מודל פתרת"י לסנגור עצמי
"המושג סנגור עצמי מתייחס לפעולות של הבעת מחשבות או רגשות בדרך אסרטיבית, ליכולת לבחור ולהחליט, לידיעה הברורה של האדם לגבי זכויותיו וליכולתו ליצור שינויים בחייו". (Sutcliffe & Simons 1993). המושג מבוסס על 'הפסיכולוגיה החיובית' החוקרת את גורמי החוסן המאפשרים לתלמידים המתמודדים עם קשיים, להצליח למרות הקושי ואולי אף בזכותו.
בין גורמי החוסן ניתן למנות את מודעות התלמיד לכוחותיו ולקשייו ואת יכולתו לפנות לעזרה ולהסביר למה הוא זקוק.
יכולת התלמיד לייצג את עצמו אינה מתפתחת בהכרח באופן טבעי ויש ללמד ולתרגל אותה במצבי חיים שונים.
אפשרי ואף חשוב ללמד תלמידים את מיומנות הסנגור העצמי כדי שזו תהיה זמינה עבורם במכלול תחומי החיים. בבית הספר התלמידים יכולים להשתמש במיומנות זו עת הם נתקלים בקושי וזקוקים לסיוע או להתחשבות מצד גורם חינוכי כגון מחנך, מורה, יועצת, מנהלת ובעלי תפקידים נוספים.
בעזרת ארבעת צעדי מודל פתרת"י נתרגל עם התלמידים סנגור עצמי:
- פניתי למורה: התלמיד פונה אל המבוגר ומבקש לשוחח עמו אודות נושא חשוב. התלמיד נוקט בלשון פנייה שהיא גם אסרטיבית (ברורה, מדויקת ועניינית) וגם מנומסת (מבוטאת בלשון מכבדת וברוגע).
- תיארתי את הקושי: התלמיד מתאר בגילוי לב את המורכבות, הקושי או הלקות שדורשים מענה.
- רציתי לבקש: התלמיד מתאר את המענה הרצוי מבחינתו ומסביר כיצד ניתן להשיגו באופן יעיל.
- אמרתי תודה: התלמיד מביע תודה והערכה למבוגר על ההקשבה ועל הנכונות לעזור
נעודד את התלמידים להשתמש באופן עצמאי במודל "פתרת"י לסנגור עצמי " עת ירצו לתאר צורך לימודי, אישי או חברתי באוזני מבוגר משמעותי.
ראו: מודל פתרת"י - גרסה להדפסה
מומלץ לתלות בכיתה פלקט המתאר את שלבי המודל, לטובת המשך השימוש בו.
