דלג אל

תוכנית ISDG ליישום מטרות הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם

תוכנית ISDG ליישום מטרות הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם

ISDG Israel Sustainable Development Goals היא תוכנית חדשה וייחודית, פרי שיתוף פעולה של משרד החינוך, משרד החוץ, באמצעות נציגות ישראל לארגוני האו"ם ברומא והקרן הקימת לישראל.

התוכנית הוקמה במטרה לשתף את התלמידים מישראל במערך הבין לאומי להשגת יעדי הפיתוח הבר קיימא (SDG) של האו״ם לשנת 2030, וכך לסייע לעולם כולו בהתמודדות עם האתגרים העומדים לפנינו. ההשתתפות בתוכנית ISDG מעניקה לתלמידים הזדמנות ייחודית להשתתף בעיצוב העתיד של ולהעניק עתיד טוב יותר למדינה ולעולם כולו.

התוכנית מיועדת לכלל תלמידי ישראל הלומדים בכיתות ז-יב, לתלמידים המחפשים אתגרים ואוהבים למצוא פתרונות ייחודיים ויוצאי דופן לבעיות מורכבות ולתלמידים בעלי רצון עז לעזור לזולת. במהלך תוכנית ISDG יתבקשו התלמידים להציע מיזם שיסייע במימוש אחד או יותר מ־17 היעדים של האו"ם (SDG’s) במדינה מתפתחת שיבחרו מראש.

חזרה לראש הדף

יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא

יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימה

בשנת 2015 נועדו מנהיגים מ־193 מדינות באו"ם במטרה להתמודד עם אתגרי העתיד וגיבשו תוכנית פעולה "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא".

התוכנית כוללת 17 יעדים, 169 מטרות ו-232 מדדים שעל החברות באו"ם לפעול למימושם עד שנת 2030. היעדים מכוּנים Sustainable Development Goals – SDGs.

17 היעדים שנבחרו עוסקים בתחומי החברה, הסביבה והכלכלה:

  • מיגור העוני ברחבי העולם
  • מיגור הרעב ושיפור הביטחון התזונתי
  • קידום הבריאות ואיכות החיים
  • הבטחת חינוך איכותי ושוויון הזדמנויות בלימודים
  • קידום שוויון מגדרי
  • הבטחת משאבי מים ותשתיות תברואתיות
  • אספקת אנרגייה לכלל האוכלוסייה במחיר סביר
  • קידום צמיחה כלכלית והבטחת תעסוקה
  • פיתוח תשתיות ועידוד חדשנות
  • צמצום אי השוויון בין מדינות ובתוכן
  • קידום הסביבה העירונית בדגש על הכלה של כל קבוצות האוכלוסייה
  • קידום צריכה וייצור בני קיימא
  • מעורבות פעילה במאבק בשינוי האקלים ובהשפעותיו
  • שימור המשאבים הימיים – ימים ואוקיינוסים
  • שמירה על המגוון הביולוגי – הגנה על בתי גידול ושיקומם
  • קידום חברות שוחרות שלום
  • חיזוק שיתוף הפעולה הבין לאומי לקידום פיתוח בר קיימא
חזרה לראש הדף

חזון ומטרות

17 היעדים שקבע האו"ם נוגעים בתחומים רבים בחיי היום-יום של כולנו. תוכנית ISDG הוקמה במטרה להציב את הנוער הישראלי בחזית המאמץ למימוש היעדים של האו״ם. בשנת 2030 יהיה הנוער של היום 'המבוגר האחראי', ולכן יש חשיבות רבה בקבלת אחריות וביצירת מעורבות של הנוער בישראל במימוש אותם יעדים.

מטרות התוכנית

שילוב בני הנוער הישראלי במימוש היעדים של האו"ם לשנת 2030:

  • מתן הזדמנות שווה לבני הנוער בישראל להיות חלק מהמאמץ הבין לאומי למימוש 17 היעדים של האו״ם לשנת 2030, וכך לשמש מודל לחיקוי בעבור שאר המדינות החברות באו״ם
  • חשיפה של הנוער הישראלי למחקר, ליוזמות, לפיתוח ולשיתוף פעולה בין לאומיים
  • חיבור בין הנוער הישראלים לארגונים של האו"ם – WFP, IFAD, FAO
חזרה לראש הדף

תחרות ISDG לבתי הספר

תחרות ISDG לבתי הספר

תוכנית ISDG מאפשרת לכלל תלמידי ישראל להציע בשלב הראשון מיזם שמטרתו לענות על אחד או יותר מ-17 היעדים של האו״ם.
את המיזם יש לתכנן בעבור מדינה מתפתחת שאותה יש לבחור מראש. עשר הקבוצות שיעלו לשלב השני יציגו את המיזם שלהן באנגלית בפני הוועדה הממונה.

תלמידי שלוש הקבוצות שיגיעו לשלב השלישי והסופי של התחרות יטוסו לרומא, בירת איטליה, ולמרכז הארגונים הבין לאומיים בתחום המזון והחקלאות של האו״ם.
במהלך השהייה באיטליה יבקרו המועמדים בארגוני המזון והחקלאות של האו"ם ברומא, ושם יציגו באנגלית את המיזם שלהם ויפגשו אנשי מפתח בתחום.

הנחיות לרישום

שימו לב: הרישום לתחרות לשנת 2021 הסתיים

  • הרישום מתבצע באמצעות אתר התוכנית.
  • במהלך התוכנית יתבקשו בתי הספר לבחור מורה אשר ינחה את התלמידים במשך התהליך ואף ייסע איתם לרומא (אם יעלה בית הספר לגמר).
  • כל בית ספר רשאי לבחור קבוצה אחת שתייצג אותו. הקבוצה תמנה לפחות שני תלמידים ולא יותר מארבעה.
  • על חברי הקבוצה למלא את הצעת המיזם על פי התבנית הקיימת באזור האישי באתר התוכנית ולהעלות אותה בקובץ PDF עד 03.02.2022 בשעה 18:00. אורך המסמך לא יעלה על שלושה עמודים, הוא יהיה מנוסח באנגלית ויכלול את כל הפרטים המבוקשים. לא תינתן אפשרות לשלוח מסמך בפורמט אחר מזה הקיים באתר התוכנית.
  • אם בית הספר יעלה לשלב השני, תתבקש הקבוצה להציג את המיזם לפני הוועדה הממונה.
  • התאריכים לכל שלב בתוכנית נקבעו מראש. יש לוודא שהתלמידים שנבחרו לייצג את בית הספר פנויים באותם תאריכים.

נושאים לדיון חינוכי

  • 17 יעדי האו״ם לשנת 2030
  • ארגוני האו״ם ברומא בנושא מזון וחקלאות:
    • FAO - Food Agriculture Organization
    • WFP - World Food Program
    • IFAD - International Fund for Agricultural Development
  • פיתוח מיזם – כיצד הופכים רעיון למיזם?
  • חשיבות מעורבותם של בני הנוער במאמצים למציאת פתרונות ליעדי האו״ם

ניקוד המיזם

חזרה לראש הדף

תבחינים ותנאים להשתתפות

הבקשות ייבחנו על פי אמות המידה האלה:

  • היכולת של המיזם לתת מענה לאחד או ליותר מ-17 היעדים שקבע האו"ם בתוכנית SDG’s, מתוך התמקדות במדינת יעד אחת שהתלמידים יבחרו מראש (עליה להיות בהכרח מדינה מתפתחת)
  • חדשנות היוזמה
  • היתכנות היוזמה
  • משאבי הזמן והכסף הדרושים למימוש היוזמה
  • בהירות הבקשה, רמת הפירוט ושלמות הנתונים

התלמידים יהיו משכבת כיתות ז-יב.
על הקבוצה למנות לפחות שני תלמידים ולא יותר מארבעה.
כל בית ספר רשאי לשלוח קבוצה אחת בלבד.
על אחד המורים בבית הספר להנחות את הקבוצה בכל שלבי התוכנית.
יש למלא את כל הפרטים והקבצים הנמצאים באזור האישי באתר התוכנית.
את הצעת המיזם יש למלא על פי התבנית הקיימת באזור האישי. יתקבלו רק קבצים בפורמט המיועד.
על ההצעה להיות מנוסחת באנגלית. אורך המסמך לא יעלה על שלושה עמודים.

חזרה לראש הדף

גמר תחרות ISDG

גמר תחרות ISDG

במהלך התוכנית הציעו תלמידות ותלמידים מכיתות ז-יב מיזם שיסייע במימוש אחד או יותר מ-17 היעדים של האו"ם (SDG’s) במדינה מתפתחת.
שלוש הקבוצות יטוסו לארגוני האו״ם ברומא – FAO, WFP & IFAD ויציגו את המיזם שלהם בפני בכירי הארגון ומשלחות אחרות.

המיזמים של הקבוצות שעלו לגמר

חזרה לראש הדף
חווה חקלאית עין שמר, המועצה האזורית מנשה – חקר "עדשת המים"

התלמידים פיתחו מערכת לגידול עדשת מים (Lemna minor), צמח עתיר בחלבון, המתאימה לאזורים כפריים ואינה דורשת חשמל ומי שתייה. בתהליך הפיתוח נעזרו התלמידים בארגון CESP מקניה, מדינת יעד שבחרו התלמידים שנפוצה בה עדשת מים בטבע (כך שאין סכנה למינים פולשים). למערכת נתנו התלמידים את השם LIBEREAT, בשאיפה לייצר מקור מזון בריא ונגיש שיסייע לשחרר את המדינות המתפתחות מחוסר ביטחון תזונתי. המערכת שפיתחו התלמידים מבוססת על העיקרון של אפס פסולת. לכן את הדשן הדרוש לגידול העדשה מספק רכיב ייעודי במערכת המבוסס על שאריות מזון ביתיות.
התלמידים: אלה נאווי (כיתה יא), נעמה אייזן (כיתה יא), טל לרנר (כיתה יא) ויובל גופר (כיתה י); מנהל החווה: נועם גבע.

מקיף א' באר שבע – "פרויקט Recyclair"

פרויקט Recyclair הוא חלק מתחרות מיזמים של משרד החינוך, משרד החוץ, קרן קיימת לישראל והאו״ם במסגרת תוכנית: ISDG (Israel sustainable development goals). אחד הגורמים המשפיעים על זיהום אוויר בהודו הוא שרֵפת שאריות של שדות חקלאיים לאחר הקציר, בעיקר גידולי אורז. החקלאים שורפים את השלפים הנותרים בשדה כדי לפַנות במהירות את הקרקע לזריעת גידולים חדשים.
כדי לצמצם בעיה זו אנחנו מציעות להשתמש בשאריות התבואה כחומר גלם לייצור נייר ממוחזר.
במסגרת הפרויקט שלנו יוצבו מכולות בשדות חקלאיים שישמשו מעין מפעלים קטנים לייצור נייר מהשלפים. הנייר שיְיוּצר בזכות התהליך יוכל לשמש לצורכי מכירה לחברות המעוניינות להפוך את מוצריהן לאקולוגיים יותר.
התלמידות: אלינור גרדשטיין, רותם נעמן; מורה מלווה: עטרת חודאדי.

צוות בית הספר עין גדי ומורי חממת הערבה – "שימוש באבקה מזרעי עץ המורינגה לצורך טיהור מים"

שימוש באבקה מזרעי עץ המוֹרִינְגָה לצורך טיהור מים במחנה פליטים בקניה מורינגה מכונפת (Moringa oleifeira) היא עץ ממוצא טרופי בעל יכולת צמיחה מהירה שאינו צורך כמות גדולה של מים. העץ ידוע באיכות התזונתית הגבוהה של עליו, הוא נחשב מזון־על, והשמן המופק ממנו נחשב לבריא במיוחד. מטעי מורינגה משמשים לגידול חקלאי ברחבי העולם. עובדה ידועה פחות היא שאבקה מזרעי מורינגה מכילה חלבונים קצרים ובעלי מטען חשמלי חיובי. אליהם נקשרים מזהמים טעונים מטען שלילי היוצרים גושים השוקעים לקרקעית הכלי. את הגושים אפשר לסנן.
אנו מציעים לשתול עצי מורינגה ברחבי מחנה הפליטים קקומה בקניה כדי שהתושבים יוכלו להשתמש בהם לתוספים לשיפור התזונה ולטיהור מים. מים נקיים הם אתגר של ממש במחנה הפליטים הגדול המונה יותר מ-150,000 פליטים. בעטיים נגרמים סכסוכים רבים בקרב התושבים ובין פליטים לתושבים מקומיים ואפילו בין התושבים לחיות בר. טיהור מים בעזרת זרעי מורינגה יאפשר לסייע בקידום היעדים בני הקיימה של האו"ם דוגמת בריאות איתנה יותר לתושבים, תזונה בריאה יותר, גישה למים נקיים ושמירה על הסביבה.
לצורך פיתוח המיזם נעזרנו במורי חממת הערבה – החווה ללימודי מדע, חקלאות וסביבה בערבה עם חוקרי מו"פ מדבר וים המלח ועם מדריכי קבוצות וסטודנטים מקניה הלומדים במרכז המשתלמים בחקלאות בערבה (AICAT). המדריכים מקניה הכירו לנו את המדינה וסייעו לנו לבחור את מחנה הפליטים. עם חוקרי מו"פ מדבר וים המלח עשינו ניסויים לבדיקת איכות המים לאחר טיהור בעזרת מורינגה. את הכול גיבשנו לכדי מיזם שלם בסיוע של מורי חממת הערבה וצוות בית הספר.
התלמידים: מעיין קינן, נועם כהן, אורי גנטק, עמית אטדגי; מורה מלווה: משה איטח.

מקיף עין מאהל, עין מאהל – "שימוש בציאנובקטריה שהיא אצה כחולית חוטית לייצוב חולות נודדים"

סודן היא המדינה השלישית בגודלה באפריקה. ואולם שטחה הגדול אינו מנוצל כראוי. אחת הסיבות היא שחלק גדול משטח זה מדברי וחצי מדברי (957,000 קמ"ר) ומקשה בשל כך על קיום חקלאות באזורים אלה ומחייב פתרון.
מטרת הפרויקט ייצוב חולות נודדים בסודן ומתן מענה לבעיות הקשורות לשטח הגדול של הקרקע החולית במדינה זו:

  1. ייצוב חולות נודדים מאפשר נטיעת עצים וצמחייה ושימוש בקרקע לחקלאות.
  2. באדמות חקלאיות החול הנודד מכסה את הזרעים והעלים ומשפיע לרעה על כמות היבול, לכן ייצוב חולות נודדים סמוך לשטחים חקלאיים מונע נזקים לצמחייה.
  3. שימוש בשטח נרחב בסודן לחקלאות יוכל לספק מזון לאנשים רבים יותר, לטפל בבעיית הרעב בסודן וכמובן לתת מענה להוספת כוח אדם לעבודה בחקלאות.

איך נעשה זאת?
בפרויקט שלנו בחרנו להשתמש בציאנובקטריה שהיא אצה כחולית חוטית המסוגלת לגדול ולהתפתח באזורים מדבריים ודלי מים. ציאנובקטריה היא האחראית המרכזית ליצירת קרומי קרקע ולייצוב חולות נודדים. המחקר שלנו ייעשה בשני שלבים: השלב הראשון ייעשה במעבדה ובו נייצר כמות גדולה של ציאנובקטריה. השלב השני ייעשה בשטח הפיילוט שעליו נרסס ציאנובקטריה באמצעות רחפן.
אנו מאמינים שאם הפרויקט שלנו יצליח, אפשר יהיה ליישם אותו בהרבה מדינות מתפתחות בעולם, לעזור להמון אנשים באספקת מזון ועבודה ולאפשר להם לחיות בכבוד.
התלמידות: חנין אמין, חלא זריקי, אלין אבו ליל, זינב אבו ליל; מורה מלווה: הנא עדוי חביב אללה.

תיכון ברנקו וייס על שם הרצוג, בית חשמונאי - "מקנה סוכר לאתנול" לקריאה
מדרשיית אמי"ת קמה, ירוחם - "גידול ארבה למאכל באתיופיה" לקריאה
אשכול פיס למדעים ואומנויות, תיכון אהל שם, רמת גן - "פירוק פסולת אורגנית" לקריאה
חזרה לראש הדף

לוח הזמנים לתוכנית

  • כ"ז בתשרי תשפ"ב, 03.10.2021, יום ראשון – מועד פתיחת ההרשמה לתוכנית: שליחת חוזר מנכ"ל לכלל בתי הספר ופתיחת האפשרות להרשמה דרך אתר התוכנית.
  • כ"ב בחשוון תשפ"ב, 28.10.2021, יום חמישי – יום עיון במתכונת מקוונת או בנוכחות פיזית (תלוי במצב הקורונה). ביום זה יקבלו התלמידים והמורים המנחים הסבר על התוכנית (שלבי התוכנית, כללי התוכנית ודרכי תקשורת, (הצגת שלושת המיזמים שזכו בתוכנית 2020 ISDG, הסבר על 17 יעדי האו"ם ומתן מענה לשאלות התלמידים והמורים המנחים).

*פרטים נוספים על יום העיון יתפרסמו באתר התוכנית.

  • ד' בכסלו תשפ"ב, 08.11.2021, יום שני – בשעה 18:00 (שעון ישראל): מועד אחרון להרשמה לתוכנית.
  • ב' באדר א' תשפ"ב, 03.02.2022, יום חמישי – בשעה 18:00 (שעון ישראל): מועד אחרון לשליחת הצעת המיזם דרך האזור האישי באתר התוכנית. יש למלא את הצעת המיזם על פי התבנית הקיימת באזור האישי ולהעלות אותה בקובץ PDF. המסמך לא יעלה על שלושה עמודים, יהיה מנוסח באנגלית ויכלול את כל הפרטים המבוקשים. לא תינתן אפשרות לשלוח מסמך בפורמט אחר מזה הקיים באתר התוכנית.
  • ל' באדר א' תשפ"ב, 03.03.2022, יום חמישי – מועד החזרת התשובות לכלל הקבוצות. 15 הקבוצות שיעברו לשלב השני יקיימו מפגשים עם מומחה רלוונטי בתחום שבו עוסק המיזם שלהן. מטרת המפגשים היא לחדד ולהעמיק את הצעת המיזם, לבנות מודל ותוכנית עבודה מסודרת.
  • כ"ח באדר ב' תשפ"ב, 31.03.2022, יום חמישי – הצגת המיזמים לפני הוועדה הממונה: 15 הקבוצות שייבחרו לעלות לסבב השני יתבקשו להציג את המיזם שלהן באנגלית לפני הוועדה הממונה במשרד החוץ בירושלים עם המורה המנחה.
  • כ"ז בניסן תשפ"ב, 28.04.2022, יום חמישי – פרסום שמות הקבוצות שעלו לגמר התוכנית.
  • י"ח באייר תשפ"ב, 19.05.2022, יום חמישי – פגישה מקוונת של שלוש הקבוצות הזוכות עם מארגני התוכנית: עבודה על הצגת המיזם, חידוד המיזמים ותדרוך לקראת ההגעה לרומא.
  • י"ג-ט"ו בתמוז תשפ"ב, 14.07.2022-12.07.2022, ימים שני, שלישי, רביעי – הגעת שלוש הקבוצות הזוכות עם המורה המנחה לביקור הרשמי ברומא.

יש לוודא לפני הגשת המועמדות כי כלל חברי הקבוצה זמינים בתאריכים הרשומים.

חזרה לראש הדף

לפרטים נוספים

לשאלות ולהבהרות אפשר לפנות ל:

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.