרות מיזמים של משרד החינוך, משרד החוץ, קרן קיימת לישראל והאו״ם במסגרת תוכנית: ISDG (Israel sustainable development goals). אחד הגורמים המשפיעים על זיהום אוויר בהודו הוא שרֵפת שאריות של שדות חקלאיים לאחר הקציר, בעיקר גידולי אורז. החקלאים שורפים את השלפים הנותרים בשדה כדי לפַנות במהירות את הקרקע לזריעת גידולים חדשים.
כדי לצמצם בעיה זו אנחנו מציעות להשתמש בשאריות התבואה כחומר גלם לייצור נייר ממוחזר.
במסגרת הפרויקט שלנו יוצבו מכולות בשדות חקלאיים שישמשו מעין מפעלים קטנים לייצור נייר מהשלפים. הנייר שיְיוּצר בזכות התהליך יוכל לשמש לצורכי מכירה לחברות המעוניינות להפוך את מוצריהן לאקולוגיים יותר.
התלמידות: אלינור גרדשטיין, רותם נעמן; מורה מלווה: עטרת חודאדי.

שימוש באבקה מזרעי עץ המוֹרִינְגָה לצורך טיהור מים במחנה פליטים בקניה מורינגה מכונפת (Moringa oleifeira) היא עץ ממוצא טרופי בעל יכולת צמיחה מהירה שאינו צורך כמות גדולה של מים. העץ ידוע באיכות התזונתית הגבוהה של עליו, הוא נחשב מזון־על, והשמן המופק ממנו נחשב לבריא במיוחד. מטעי מורינגה משמשים לגידול חקלאי ברחבי העולם. עובדה ידועה פחות היא שאבקה מזרעי מורינגה מכילה חלבונים קצרים ובעלי מטען חשמלי חיובי. אליהם נקשרים מזהמים טעונים מטען שלילי היוצרים גושים השוקעים לקרקעית הכלי. את הגושים אפשר לסנן.
אנו מציעים לשתול עצי מורינגה ברחבי מחנה הפליטים קקומה בקניה כדי שהתושבים יוכלו להשתמש בהם לתוספים לשיפור התזונה ולטיהור מים. מים נקיים הם אתגר של ממש במחנה הפליטים הגדול המונה יותר מ-150,000 פליטים. בעטיים נגרמים סכסוכים רבים בקרב התושבים ובין פליטים לתושבים מקומיים ואפילו בין התושבים לחיות בר. טיהור מים בעזרת זרעי מורינגה יאפשר לסייע בקידום היעדים בני הקיימה של האו"ם דוגמת בריאות איתנה יותר לתושבים, תזונה בריאה יותר, גישה למים נקיים ושמירה על הסביבה.
לצורך פיתוח המיזם נעזרנו במורי חממת הערבה – החווה ללימודי מדע, חקלאות וסביבה בערבה עם חוקרי מו"פ מדבר וים המלח ועם מדריכי קבוצות וסטודנטים מקניה הלומדים במרכז המשתלמים בחקלאות בערבה (AICAT). המדריכים מקניה הכירו לנו את המדינה וסייעו לנו לבחור את מחנה הפליטים. עם חוקרי מו"פ מדבר וים המלח עשינו ניסויים לבדיקת איכות המים לאחר טיהור בעזרת מורינגה. את הכול גיבשנו לכדי מיזם שלם בסיוע של מורי חממת הערבה וצוות בית הספר.
התלמידים: מעיין קינן, נועם כהן, אורי גנטק, עמית אטדגי; מורה מלווה: משה איטח.

סודן היא המדינה השלישית בגודלה באפריקה. ואולם שטחה הגדול אינו מנוצל כראוי. אחת הסיבות היא שחלק גדול משטח זה מדברי וחצי מדברי (957,000 קמ"ר) ומקשה בשל כך על קיום חקלאות באזורים אלה ומחייב פתרון.
מטרת הפרויקט ייצוב חולות נודדים בסודן ומתן מענה לבעיות הקשורות לשטח הגדול של הקרקע החולית במדינה זו:

1. ייצוב חולות נודדים מאפשר נטיעת עצים וצמחייה ושימוש בקרקע לחקלאות.
   
2. באדמות חקלאיות החול הנודד מכסה את הזרעים והעלים ומשפיע לרעה על כמות היבול, לכן ייצוב חולות נודדים סמוך לשטחים חקלאיים מונע נזקים לצמחייה.
   
3. שימוש בשטח נרחב בסודן לחקלאות יוכל לספק מזון לאנשים רבים יותר, לטפל בבעיית הרעב בסודן וכמובן לתת מענה להוספת כוח אדם לעבודה בחקלאות.
   

איך נעשה זאת?
בפרויקט שלנו בחרנו להשתמש בציאנובקטריה שהיא אצה כחולית חוטית המסוגלת לגדול ולהתפתח באזורים מדבריים ודלי מים. ציאנובקטריה היא האחראית המרכזית ליצירת קרומי קרקע ולייצוב חולות נודדים. המחקר שלנו ייעשה בשני שלבים: השלב הראשון ייעשה במעבדה ובו נייצר כמות גדולה של ציאנובקטריה. השלב השני ייעשה בשטח הפיילוט שעליו נרסס ציאנובקטריה באמצעות רחפן.
אנו מאמינים שאם הפרויקט שלנו יצליח, אפשר יהיה ליישם אותו בהרבה מדינות מתפתחות בעולם, לעזור להמון אנשים באספקת מזון ועבודה ולאפשר להם לחיות בכבוד.
התלמידות: חנין אמין, חלא זריקי, אלין אבו ליל, זינב אבו ליל; מורה מלווה: הנא עדוי חביב אללה.