להעריך מאמץ ולחגוג הצלחות

בתחילת השנה נדפיס פנקסי הצלחות כמספר תלמידי הכיתה, נציג אותם לתלמידים והם ישוחחו אודות המושגים – מאמץ, ניסיון, תרגול, אימון, תקווה ונחישות ועל הקשר בינם לבין המושגים – הישג, התקדמות, הצלחה, הכרה.

התלמידים יקבלו פנקסים אישיים ויוזמנו:

1. לעצב את כריכת הפנקס.
2. לכתוב בשער הפנקס רשימה של מטרות ותחומים בהם חשוב להם להתקדם ולהצליח.

נאסוף את הפנקסים ונשמור אותם אצלנו. מדי פעם, כאשר נזהה התקדמות, הצלחה או הישג של תלמיד/ה, נציין זאת בפנקס לצד התאריך ותיאור תמציתי של אותה הצלחה.

להרחבה ודוגמאות ראו: פנקס ההצלחות שלי

בדף המשימות השבועי של הכיתה, יהיה מקום להגדרת משימה שבועית בשם – "הדרך להצלחה".

המשימה יכולה להיות חברתית, לימודית או רגשית. לאורך השבוע התלמידים יתמידו בניסיון להצליח במשימה שלקחו על עצמם. את המשימה יכתבו גם על גבי מדבקה שידביקו בפינת השולחן, כתזכורת וכהשראה אישית.

להרחבה ודוגמאות למשימות ראו: הדרך להצלחה

לרשות התלמידים יעמוד לקט משפטי מאמץ והצלחה, כמחזיק מפתחות זמין ואישי. ייחודו בהיותו תזכורת נראית לעין של "התנהגויות מסוג מאמץ" ושל "הצלחות בלמידה".

נחלק לתלמידים מלבני קרטון קטנים וריקים. נשאל:

• מהי הצלחה בעיניכם?
• מהו מאמץ בעיניכם?
• מה הקשר בין מאמץ להצלחה מבחינתכם?
• מה מדרבן אתכם להתאמץ?
• מה דעתכם על הרעיון שלעיתים עצם השקעת המאמץ הוא כבר הצלחה?

נזמין את התלמידים להציע היגדים שמתארים "מאמץ בלמידה", והיגדים שמתארים "הצלחה בלמידה".

נכתוב את ההיגדים והרעיונות על הלוח.

כל תלמיד ותלמידה יבחרו לעצמם עשרה היגדים של הצלחה ועשרה היגדים של מאמץ, אותם יכתבו על ריבועי הקרטון שלהם, משני הצדדים. את ההיגדים יחוררו בפינת הריבוע ויאגדו בטבעת מיוחדת, כמחזיק מפתחות אישי וככלי להשראה ולהעצמה. לאורך השנה יוכלו התלמידים לשוב להיגדים, כדי לשאוב מהם השראה ודרבון.

להרחבה ודוגמאות להיגדים ראו: מחזיק מפתחות – מאמץ והצלחה

חקר מוקיר הוא כלי לראיון עם תלמידים, שמאפשר לנו ולהם לזהות את התנאים שמקלים עליהם ומסייעים להם להצליח במשימה לימודית או חברתית (או כל פעולה אחרת שנגדיר).
בראיונות עם כלל התלמידים נוכל לזהות רכיבים שניתן ליישם בשיעורים, שיאפשרו למגוון תלמידים רחב להצליח.
חשוב שנבקש מכל תלמיד/ה לספר על מקרה ספציפי של הצלחה. כך כל אחת ואחד מהם יוכלו לתאר את מקרה ההצלחה בפרטים (אתמול בהפסקה הצלחתי ל... לפני שבוע בשיעור אזרחות הצלחתי ב...), ולא בהכללות (בדרך כלל אני... אני תמיד... אף פעם אני לא...).

בנוסף, חשוב שסיפור ההצלחה עליו יספרו בראיון יהיה משהו שהתלמידים רוצים לחוות שוב ושוב, כמו למשל שיעור מולדת שבו הרגישו מרותקים ומרוכזים מאוד בתוכן הנלמד, ולא קטסטרופה שנמנעה ברגע האחרון, כגון מקרה שבו תלמיד/ה נכשל/ה במבחן בחשבון אבל כמעט כולם נכשלו והמורה נתנ/ה פקטור אז הצליח/ה לעבור.

הכלי בנוי מסדרת שאלות המתקיימת בשני שלבים: בשלב הראשון נשאלות שאלות שמטרתן מציאת סיפור הצלחה, ובשלב השני נשאלות שאלות שמבקשות לסייע לתלמיד/ה בזיהוי קוד ההצלחה האישי.

ראו בהרחבה – סדרת השאלות לחקר מוקיר והנחיות למראיינ/ת

אפשר לבחור דמות שזכתה באירוויזיון, באולימפיאדה, בפרס ישראל, בפרס נובל, מדליקי משואות וכדומה, לצפות בסרטון שמתייחס לדמות, לקרוא כתבה על הדרך שעשתה, ולנסות לשרטט את המסלול בו צעדו הדמויות שבחרנו תוך ציון המטרות שהציבו, הפעולות שעשו, הקשיים עמם התמודדו והגורמים להצלחה.

ראו: דמות מצליחה - הדרך להצלחה (גרסה להדפסה)

אפשר לעשות שימוש בכלי זה במגוון הרכבים: בקבוצות קטנות או בפורום כיתתי ואפילו שכבתי. כמו כן, הכלי מתאים לשימוש גם במפגשים סינכרוניים בלמידה מרחוק. 

1. בסוף כל יום בשיעור האחרון, נקצה את עשר הדקות האחרונות של השיעור לכ-5-4 ילדים.
2. כל אחד בתורו ישתף בקצרה בנקודה טובה שהייתה לו במהלך היום, בהקשר חברתי או לימודי.
3. בסיום השיתוף נאסוף את הדברים שנאמרו על ידי הצבעה על מכנה משותף אם קיים, והדגשת נקודת המבט של ראיית הטוב. 

שימו לב!

• כדי שהכלי יוכל להיות אפקטיבי, נדרשת אווירה נטולת ציניות שיש בה הקשבה ואמפתיה.
  ראו גם את הפרקטיקה: אמפתיה לזולת
• ניתן לעשות שימוש בכלי במגוון נקודות זמן, החל משימוש יומי בסגירת יום (או בתחילת יום ואז מתייחסים לנקודה טובה מאתמול), או לחילופין לקראת/אחרי יציאה לטיול שנתי, סיכום מחצית וכו'. 
• עלינו לצאת מנקודת הנחה שתמיד יש מידה של טוב בכל מצב בשגרה עמוסה שלנו. לעיתים אותו טוב נראה זניח ושולי, אך ההחזקה בו היא קצה החוט שיכול לקרב אופטימיות וטוב נוספים.

אימוץ נקודת מבט זו ותרגול שלה, עשויים לסייע לתלמידים להתמודד עם קשיים ולחצים, לחזק ביטחון עצמי ולשפר דינמיקה חברתית.    

מומלץ ליצור בכיתה "שפה" שמדברת על הצלחות כתהליך ולא כהישג מוחלט.

מומלץ להשתמש בשפת "החשיבה המתפתחת" של קרול דווק (או: דפוס חשיבה מתפתח;Growth Mindset) ולהעריך מאמץ ולא בהכרח הישג. לדבר על הדרך והתהליך ולא רק על נקודת הסיום. להשתמש דרך קבע בביטויים: השתדלת, ניסית, התאמצת, גילית נחישות וכד', ואף לנקוט בהם בעצמנו (אנחנו והתלמידים): השתדלתי, ניסיתי, התאמצתי, גיליתי נחישות... 

רצוי לייצר פסקי זמן שבהם התלמידים ישתפו בשלבים שהם עוברים בדרך, ולהדגיש שגם הצלחות קטנות במהלך המסלול, ראויות להכרה ולהוקרה.

כדאי להרחיב את ההסתכלות ולעסוק בהצגת הקשיים, ההתמודדות וההצלחה של הדמויות בהן אנו עוסקים בתנ"ך, בספרות, בהיסטוריה וכו'.

אפשר לעודד את התלמידים לספר לכיתה על הצלחות שהם חווים מחוץ לשעות הלימודים – בפעילות משפחתית, בחוגי ספורט וכדומה, ולמצוא דרך לחגוג איתם את ההצלחות הללו גם במסגרת הכיתתית.