רכזות ורכזים מורות ומורים יקרים,
שנת הלימודים אוטוטו בסיומה, שנה נוספת של מלחמה מ"חרבות ברזל" ל"עם כלביא".
לפני שבועיים הצגתי בכנס האגודה הישראלית לחקר המחול, את החינוך למחול בעת מלחמה שכלל כמובן את פועלכם היצירתי והאדיר וגם את האריח "למידה בחירום" במרחב הפדגוגי ובו כל חומרי ההוראה המותאמים למצב. בהמשך, הצוות ואני ביקרנו בגעתון וצפינו בהתרגשות בתערוכה ובמופע שהיו חלק מחגיגות ה-60 לאולפן אותו הקימה יהודית ארנון ז"ל, כמה ימים אח"כ ביקרתי במגמת המחול ובאולפן למחול בעמק המעיינות שעתיד היה לחגוג בעוד כמה ימים 50 שנים להיווסדו.
והנה באיבחה אחת, התנועה ההרמונית השתנתה לטקטונית וחזרנו לחירום וחזרנו לאותו האריח. במסגרת העת הזו הכל נדחה בשבוע: בגרויות והשתלמויות.
יחד עם זאת כנס הסיום ב-1.7.25 יתקיים במועד!
במהלך השבוע הקרוב נעדכן לגבי האופן בו יתקיים ואם פיזי או מקוון בהתאם להנחיות, כך גם לגבי ההשתלמויות המעשיות במסגרת סמסטר ראשון בתיכון.
הנחיות מעודכנות לבגרויות העיוניות כבר מופיעות.
אז ההרגשה היא כמו שירה של אלברשטיין "גם אתה תעבור":
"לעוף לזחול
לצוף לצלול
לקום ליפול
לנטור לחמול
בטח כבר ניסית
לטעום מהכל
יש דקות של שמחה
בשעות של כאב
המנוחה רחוקה
הייאוש מתקרב
ובכל זאת נושמים
ובכל זאת חיים
ממשיכים כל הדרך
לפעמים מנגנים"
ואני אוסיף, תמיד רוקדים!
תודה גדולה לכם לכן על הובלה מקצועית ומסורה. בשנה שבה עוצמות רגשיות של רקדניות ורקדנים הגיעו לשיא חדש, בשנה שבה בכל מופע בקהל ניצבים כיסאות צהובים ריקים מהדהדים את ריקנותם, והפתיחה החגיגית היא הנחיות להתנהלות באזעקות, בשנה שבסופה לא מצליחים ממש לנשום לרווחה. בשנה זו הצלחתם בחריצות, מקצועיות ואהבת החינוך למחול, להוביל תלמידות ותלמידים לממש את כישרונם, לבטא בתנועה את שעל ליבם ולחזק את תחושת החוסן שלהם. תודה לכם על שנה של כוריאוגרפיה כלביא וכלביאה!
תודה ענקית לצוות הלביאות של הפיקוח על החינוך למחול, לסיון פלר, לשירי כץ, לתמי לוטן, לכוכבית סאסי, לטלי עופרי, לאלה מרק, לאביטל חורש ולרחל ברוך על שותפות, יצירתיות, אהבה ואחריות והובלה בלתי מתפשרת בתקופה טקטונית זו.
תודה מיוחדת למורה המובילה מירב שופן שסייעה לעיצוב הקשר עם המורות ביסודי במחוז דרום והובילה את הפיקוח לשיאים חדשים ברשתות החברתיות. מירב יוצאת להפוגה וצינון מיוחל נאחל לה כיף והצלחה רבה.
תודה מיוחדת נוספת לסיון פלר שלנו על עריכת גיליון זה.
מאחלת לכם חופשה "רגילה", שבמהלכה נחגוג את חזרת החטופים ונצא לנשום בחופשיות ללא דאגות.
מזמינה אתכם לרקוד לצליל אלברשטיין ולקוות איתי.
שלכם,
הילה
