אחזור וחיבור לידע קודם

נכתוב על הלוח את הנושא שסביבו נרצה לאגד את הידע הקיים של התלמידים.

1. נבקש מהתלמידים לומר מה הם יודעים או מה הם חושבים על הנושא, ונצייר על הלוח את הדברים שנאמרים כקרני שמש מסביב לנושא (אפשר לבקש מאחד התלמידים לצייר).
2. במהלך הרישום נבקש מהתלמידים להעריך ולסווג את הידע:
   – האם פריט המידע הזה מחדש לעומת מה שכבר כתוב?
   – האם פריט הידע מנוגד או משלים דברים שכבר כתובים?
   – לאיזה אזור בשמש התשובה האחרונה שייכת?
   – ליד איזו "קרן" שכבר כתבנו כדאי להוסיף אותה?

ראו לדוגמה: שמש דיאלוגית בגן הילדים

נרשום את הנושא בראש הדף ומתחתיו נצייר טבלה בת 3 עמודות (מימין לשמאל) –

• יודע/ת: רשמו את כל מה שאתם יודעים על הנושא
• רוצה לדעת: רשמו מה אתם/אחרים רוצים לדעת על הנושא
• למדתי: בסיום היחידה רשמו מה למדתם על הנושא 

שגרת חשיבה: חבר, הרחב, אתגר

שימו לב שבשגרת חשיבה זו, החיבור לידע קודם נעשה תוך כדי הלמידה או בסיכומה:
– חבר: איך הידע והרעיונות שהוצגו מתחברים למה שכבר ידעת?
– הרחב: אילו רעיונות חדשים קיבלת שהרחיבו או דחפו את החשיבה שלך בכיוונים חדשים?
– אתגר: מה עדיין מאתגר או מבלבל? אילו שאלות או תהיות יש לך כעת?

השלב הראשון מזכיר לתלמידים את מה שהם כבר יודעים על הנושא, השלב השני עוזר להם לגלות סקרנות ומקוריות, ליישם חשיבה יצירתית, לשאול שאלות ולחקור כיוונים חדשים ולא צפויים, והשלב השלישי עשוי להוביל אותם לאתגר את עצמם ולחפש תשובות ופתרונות במקומות לא שגרתיים.

דגם ההוראה מסע מחשבתי בוויקיפדיה עושה שימוש במשחק  NaraView – משחק חברתי המאפשר ליצור מסלולים מגוונים בין מושגים בתוך סביבת ויקיפדיה. המשחק חינמי ובעברית ואינו דורש פרטים מזהים מהמשתתפים.

כדאי להבחין בין ידע קודם המסייע ללמידה לבין ידע קודם המשבש אותה. חפשו דפוסי טעויות אצל התלמידים – בדיונים, מטלות ובחינות, והסבו את תשומת לבם לדפוסים אלה.

חשוב להפעיל את התלמידים עצמם בחיבור הידע הקודם לידע חדש, אך מדי פעם נוכל גם לערוך את החיבור בעצמנו – למצוא דמיון, הקבלות או ניגודים, כדי לתת דוגמה כיצד עושים זאת.

אפשר להתייחס גם לידע של התלמידים שנרכש מחוץ לכיתה. למשל: לפני שמדברים על צורות שלטון נוכל לשאול את התלמידים אילו צורות שלטון הם מכירים ומה הם יודעים עליהן.